שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ארה"ב: מתה אחת מגיבורי המאבק לזכויות השחורים
    ב-1946 פסק בית המשפט העליון בארה"ב לטובתה של איירין מורגן קירקדלי, שסירבה לפנות את מושבה באוטובוס למען נוסע לבן, וקבע כי ההפרדה על רקע גזעי באוטובוסים אינה חוקית. הפסיקה סללה את הדרך לניצחונות נוספים של ארגוני זכויות האזרח. בסוף השבוע מתה קירקדלי בשיבה טובה

    איירין מורגן קירקלדי, שסירובה בשנות ה-40 לוותר על מושבה באוטובוס למען נוסע לבן הוביל לפסיקה תקדימית בנושא מצד בית המשפט העליון של ארצות הברית, הלכה לעולמה בגיל 90. אתמול (יום ב') נודע כי היא מתה ביום שישי בבית ביתה, במדינת ווירג'יניה.

     

    קירקלדי, שנולדה בשנת 1917 בבלטימור שבמרילנד, עלתה ב-1944 על האוטובוס בהייז סטור שבווירג'יניה, והתיישבה בחלקו האחורי. האם הצעירה החלימה באותה תקופה מניתוח שעברה ולקחה עמה את שני ילדיה, כדי שישהו עמה אצל אמה בגלאוססטר. אך כעבור זמן קצר הורה לה הנהג לפנות את מקומה, משום שבני זוג לבנים מעוניינים לתפוס את שורת המושבים שבה ישבה.

     

    "אמרתי 'לא, אני שילמתי עבור המושב הזה'", שיחזרה קירקלדי. היא אף בעטה בשוטר שניסה לפנותה בכוח ומאוחר יותר שילמה קנס בסך מאה דולרים בגין התנגדות למעצר. "לפעמים אתה זועם כל כך, עד שאין לך זמן לפחד", העירה על כך לפני כמה שנים.

     

    בית המשפט העליון פסק כעבור שנתיים, בעקבות ערעורה, כי החוק בווירג'יניה - המחייב הפרדה על רקע גזעי באוטובוסים - מהווה התערבות בלתי חוקית במסחר. הערעור הוגש באמצעות עורך הדין תרגוד מרשל, מומחה לזכויות האזרח, שמאוחר יותר התמנה לשופט השחור הראשון בבית המשפט העליון.

     

    בשעתו זכה התיק לתשומת לב מעטה, ולא כל חברות האוטובוסים אכפו מייד את החלטת בית המשפט. אך הפרשה סללה את הדרך לניצחונות נוספים עבור ארגוני זכויות האזרח, כגון המקרה של רוזה פארקס, שסירובה לפנות את מקומה באוטובוס באלבמה ב-1955 הוליד את התנועה לזכויות האזרח של ארה"ב. פארקס מתה לפני כשנתיים בגיל 92.

     

    המקרה של קירקלדי גם סיפק השראה ל"נסיעת החופש" הראשונה ב-1947, שבה נסעו 16 פעילי זכויות האזרח באוטובוסים ורכבות בדרום ארצות הברית, בניסיון לבחון את השלכות החלטת בית המשפט העליון בשטח. בשנת 2001 העניק לה הנשיא ביל קלינטון את מדליית האזרחים הנשיאותית.

     

    בתשובה לשאלה כיצד אזרה קירקלדי אומץ באותו היום, השיבה בפשטות: "איני יכולה להבין כיצד מישהו היה יכול לנהוג אחרת". שלא כמו פארקס, קירקדלי לא הייתה חברה בתנועות למען זכויות האזרח וזכויות השחורים בעת שפעלה נגד ההפרדה.

     

    קירקלדי חיה בעשורים הבאים במדינת ניו יורק, הרחק מאור הזרקורים. בשנת 1985, בגיל 68, קיבלה תואר אוניברסיטאי. לדבריה, כלל לא הפריע לה שהישגיה זכו לתשומת לב מעטה. "אם יש עבודה לעשות, אתה עושה אותה, גומר עם זה וממשיך לדבר הבא", אמרה בראיון ל"וושינגטון פוסט" לפני שבע שנים. בתה, ברנדה באקוי, אמרה לעיתון ש"היא תמיד לימדה אותנו שאם אתה יודע מה נכון, לא משנה מה השאר חושבים. זה עניין מוסרי... היא לא רואה בעצמה כגיבורה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים