בין נפולי לחיפה
אחרי 59 אלף קוראים ו-40 מהדורות שיצאו בישראל בלבד, עולה בימים אלה על במת תיאטרון חיפה עיבוד ראשון למחזה של הספר "הר אדוני" מאת ארי דה לוקה. המעבד והבמאי, דני הורוביץ, מסביר ומספר על העבודה עם דה לוקה
בשכונה צפופה בלב נאפולי מתמודד ילד בן 13 עם גסיסתה של אמו. מאוסף שאלות על התבגרות ומיניות מבצבצת ורמזים על הדי המלחמה, הוא מנסה להרכיב סיפור. מסביבו העולם גועש, משתנה, מציע אינספור דרכים לחקור אותו והוא, כל מה שהוא רוצה, זה להעיף את הבומרנג שלו.
בתוך הבילבול האדיר של גיל הנעורים מתרחשת עלילת ההצגה "הר אדוני", שעלתה החודש על במת תיאטרון חיפה. ההצגה, המבוססת על הנובלה של הסופר האיטלקי ארי דה לוקה, היא העיבוד הראשון של הספר לבמה. דני הורוביץ, המעבד והבמאי של ההצגה מעיד שהתקשה להיפרד מהספר זמן רב לאחר שקרא בו לראשונה. "זה ספר שכל כך דיבר אליי, שאמרתי לעצמי שאני רוצה להמשיך לקיים איתו דיאלוג", הוא אומר בראיון ל-ynet, "הדרך העשירה ביותר שיכולתי להעלות על דעתי, היא לעשות ממנו מחזה ולביים אותו".
לאורך השנים האחרונות נפגש הורוביץ עם דה לוקה מספר פעמים, בין היתר בביתו שליד רומא ובירושלים. "התייעצתי איתו בכל מיני דברים ואני חייב לומר שהוא היה מאוד פתוח וסקרן לגבי העיבוד למחזה. הוא נתן לנו למעשה יד חופשית לעסוק ביצירה שלו, מתוך אמון מלא שבגלל שאנחנו אוהבים אותה, נעשה את המיטב בכדי להביא אותה כמו שצריך לקהל בישראל. אני חושב שהיה לו חשוב שהספר יוצג בארץ".
במהלך ביקורו האחרון של דה לוקה בישראל במסגרת יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, נפגש עם שחקני ההפקה רוברטו פולק, איציק וינגרטן, אלברט אילוז, יוסי טולדו, קלאודיה דה לה סטה והתגליות הצעירות אמיר דוליצקי שמגלם את הנער, והילה מצקר שמשחקת את חברתו, מריה.
מערכת היחסים שנרקמה בין הצוות לדה לוקה הובילה להבטחה שיגיע גם להצגת הגאלה החגיגית שתיערך ב-9 בספטמבר בתיאטרון חיפה. למרות שהורוביץ לא חיפש את הקשר בין נפולי לחיפה הוא מודה שיש לא מעט קווים מחברים בין שתי הערים. "שתיהן ערי נמל, שתיהן ערים צפופות מאוד ודחוסות, מה שמכתיב אופי מסוים של אנשים", הוא אומר.
החוויה שהצמיחה כנפיים
59 אלף עותקים מכר הספר "הר אדוני" בישראל. 40 מהדורות, מאות אינצ'ים בעיתונות המודפסת ועיבוד לתסריט שעתיד לביים בקרוב אבי נשר. הורוביץ מכיר בפופולאריות הרבה של היצירה הכתובה אך לא חושש מהשוואות. "הדבר היחיד שעמד נגד עיני הוא הרצון לשמור על הבחירה. ברור שיש תחושת מחויבות פנימית כלפי הספר אבל יחד עם זה אני מרשה לעצמי חופש גדול", אומר הורוביץ.
היו שינויים מהותיים בעיבוד?
"הוספתי למחזה דמויות שלא קיימות בספר וכשסיפרתי על כך לארי דה לוקה הוא חייך, זה לא נראה לו נורא. אני חושב שזה קשור בכך שהוא אדם יוצר ולכן הוא מבין שכשאתה עומד בפני חוויה מסוימת, היא נכנסת בך ומצמיחה כנפיים. כמה סיפור הזה על נסים אלוני שכתב את המחזה 'שעיר לעזאזל'. הוא התחיל מיצירה מסוימת והגיע למקומות אחרים לגמרי.
"ליצירה יש חיים משלה ויוצרים מחפשים דרכים משלהם לתת ביטוי לעצמם, במקרה זה, דרך יצירה אחרת, במקרים אחרים דרך מודלים שאנחנו מוצאים בעולם שסביבנו. זה כמו שצייר רואה דמות מרשימה ורוצה לצייר אותה. היא מחוץ לו והוא מבקש להכניס אותה הביתה. אני בחרתי ב'הר אדוני' והתכוונתי לזה. בחרתי דמויות מסוימות מתוך הספר ויצאתי למסע אישי לחלוטין. כמובן שהילד בספר הוא גם אני".
מה לדעתך תמצית המחזה, הליבה שלו?
"המחזה הזה הוא על הכמיהה לחום אנושי שחסרה להרבה אנשים שנמצאים מסביבנו, לכולנו וגם לי, ואת התרומה הזו הייתי רוצה לתרום גם לקהל".
