תיירי הנרי, אליל או בוגד?
מכונת שערים עם הרבה סטייל, אבל גם לוזר עם אגו מנופח. לאוהדי ארסנל לקח קצת זמן, אבל עכשיו הם מתחילים להבין שעזיבתו של החלוץ הצרפתי עשויה לעשות רק טוב למועדון
תיירי הנרי הוא שחקן גדול - על כך אין עוררין. מי ששבר את כל השיאים של מועדון ענק כמו ארסנל, מי שזכה 3 פעמים בתואר כדורגלן השנה בפרמיירליג והיה מלך השערים 4 פעמים, אינו יכול להיות שחקן רע. ובכל זאת, שיטוט מהיר באתרי האוהדים של התותחנים, לא מגלה יותר מדי פנים חמוצות ומעלה שאלה: האם החלוץ הצרפתי יביא יותר תועלת לברצלונה, או אולי יעשה יותר נזק?
הנרי כבש 174 שערים ב-254 משחקים במדי ארסנל, בשורותיה שיחק ב-8 השנים האחרונות. הוא הפך לאליל בהייבורי, אבל במהלך השנה האחרונה שלו, כשהקבוצה כבר עברה לאיצטדיון החדש ב'אשברטון גרוב', הוא החל לעלות על העצבים של כל מי שקשור למועדון.
אפילו האוהדים, שבתחילה התקשו להתמודד עם האבידה ונותרו עם יותר מדי שאלות פתוחות, התאוששו אחרי ימים ספורים בלבד. ובכל זאת, השאלות הקשות נותרו פתוחות: מדוע ארסנל מכרה את הנרי בסכום נמוך באופן יחסי? מי ייכנס לנעליים הגדולות שהצרפתי השאיר? מי ינהיג את הקבוצה אחרי שהקפטן הלך ושנתיים אחרי שהקפטן הקודם עזב?
הבוגד
לפני שנה הנרי חתם על הארכת חוזהו בארסנל ואמר: "זה החוזה האחרון בקריירה שלי". אבל עכשיו, אחרי המעבר לברצלונה, מתברר כי בסך הכל מדובר בעוד שכיר חרב זר, שתרם רבות להפיכת המועדון למה שהוא היום, אבל לא יותר מכך. אחרי הכל, מה שהשאיר את הנרי במועדון היתה כנראה הרגשת הנאמנות לדייויד דין היו"ר ולארסן ונגר המאמן, לא בהכרח למועדון ואוהדיו. כשנודע לו שאחד עזב והשני בדרך, הוא הרגיש פחות מחוייב.
הנרי פגע באוהדי ארסנל, ולא בפעם הראשונה. הצרפתי לא חייב לאף אחד שום דבר, אבל מאחר שהכסף שנכנס לכיסיו מגיע מהאוהדים, הוא חייב לפחות לתת את המקסימום. במשך רוב הקריירה בהייבורי הוא עשה בדיוק את זה, אך בעונה האחרונה הוטל דופי ביושרו המקצועי. זה קרה בזמן שהצרפתי הודיע על פציעה, רגע לפני הנסיעה לאיצטדיון 'ריבוק' של בולטון. במהלך העונה ניתן היה לראות כי מדובר בדפוס התנהגות.
חכם על חלשים
הנרי החמיץ את משחקי החוץ הקשים, וחזר להציג את היכולת המוכרת מול קבוצות נחותות יותר בבית. כך למשל המשחקים באולד טראפורד ומול המבורג, אליהם החליט לא לצאת בספטמבר. ימים ספורים לאחר מכן, הוא שב למפגש ביתי מול שפילד יונייטד. אולי באמת מדובר בפציעה מציקה או בעייפות מצטברת, אבל מבט מהיר על הסטטיסטיקה מגלה נתון בעייתי.
נכון שבליגת האלופות הסיפור קצת שונה (תשאלו את אנשי אינטר וריאל מדריד), אבל במהלך כל הקריירה שלו באנגליה, הנרי כבש רק פעם אחת באולד טראפורד, פעמיים בלבד באנפילד (פנדל אחד), פעם אחת בסטמפורד ברידג', פעם אחת בווייט הארט ליין, פעם בודדת גם בסנט ג'יימס' פארק ו-0 שערים ב'ריבוק'.
הנרי מעולם גם לא כבש במשחק גמר. הוא הגיע 3 פעמים לגמר הגביע האנגלי, פעם אחת לגמר הגביע הצרפתי, פעם אחת לגמר גביע אופ"א, פעם אחת לגמר היורו, פעם אחת לגמר ליגת האלופות וגם פעם אחת במונדיאל. אגב, גם בחצאי גמר הוא לא הבריק במיוחד (שער בודד) ולכל הדיעות מדובר במאזן מדאיג עבור סקורר מדופלם כל כך.
הסטטיסטיקה לא משקרת - הנרי פשוט לא מצליח להתעלות באירועים גדולים. באופן קבוע.
מנהיג? לא בטוח
במהלך השנה האחרונה, הנרי לא בדיוק הצליח להתחבב על רבים מהאוהדים במובן נוסף. בחלק גדול מהמשחקים ניתן היה לראות את מספר 14 כשהוא לא מפסיק לדרוש את הכדור. לעתים, כשהכדור נמנע ממנו, אפשר היה להבחין בצרפתי כשהוא נותר במקומו ואפילו לא טורח להצטרף להתקפה. בפעמים אחרות הנרי פשוט היה מלחיץ את הצעירים, אפילו אחרי החמצות שלו עצמו.
חלק גדול מהפרשנים האנגלים, אף בירך את ארסנל על החלטה נכונה שלקחה, בכך שלא הערימה יותר מדי קשיים על מעברו של האגו המנופח מלונדון לברצלונה. לטענת ה'דיילי מייל', הנרי מנע מהצעירים להתפתח גם במובן אחר.
"הנוכחות שלו הפיקה השפעה בלתי יציבה", נכתב שם. "הצעירים פחדו מכך שלא יוכלו להשתוות לביצועים שלו על המגרש, כך שלעתים נוצרה אווירה מתוחה. חלק מהשחקנים התקשו לתפקד ברמה אותה הם היו מסוגלים להציג. אלכס פרגוסון הודה לאחרונה כי עזיבתו של רוי קין, עזרה לכריסטיאנו רונאלדו להתפתח, כך שיש לארסן ונגר במה להיאחז כשהוא אומר שהליכת הנרי תביא לפריחת הצעירים".
ועוד לא הגענו לצורת המשחק שלו. הנרי היה הופך מצב בלתי אפשרי, לשער שהיה נראה קל כמו פריס הילטון. ההטעיות שהציגו פעם אחר פעם הגנות אנגליות מגושמות כל כך, היו נראות לעתים כמו פעולות מתנשאות ומתגרות. הצורה בה חגג שערים (מעין הליכת טווס, או תנועת השתקה), שיגעה את יריביו והפכה אותו לאחד השחקנים הפחות אהובים בקרב אוהדי הכדורגל בעולם.
אז מי הרוויח?
אחרי הכל, יכול להיות שהקבוצה שתצא הכי טוב מעסקת הנרי, תהיה דווקא ארסנל. ססק פברגאס, אלכסנדר חלב, תומאס רוסיצקי, רובין ואן פרסי, תיאו וולקוט ואחרים, יקבלו במה הרבה יותר רצינית. בעונה החולפת הם הגיעו למקום הרביעי, כמעט ללא עזרתו של הנרי - עכשיו נראה אותם לבד, עם קצת יותר נסיון וקצת יותר ביטחון.
ומה עם ברצלונה? פרנק רייקארד יצטרך כנראה להשתמש בארבעה כדורים על המגרש ועוד אחד לכאב הראש.
לפנייה לכתב/ת 
