מחקר: כשליש מילדי הצפון סובלים מחרדות

הצלקות הנפשיות מהמלחמה עדיין כאן: 23 אחוזים מתושבי צפון הארץ היהודים מדווחים על סימפטומים פוסט-טראומטיים בדרגות קשות עד חריפות, שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כך עולה ממחקר שנערך על-ידי מרכז "משאבים" בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה. המצב חמור יותר אצל ילדים - 30 אחוזים מהילדים היהודים סובלים מחרדה ו-40 אחוזים מהערבים.

מהסקר, בו נשאלו 386 בני-אדם על מצבם אחרי המלחמה, עולה עוד כי 19 אחוזים מהנשאלים דיווחו על סימפטומים פוסט טראומטיים בדרגה גבוהה עד גבוהה מאוד וארבעה אחוזים בדרגה חריפה. 35 אחוזים מהנשים דיווחו שהן סובלות מהסימפטומים, לעומת 12 אחוז מהגברים.

במגזר הערבי המצב קשה יותר. 22 אחוזים דיווחו כי הם סובלים מהסימפטומים בדרגה גבוהה או גבוהה מאוד ושמונה אחוזים בדרגה חריפה. יש לציין כי בסקר שנערך חודש לאחר המלחמה דיווחו 41 אחוזים מהתושבים הערבים בצפון הארץ על סימפטומים כאלו.

במחקר הוקדש גם מקום נכבד למצבם של ילדים ונערים. מתברר כי שנה אחרי לא רק שלא נרשמה כל הטבה, אלא שישנה החרפה במצבם הנפשי. חודש לאחר המלחמה דיווחו 18 אחוזים מההורים, בסקר שנערך בקרב תושבים יהודים בצפון, כי ילדיהם סובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים בעקבות החוויות הקשות מהמלחמה. במחקר שנערך לרגל שנה למלחמה עולה כי 21 אחוזים מההורים דיווחו כי ילדיהם סובלים מסימפטומים ברמות גבוהות, תשעה אחוזים בדרגות גבוהות מאוד ושני אחוזים בדרגות חריפות.

בקרב הילדים הערבים - 16 אחוזים מדווחים על תופעות בדרגות גבוהות, 12 אחוזים בדרגות גבוהות מאוד ו-12 אחוזים בדרגות חריפות.

74% - אם תהיה מלחמה נשאר בבית

ממצא נוסף העולה מהמחקר, מצביע על כך שלמרות החרדות, מהן סובלים עדיין רבים מתושבי הצפון, מרביתם מעדיפים להישאר בבתיהם במקרה ותפרוץ מלחמה נוספת. 74 אחוזים טענו כי הם יישארו ביישוב, תשעה אחוזים מתושבי הצפון אמרו כי הם בטוחים שיעזבו והשאר לא החליטו.

עורכי המחקר, פרופ' מולי להד מהמכללה האקדמית תל-חי, והחוקרים ד"ר מירי שחם וד"ר יהודה שחם, הגיעו למסקנה כי הדי המכה שספגה אוכלוסיית הצפון במלחמה לא שככו. "העובדה שכשנה אחרי המלחמה הסימפטומים עדיין כל כך חריפים בקרב אוכלוסיית הצפון, מחייבת פעולה נרחבת חברתית קהילתית בנוסף על התערבות טיפולית. יש לעשות מאמץ אמיתי על מנת לשקם את תחושת הביטחון הפנימית של התושבים, ולהראות שהממשלה והרשויות מוכנות יותר ויכולות לסייע בשעת אמת", קבעו החוקרים.

לדבריהם, "חייבים לשתף ולערב את התושבים עצמם בעשייה כדי לחזק את תחושת החוסן הקהילתי ובכך להפחית את עוצמת תגובות הלחץ הפוסט טראומטיות. בשל החשש ממלחמה נוספת שמהווה איום קיומי על הילדים והמבוגרים, יש להכין תכניות מיוחדות לחיזוק החוסן ומשאבי ההתמודדות של הילדים בתקופת אי הוודאות המתמשכת ובמקרה של התפרצות מלחמה נוספת".