טעות חוזרת: 7 הדרכים שלנו להרוג את האהבה

בספרו החדש 'אילו יכלה האהבה לחשוב' (הוצאת דביר) שוטח ד"ר גרטש באמצעות סיפורים אישיים של מטופליו את המהמורות שמכשילות את יחסינו הבינאישיים. הוא מצטט פסיכולוג אמריקאי, סטיבן מיטשל, שמגדיר מערכות יחסים כשייכות לשני סוגים: 'ארמונות אבן' ו'מגדלים באוויר‭.'‬ הראשונים הם מערכות יחסים או נישואים ארוכי טווח, משעממים אולי אך יציבים ומגוננים; האחרונים הם פנטזיות ואקסטזות רומנטיות. כל הדפוסים של אהבות כושלות, טוען ד"ר גרטש, מבוססים על ניסיון לברוח מ'ארמונות האבן' אל 'המגדלים באוויר' וחוזר חלילה. אמביוולנטיות היא שם המשחק.

הטענה הבסיסית של ד"ר גרטש היא שבדיוק כפי שהיחסים שלנו עם הורינו הם אמביוולנטיים מיסודם ומעורבים בהם אהבה ושנאה, תלות והשתחררות, שיפוט וקבלה, פינוק והקפדה, כך אנחנו ממחזרים את זה ביחסינו הבוגרים עם בני זוגנו. לשיטתו, נגזר עלינו להיות אמביוולנטיים לעד. מה שנותר הוא להדריך את הלב בעזרת הראש, כדי לחיות עם היחס החצוי הזה בשלום.

אהבה וירטואלית? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

דפוסים חבלניים

מהם אם כך דפוסי האהבה הכושלת?

‭.1‬ אהבה נרקיסיסטית. זוג שנוקט דפוס אהבה כזה חי בפער עמוק בין אידיאליזציה לבין המציאות העירומה של האדם האחר. שניהם נראים ומתנהגים כאילו כל אחד מהם הוא האהוב הנפלא ביותר של השני. הם מאצילים על בן הזוג ייחוד אסתטי, אינטלקטואלי ורגשי, מעריצים ומאלילים עד מחנק. אבל כל זה העמדת פנים, לגירסת ד"ר גרטש, שמתגלה כאידיאליזציה זמנית שמובילה להיפוך (זלזול‭.(‬ האידיאליזציה נועדה לשרת סוג של נרקיסיזם ולמנוע מגע ועימות עם המגרעות של האחר ועם התחושות שהן מעוררות. היא עוזרת לכם להרגיש יותר טוב עם עצמכם - אבל כמה אפשר להאמין לפנטזיות של עצמך?

‭.2‬ אהבה וירטואלית. עוד דפוס אהבה כושל, שבו מטפחים מערכת יחסים שבמרכזה הפרדה פיזית. יחסים ממרחק, יחסים מקוטעים, יחסי אינטרנט. באופן הזה אנחנו מנועים מלהימצא עם האחר על בסיס קבוע. זהו סוג של הסדר רומנטי שמציאות היומיום לא מעיקה עליו, והוא מניב, שוב, פנטזיה של מושלמות לגבי האחר ולגבי היחסים. אבל ברגע שאנחנו מנסים להכניס את האהבה הווירטואלית

 הזאת לעולם הממשי, המבנה הדמיוני שלנו מתמוטט ומשאיר אותנו עם ייסורי כמיהה ועם תחושה מעיקה של אי אמון בכושרנו לאהוב.

‭.3‬ אהבה חד סטרית. ככל שהאדם האחר זמין פחות, כך אנחנו עורגים אליו יותר. כשאנחנו מאוהבים במישהו שלא מחזיר לנו אהבה, אנחנו חיים בחסך תמידי. אילו רק היה אוהב אותנו, היינו מאושרים ומלאי סיפוק. אבל האמת היא, טוען ד"ר גרטש, שכשסוג האהבה הזה זוכה לפתע לגמול, לעיתים קרובות אנחנו מאבדים באדם עניין.

‭.4‬ אהבה אסורה. בסוג כזה של קשר - מורה בתיכון ותלמידתו מתאהבים זה בזה בטירוף, אישה מתאהבת בחבר של בנה הסטודנט, רווקה מתאהבת בגבר נשוי - אנחנו נמשכים לתחושת החשש והסכנה שיוצר המכשול העומד בדרכם של היחסים. אנחנו מאמינים שאילו רק יכולנו לסלק את המכשול, היינו מסוגלים לממש את אהבתנו לנצח. אלא שברוב המקרים דווקא המכשול הזה הוא שמזין את האש. כשהוא מסולק, האהבה גוועת מאליה, כשאחד האוהבים נתקף שעמום או נשבה בקסמו של איסור חדש.

‭.5‬ אהבה מינית. זו מוגדרת לא כאהבה שיש בה מרכיב מיני, אלא כמרכיב מיני ללא אהבה. מדובר במערכת שמושתתת על תשוקה מינית ועל מעט מאוד מעבר לזה. שני הצדדים מעוניינים בהתנסות גופנית ללא השלכות נוספות. אבל אז, כשצד אחד נזכר שהוא לא גוף בלבד ושיש לו גם נפש, נשמה ורגשות, הוא משלה את עצמו שהוא מאוהב, מבקש יחס גומלין והתייחסות רגשית - והיחסים מתפרקים.

‭.6‬ אהבה משולשת. כאן אנחנו מכניסים אדם נוסף, אמיתי או מדומה, לתוך המערכת הזוגית שלנו. למשל, אנחנו אוהבים את בת הזוג שלנו כרעיה או כאם ילדינו, אבל אוהבים את פילגשנו כבת זוגנו הרומנטית והמינית, או שאנחנו יוצאות עם מישהו בעודנו מאוהבות באחיו. אגב, הצד השלישי הוא לא תמיד אדם, הוא יכול להיות חפץ או פעילות. אולי אתה אוהב מאוד את בת זוגך אבל איכשהו יוצא שאתה מבלה את כל סופי השבוע שלך בסקי או בצפייה בכדורגל

 עם החבר'ה שלך. במקרים כאלה, כשהעניינים מתלקחים למריבה, הצד השלישי מסולק בדרך כלל מהדרך, אבל לא לפני שהספיק להזיק למערכת היחסים.

‭.7‬ אהבה אנדרוגינית. הדפוס הזה בא לידי ביטוי כשאנחנו מנסים לבצע 'שינוי מין רגשי' בבן הזוג: שהוא יתנהג יותר כמו אישה, שהיא תהיה יותר כמו גבר. אבל בעיני ד"ר גרטש זה מתכון בדוק לאסון. בחרת לך אישה ביצועיסטית ואגרסיבית? במוקדם או במאוחר תתחיל לרחוש לה טינה על היותה רס"ר אטום לרגשות, תקטר ותבקש ממנה להשתנות. החלטת להינשא לטיפוס רגיש ואמוציונלי? בהמשך תמצאי את עצמך מזלזלת בו דווקא בגלל סבילותו ועדינותו.

לצמוח מהכישלון

הקשר הרומנטי שלכם נכשל? זהו רגע מכאיב ביותר, אבל הוא לא בהכרח רע. אם לוקחים את הכישלון למקום הנכון, הדבר יכול להוות התחלה של שלב ב‭,'‬ מבטיח ד"ר גרטש. בשלב הזה אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים באמת מקשר אינטימי עם בן זוג. אנחנו יודעים כבר - מתוך הכישלון - שאי אפשר להשיג שלמות. זה הזמן לחדד את השאלה: עם איזה סוג של אי שלמות אנושית אנחנו יכולים לחיות?

כאן עולה בן הזוג הבשל כיתה, לשלב שמשמעותו להבין, לדעת ולהכיר את האמביוולנטיות של הציפיות שלו. בין אם בחרת להישאר ב'ארמון האבן' ובין אם אתה משתוקק ל'מגדלים באוויר‭,'‬ מדובר בפעולת גומלין בין הראש ללב. ובעיקר

 מדובר בהתגברות על אהבה נרקיסיסטית ובנכונות ללמוד דברים מהותיים על עצמנו.

כדי להגיע לשם עלינו לזנוח את הנרקיסיזם הפרטי שלנו, כלומר את הצורך שלנו להרגיש טוב לגבי עצמנו ולבחור מישהו שיגרום לנו להרגיש כך. זוהי, מדגיש ד"ר גרטש, עדיין בעייתן של נשים רבות, שהערכתן העצמית תלויה בבן הזוג.

ברגע שאישה מחליטה להעניק לעצמה את מה שנדרש לה כדי להזין את 'הצרכים הנרקיסיסטיים' שלה בעצמה, היא חדלה לצפות מבן זוגה שיספק את הצרכים האלה ומסוגלת יותר לקבל אותו כמו שהוא ואפילו ליהנות מפגמיו. הוא, מצידו, חש מקובל, אהוב ופחות נתון לביקורת, ולכן מסוגל לחרוג מאזור הנוחות שלו וליזום יותר ערנות וצמיחה בעצמו.