שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאיר שלי
    "הערצתי אותו והרגשתי את גודל הנפח של הנפש שלו. קיוויתי נורא שיום אחד נוכל לשבת יחד ופשוט ליצור". לקראת מופע המחווה למאיר אריאל, דיויד ברוזה כותב על חבר טוב שאיננו

    את מאיר אריאל ז"ל הכרתי לפני 30 שנה בתחילת הדרך שלי כמוזיקאי. הופעתי אז עם יהונתן גפן בכל הארץ עם המופע "שיחות סלון". הוזמנו להופיע בערב שישי אחד בחדר האוכל של קיבוץ משמרות, ביתם של מאיר ותרצה אריאל. היות והגענו כמה שעות לפני ההופעה, יהונתן הזמין אותי להצטרף אליו לביקור אצל מאיר. כך למעשה התחיל הרומן ביננו. ההיכרות הפכה לחיבור רגשי, אמנותי ומשפחתי.

     

    שיתוף הפעולה המקצועי הראשון ביננו היה באולפן ההקלטות, כששלום חנוך הפיק למאיר את "חג מועד ונופל". אותי הזמינו לנגן באחד משירי האלבום - "טרמינל". הייתי צעיר מאוד ולא ידעתי איך לעכל את העובדה שהנגינה שלי היא חלק מהקלטה כל כך מיוחדת.

     

    ב-1982 עבדתי על "קלף", האלבום השני שלי, כשבאחד השירים הרגשתי שהטקסט תקוע. היה צריך לשנות את המילים ויהודה עדר, שהיה המפיק המוזיקלי של האלבום, הציע לגשת למאיר. עד אז לא יצא לי ממש לעבוד איתו וזו למעשה היתה החוויה היצירתית המשותפת הראשונה שלנו. מאיר כתב את המילים לשיר "הולך איתך הלילה".

     

    השפה שלו הפנטה אותי, הזרימה, הצלילים והחיבורים של הדימויים. גם חופש העיבוד מחדש של חריזה בעברית קדומה ועכשווית פשוט המיס אותי. לא ידעתי איך אפשר בכלל להתקרב אל מאיר מבחינה יצירתית. הערצתי אותו והרגשתי את גודל הנפח של הנפש שלו. קיוויתי נורא שיום אחד נוכל לשבת יחד ופשוט ליצור.

     

    זמן קצר אחרי כתיבת השיר הראשון שלנו פרצה מלחמת לבנון. מצאתי את עצמי בעיצומה של תכנית שיווקית לאלבום "קלף" כשבו זמנית אני רץ מפלוגה לפלוגה במרכז לבנון וצפונה. באחת ההפוגות, כשחזרתי הביתה, כתבתי ביחד עם יהודה עדר ואלון נדל לחן קצבי. החלטנו, ביננו, להביא אותו למאיר ולראות אם זה ידליק בו משהו. נסענו אליו לקיבוץ ושם נולד "בוקר אור בא".

     

    לשתוק או להקשיב

    מאיר נהנה מהקשר אבל נשאר בקיבוץ, רחוק ממרכז העשייה. נורא אהבתי לבקר אצלו בקיבוץ. היינו באים כל המשפחה ונרגעים בגינה מחוץ לביתם של תרצה ומאיר או סתם יורדים לבריכה ומעבירים את הזמן. ביום שישי אחד הצעתי בתמימות לבשל ארוחת ערב לקיבוץ. תרצה אהבה את הרעיון ובלי לדעת מה ואיך מצאתי את עצמי בתוך המטבח מול סירי ענק מוקף בעופות, שום, דבש, בצלים וכל מה שרק יכולתי למצוא במזווה.

     

    בישלתי את ארוחת ערב שישי לחברי קיבוץ משמרות. זו היתה התרגשות גדולה ולא נשאר פירור. מה שאומר שביום שבת נאלצו חברי הקיבוץ להסתפק בחביתות בלבד. אני חושב שבערב הזה התחזק הקשר ותחושת המשפחתיות ביננו שהולידה עוד הרבה שירים נפלאים.

     

    כשהמשפחה של מאיר עברה לתל אביב כבר היה קל יותר לשמור על קשר. ברחוב

     הירקון, בבית שבו תרצה ומאיר גרו, היתה חצר גדולה שבה הם אהבו לארח ואנחנו, אהבנו להתארח. אל מאיר יכולת לבוא, לשתות קפה ולשתוק או להקשיב להגיגים שלו, או לדבר פוליטיקה, או סתם לפגוש מכר שהזדמן העירה. השיר "בצהרי יום" נולד תוך כדי שתיית קפה שכזה.

     

    היה יום חם, שעת בין ערביים ובאתי אל מאיר לראות מה קורה. מאיר אמר: "יש לי משהו בשבילך". והוציא מאמר שכתב לאחד העיתונים שבו תיאר את אחת הנסיעות לירוחם במסגרת המופע "מסע בחירות". כל כך התרגשתי שהלחנתי את השיר על המקום. את השיר הקלטתי ביחד עם מאיר וזה היה רגע מיוחד מאוד. ישבנו אחד מול השני באולפן ושרנו. זה מאיר שלי.

     

    • הערב השנתי לזכרו של מאיר אריאל יערך השנה ב-2 ביולי בקיבוץ משמרות, בהשתתפות: שלום חנוך, אריאל זילבר, דויד ברוזה, גלי עטרי, מיקי קם, רונית שחר, ירמי קפלן, נינט טייב, אפרת גוש, יוני בלוך, קרן פלס ואריק ברמן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים זיו
    אריאל. יוצרים על קפה
    צילום: חיים זיו
    ברוזה. חיבור רגשי
    צילום: דורון גולן
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים