מתה וילמה אספין, גיבורת המהפכה הקובנית
"האישה הראשונה" הבלתי רשמית של קובה, רעייתו של הנשיא בפועל, ראול קסטרו, מתה אתמול ממחלה קשה. וילמה אספין גילואוס זנחה את אורח חייה הבורגני כדי להצטרף למאבקם של האחים קסטרו ברודן פולגנסיו בטיסטה. לאחר המהפכה, הקימה את פדרציית הנשים של קובה, שהפך לכוח פוליטי רב-השפעה באי – ועיגנה בחוק את זכויותיהם של נשים והומוסקסואלים
קובה ביכתה היום (ג') את מותה של וילמה אספין גילואוס, רעייתו של נשיא קובה בפועל, ראול קסטרו, שנתפסה במשך שנים כאישה הראשונה של המהפכה הקובנית.
הטלוויזיה הממלכתית של קובה דיווחה כי אספין, בת 77, מתה אתמול אחר הצהרים לאחר שחלה הידרדרות במצבה הבריאותי בשל "מחלה ממושכת שבה לקתה".
הרשויות בהוואנה מיאנו לחשוף פרטים על סיבת המוות – ברוח האיפול תקשורתי שהוטל זה מכבר על מצבו הבריאותי של שליט קובה הקשיש, פידל קסטרו, המחלים מניתוח בבטנו. עם זאת, על פי דיווחים, סבלה אספין בשנים האחרונות מבעיות כלי דם.
"הגברת הראשונה" הבלתי רשמית. אספין (צילום: רויטרס)
הטלוויזיה הקובנית כינתה את אספין "גיבורת המחתרת, לוחמת יוצאת דופן של צבא המורדים, ופעילה נמרצת למען שחרור האישה וההגנה על זכויות הילד". לאחר היוודע דבר מותה של אספין, הכריזו הרשויות על יום אבל לאומי, שיימשך עד 22:00 בערב שעון קובה (5:00 מחר שעון ישראל). במהלך יום זה, התבקשו אזרחי קובה לזכור את האישה רבת הניגודים – שהיתה מצד אחד לוחמת גרילה שסייעה לעלייתם של בני קסטרו לשלטון, אך בו בזמן היתה גם פעילה חברתית.
אספין היא המהפכנית החשובה ביותר שהלכה לעולמה מאז שסיליה סנצ'ס, לוחמת גרילה אחרת שהיתה אשת סודו של פידל קסטרו, מתה מסרטן ב-1980. היא נמניתה עם קומץ האישים המשפיעים ביותר בתולדות המשטרה הקומוניסטי בקובה – ושימשה בפועל כאישה הראשונה של האומה. לעומתה, רעייתו של פידל קסטרו, דליה סוטודלוואלה, מעולם לא גילמה כל תפקיד ציבורי. היא היתה חברה בפוליטבורו של קסטרו והקימה את פדרציית הנשים של קובה, שבה חברות יותר מ-2 מיליון נשים.
אספין נולדה בסנטיאגו, קובה לבית בורגני. אביה היה מנהל במפעל הרום "בקרדי". היא למדה הנדסאות בקובה ואז התקבלה לתואר שני במכון הטכנולוגי היוקרתי MIT במסצ'וסטס שבארצות הברית. עם זאת, היא פרשה מהתוכנית בטרם סיימה את לימודיה – והצטרפה לשורותיהם של האחים קסטרו במאבקם המזוין נגד הדיקטטור פולגנסיו בטיסטה. אז גם החל הרומן שלה עם ראול קסטרו, שעל פי עדותה, "הוקסם" משירתה.
לאחר המהפכה, היתה אספין חברה בממשלתו של קסטרו, הקימה את הפדרצייה לנשות קובה, שהפכה לכוח רב-השפעה באי, שפעל למען השכלתן של נשים ומעורבותן בפוליטיקה, והגן על זכויותיהן – כגון הזכות לביצוע הפלות והזכות לאמצעי מניעה.
היא גם היתה אחראית לחקיקתו של "חוק המשפחה הקובנית" שנקבע ב-1975, המעגן בחוק כי הגברים צריכים להשתתף בעבודות הבית ובגידול הילדים באופן שווה – ולא, ייקנסו. בשל פעילותה הפוליטית למען נשים, נהנתה אספין ממחנה תומכות גדול. לזכותה נזקפת העובדה שכ-65 אחוזים מבעלות התארים באוניברסיטאות בקובה הן נשים.
אספין הניחה ארבעה ילדים. אחת מהן, מריאלה, היא סקסולוגית ועורכת דין בכירה במדינה העוסקת בזכויות הומוסקסואלים וטרנס-ג'נדרים. לטענת הבת, אספין היא זו שאחראית להפסקת רדיפתם של הומוסקסואלים ולקבלתם לחברה. מותה של אספין ממחיש כי דור המהפכנים של קובה הולך ומתמעט, וכי בקרוב יפתח דף חדש בהיסטוריה של האי למוד-המהפכות.
אספין
צילום: איי אף פי
מומלצים
