ויקי-מדע: אוניברסיטה בסגנון הקוד הפתוח

האם אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת מדע 2.0 שבה הוויקי השקוף מחליף את המחקר האטום? האם רשת האינטרנט מחליפה את המדע כמקור החדשנות? חתן פרס הנובל בפיסיקה פרימן דייסון סבור כי בגישת הקוד הפתוח במדע ובגישת קוד גנטי פתוח טמון רנסנס חדש לאנושות.

לפי כתב העת "ביומד סנטרל", עלות הגישה לכתבי העת המדעיים שמקבלים את גישת הקוד הפתוח היא עשירית (!) מהעלות של כתבי העת הסגורים. בדיוק כמו שהבלוגים צומחים אקספוננציאלית ושוחקים את עיתונות הנייר מאז 2003, מאמרים מדעיים פתוחים קפצו מכ-500 בשנת 2003 ל-4000 ב-2007.

בשנים האחרונות השתתפתי מידי פעם בכנס השנתי לזכרו של הלוגיקן ופילוסוף המדע וויטגשטיין, בעיירת הולדתו הציורית באוסטריה. דברו הרבה על לוגיקה ופילוסופיה של המדע. השנה פעם ראשונה שאחד מהנושאים המרכזיים הוא הפילוסופיה של האינטרנט. הפילוסופיה של המדע כבר לא קיימת כנושא בכנס.

בעידן של ווב 2.0, אחרי הלינוקס, הקוד הפתוח, Creative Commons והתוכנה כשירות (SaaS - Software as a Service), הגיע תורו של התוכן המדעי כשירות CaaS – Content as a service. כתבי העת המדעיים כיום גובים מספר דולרים על כל מאמר שאני רוצה לקרוא. מזה המדענים לא מקבלים ישירות כמעט כלום. הגיע הזמן למודל עסקי חדש. ה"ביזנסוויק" מכנה זאת WWT – World Wide Textbook. הגישה החדשה תוביל לפיתוח מחקרי מואץ שכן היא תגדיל את האינטליגנציה הקולקטיבית המושקעת במחקר.

כיום המחיר של ספר לימוד מדעי יכול להגיע לפעמים ל100 דולר, דבר שהוא בלתי ניתן להשגה ברוב אוניברסיטאות העולם בהודו, סין, באפריקה ובמזרח התיכון. לכן מספר המוחות הלוקח חלק במחקר הגלובאלי עדיין קטן יחסית לפוטנציאל שלו. ספרים וכתבי עת בסגנון הקוד הפתוח עומדים לשנות זאת מן היסוד דבר שיביא להכפלה בפקטור של פי 10 בחדשנות העולמית. דון טפסקוט בספרו החדש "ויקי-נומיקה", סבור שויקי-מחקר עומד להוביל למהפכת הויקי-כלכלה.

ביולוגיה, רפואה ופרמקולוגיה: הקוד הגנטי הפתוח והגנומיקה הפתוחה

לפי חתן פרס הנובל פרימן דייסון, אביה של אוונגליסטית האינטרנט אסתר דייסון, המדע בסגנון הקוד הפתוח יוביל לרווח כפול: ראשית התפיסה הביולוגית הדרוויניסטית, התבססה עד היום על המודל של הקוד הסגור. פירוש הדבר הוא שהקוד הגנטי שלנו נתפס כסגור שיכול להשתנות רק באורח אקראי בגלל מוטציות. החשיבה האבולוציוניסטית הסגורה נבעה מהפרקטיקה שלנו בתחום המחקר הסגור והפרסום הסגור. לא היו לנו מודלים מנטאליים אלטרנטיביים.

בתחום הזואולוגיה, הפולקסונומיה הפתוחה בשיטת הויקי מאפשרת לכל אדם לאתר סוגים חדשים של בעלי חיים ולמיין אותם לפי נקודת מבטו. זאת במקום הטקסונומיה הסגורה של לינאוס מהמאות הקודמות, שהייתה ריכוזית ואפשרה רק למעטים לעסוק בזואולוגיה.

גם בתחום הזואולוגיה וגם בתחום הקוד הגנטי, המחקר בסגנון הקוד הפתוח מגדיל אקספוננציאלית את האינטליגנציה הקולקטיבית של תחומי המחקר השונים, מכמה עשרות מוחות מקושרים ב"פס רחב במהירות של צב" מסוג נייר, למאות מיליוני מוחות המקושרים במהירויות של מגהבייטים בשנייה.

השפעת טכנולוגיות המידע על המדע: המדע הבבלי-מצרי והמדע היווני

כל טכנולוגיית מידע חדשה יצרה סוג חדש לחלוטין של מדע וסוג חדש של חשיבה. כתבי היד הראשונים היו המצריים והבבליים שהכילו מספר עצום של סימנים ולכן היו מאוד קשים ללמידה. בגלל הקושי שלהם, הפרסומים המדעיים המצריים והבבליים היו מוגבלים לכתות סגורות ומצומצמות מאוד. מדד האינטליגנציה הקולקטיבית שאף לאפס.

אבל גם מדד האינטליגנציה האינדיבידואלית היה מאוד נמוך, משום שרוב המשאבים הקוגניטיביים של היחיד הלכו על שינון סימנים ועל פענוח הכתב, ומעט מאוד נשאר לחדשנות וליצירתיות.

כתב היד העברי-פיניקי יצר שינוי בחשיבה מחשיבה אלילית לחשיבה אלוהית, אך לא סיפק מסה קריטית של אינטליגנציה קולקטיבית ואישית, עד להופעת כתב היד היווני הלוגי בערך ב-800-600 לפני הספירה.

ביוון הופיעה הגיאומטריה האוקלידית והופיעו שאלות היסוד של המדע היווני מתאלס, דרך אפלטון עד לאריסטו. לפי חוקרי האוריינות Ong ו – Havelock, כתב היד הלוגי היווני אפשר מסה קריטית של אינטליגנציה קולקטיבית שכן הוא היה נוח יותר לתקשורת בין איי יוון, וגם של אינטליגנציה אישית משום שהוא אפשר ליחיד להפנות יותר אנרגיות קוגניטיביות ליצירה ולחדשנות.

מהפכת הדפוס, המכניקה הניוטונית והתרבות המודרנית

מהפכת הדפוס הוציאה את המונופול על הקריאה מידי הכנסייה לידי רוב העם דבר שהביא לגידול אקספוננציאלי באינטליגנציה הקולקטיבית ולקפיצת מדרגה באינטליגנציה האישית שכן הדפוס הברור אפשר הפניית מקסימום משאבים קוגניטיביים מפענוח כתבי יד למחקר מדעי אמפיריציסטי-לוגי.

את מהפכת הדפוס במדע הוביל הבאבא ניוטון במשך כ-200 שנה. הדפוס אפשר את הפיתוח המהיר של הגיאומטריה האנליטית על ידי דיקארט, החשבון הדיפרנציאלי על ידי לייבניץ וניוטון במאה ה-17, ואת המכניקה על ידי ניוטון. מדע המכניקה אפשר את הטכנולוגיה של המכונות והמהפכה התעשייתית. המהפכה התעשייתית חיזקה עוד יותר את ההשקפות המכאניסטיות, שכן היא אפשרה שגשוג כלכלי ללא תקדים ועוצמה צבאית ופוליטית אימפריאלית.

שנות העריצות הניוטונית על המחשבה והמדע, הסתיימו כעבור 200 שנה בערך עם התבססותה של האלקטרוניקה כטכנולוגיה חדשה. העידן המודרני של פיסיקה מתמטית מיכניסטית עם תעשיית מכונות ואימפריאליזם, קיבל מכה אנושה עם הופעת האלקטרוניקה כבסיס הטכנולוגיה של התרבות הפוסט-מודרנית.

ניצני המדע הפוסט-מודרני: פיסיקת הקוונטים ותורת היחסות

המדע הפוסט-מודרני של איינשטיין זעזע עמוקות את אנשי הרוח בכלל ואת המדענים בפרט. במשך 200 שנה הם החליפו את דתם הנוצרית או היהודית, בדת חדשה דת המדע. במקום אלוהים כמקור הידע, הם לקחו את העובדות כמקור הידע הבטוח. והנה בא איינשטיין ובין תורת היחסות הפרטית לכללית 1905-1913, הרס להם את אמונתם המדעית וקעקע את ה"באבא ניוטון" שלהם.

במקביל ויחד עם איינשטיין, הפיזיקאים פלנק, בוהר, הייזנברג ושרדינגר, קעקעו את הלוגיקה המיכניסטית של באבא ניוטון ושל השכל הישר. הם הציעו במקומה את הלוגיקה הקוונטית שאומרת בפשטות ש"חתול יכול להיות גם מת וחי בו זמנית" (שרדינגר) וש"הספר שלפני יכול להיות גם בחדר וגם מחוץ לחדר בו זמנית".

בתוך הזעזוע, רבים שאלו איפה טעינו. אחת התשובות הייתה התשובה הפונדמנטליסטית-אמפיריציסטית-לוגית של מיליונר אוסטרי צעיר ומיוסר, לודוויג ויטגנשטיין. הוא טען שאם במדע יופיעו רק "משפטים עובדתיים" שמחוברים רק באמצעות היסקים לוגיים, נחזור למדע הבטוח ונשיב עטרה ליושנה. זאת הוא עשה במאמר קצר וחד-פעמי, "מאמר לוגי-פילוסופי".

גדודים של מתמטיקאים, פילוסופים ופיסיקאים, התקבצו תחת קורת הגג של ה"חוג הווינאי" כדי לפתח את משנתו של וויטגנשטיין. הוא מצדו טען שהם לחלוטין לא הבינו על מה הוא מדבר. בשוליים של החוג הווינאי פעל מורד בשם קרל פופר שטען שיש להפיק באומץ לב את מלוא הלקחים מהמהפכה האיינשטיינית.

הוא טען שאי אפשר להחזיר עטרה ליושנה. לכן יש להבין שאיינשטיין הכניס יסוד חדש לעולם- המדע הביקורתי. לכן, הוא טען שהעובדות של הניסויים והתצפיות לעולם לא יוכלו לאמת את משפטי המדע, אלא רק להפריך אותם. הוא קרא למדענים להיות ביקורתיים ולמצוא מקרים אמפיריים המפריכים תיאוריות רווחות. זהו הראציונליזם המדעי של פופר.

למה הפילוסופיה של המדע מתה ב1975? מדע פוסט-מודרני?

אחרי מלחמת העולם השנייה, הופיע ויטגנשטיין לפתע באוניברסיטת קיימברידג', כאילו משום מקום. וכאילו כדי להכעיס,

הפך לחלוטין את דעתו. אין מה לחזור למדע, שכן המדע הוא הדת של המודרניים כמו שהדת היא המדע של הקדם-מודרניים. כמו ששחמט אינו נכון יותר מדמקה וכמו שכדורגל אינו נכון יותר מכדורסל, כך גם מדע אינו נכון יותר מדת. זה כמו משחקי מחשב, תלוי באיזה דיסק אתה בוחר. כך הוא אמר בספרו "מחקרים פילוסופיים" שנכתב ב1951.  .

תומס קוהן היה פיסיקאי בהרווארד שהחליט כי ההיסטוריה של הפיסיקה יותר חשובה מהפיסיקה עצמה, כי היא יכולה לשחרר את הפיסיקאים מהכלוב המחשבתי שלהם שנקרא "פרדיגמה" ומהחמולה שלהם הנקראת "קהילייה מדעית". לדעתו פופר טעה כשחשב שמדענים הם חייזרים רציונאליים שישנו את אמונתם בגלל עובדות. הרי מדע הוא דת, וכמו כל דת הוא אינו תלוי בעובדות.

פייראבנד היה גם פיזיקאי מאוכזב שנפצע במלחמת העולם השנייה, ואחריה עזב את גרמניה לטובת השמש של ברקלי. שם הוא טען בספרו "נגד שיטה" משנת 1975 ש"הכל הולך. צריך אפיסטמולוגיה ומתודולוגיה אנרכיסטיות". פייראבנד הניח את היסודות לוויקי-מדע ולאוניברסיטה הפועלת בסגנון הקוד הפתוח. שכן לדעתו, בפינות הנידחות ביותר של המחקר, מצויות פניני ידע יקרות שמערכת הקידום האישית של האוניברסיטה מחטיאה אותן, בן השאר בגלל שהיא לחלוטין לא שקופה.

מאז ספרו של פייראבנד, לא נאמר שום דבר חדש בפילוסופיה של המדע מזה למעלה מ-30 שנות דור. זה אומר הרבה על המדע. המדע הפך למין חידת טריוויה טריוויאלית של נמלים בקן, שכל אחת מהן מוסיפה עוד פסיק עובדתי חסר משמעות כוללת.

האקשן של החדשנות עבר לאינטרנט, לבלוגים, ולוויקי. המחקר והפיתוח עובר מידי מדענים ראשיים בירוקרטיים בממסדים ממשלתיים ומידי אוניברסיטאות איטיות, למרכזי מו"פ של פירמות כמו גוגל, מיקרוסופט, מרק, סוני, נוקייה וכו'.

מרושתים: לבלוג המלא