שתף קטע נבחר

"הרגתי בן אדם, אני חי בסיוטים"

תחושת האשם שמלווה מדי יום, מראות התאונה החוזרים בסיוטים. איך מרגיש אדם שהרג אדם אחר? ואיך חיים עם התחושה האיומה? נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם הרוגים, ומרצים עונשי מאסר סיפרו ל-ynet על הרגע ששינה את חייהם

"העונש שקיבלתי מגיע לי. אני אשם במותם של חבריי. אשם בכך שהפכתי ילד ליתום מאם". טימור קוביאקוב, צעיר בן 25 מכרמיאל, מכה על חטא. באוגוסט אשתקד הורשע בהריגה ונשלח לשבע שנות מאסר. רישיונו נשלל למשך עשרים שנה. התאונה שבה היה מעורב היתה מחרידה: ארבעה בני אדם נהרגו בה, בהם גם עדית רומיש. בנה, שהיה בן ארבעה חודשים בלבד, נפגע קשה בראשו.

 

בכלא צלמון שבצפון מרצה קוביאקוב את עונשו, לצד מוסא הייב, שהורשע גם הוא - בגרימת מוות ברשלנות - אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים. את שניהם מלווה תחושת אשם קשה. אל שניהם חוזרים מדי יום המראות: המכונית המרוסקת, הדם שבזירה, הקורבנות. בשיחה עם ynet, לצד אסירים אחרים בכלא צלמון, סיפרו השניים איך מרגיש אדם שהרג נוסע, הולך רגל, עובר אורח - הרג, וצריך לחיות עם התחושה האיומה כל חייו. האסירים שמעו מחבריהם לכלא המרצים עונשי מאסר על הריגה בתאונות דרכים, כי רגע לפני שעולים להגה צריך לחשוב, להבין שאתה עלול לקחת חיים, וגם לאבד את החופש שלך.

  

 

חייו של קוביאקוב השתנו לבלי הכר ביולי 2005, אז נסע עם חברים לבילוי בכנרת. סמוך לכפר ראמה שבגליל עקף על קו הפרדה רצוף, השלים את העקיפה אך מסיבה שאינה ברורה סטה מן הנתיב והתנגש ברכב שבא ממול. חבריו נהרגו במקום וקוביאקוב נפצע קשה. ברכב שבו התנגש קוביאקוב נסעו אם ובנה מחצור-הגלילית. האם נהרגה. "תחושת אשם קשה מלווה אותי יום-יום", התוודה קוביאקוב. "אני נהגתי ואני זה שגרמתי למותם של בני-אדם. חשבתי תמיד שלי זה לא יקרה, אבל תדעו שזה יכול לקרות גם לכם. לכן אסור להשתולל ואסור לשתות כשנוהגים. צריך לחשוב מתי לעלות על ההגה, ואיך לנהוג נכון".

 

מוסא הייב, בן 30 מטובא זנגריה, נשלח ל-20 חודשי מאסר בעוון גרימת מוות ברשלנות, ורשיונו נשלל ל-15 שנה. "אני מאשים את עצמי. לא הייתי צריך לעלות על האוטו ולנסוע, הרגתי את בן הדוד שלי", שיחזר הייב. לפני שלוש שנים יצא הייב לבילוי בפאב עם בן-דודו. השניים שתו לשוכרה וכששבו הביתה, סמוך ל-3:00 לפנות בוקר, איבד הייב שליטה ליד הכניסה לקרית-שמונה והתנגש בעמוד חשמל. בן-הדוד איבד את ההכרה ונפצע אנושות. כעבור כמה חודשים מת מפצעיו.

 

"זה קרה בשניות", אמר הייב. "לא האמנתי שזה יקרה ומאז אני מאשים את עצמי, חי בסיוטים וחולם על זה בלילה. אסור היה לי לעלות על ההגה. אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור, אך חשוב שנהגים יבינו: שתייה עלולה לגרום לאסון. שתו, תבלו, אבל אל תנהגו".

 

עמותת "אור ירוק" קיימה שיחות בין אסירים במסגרת שבוע "כן לחיים, די לקטל בדרכים" בבית הכלא. במסגרת השבוע המיוחד קיימו האסירים משפט ציבורי לנהג המשאית אשר פגע במכונית של בני משפחת סולימאני סמוך למחלף בן-שמן לפני כשבוע וחצי. בתאונה נהרגו אב המשפחה ובתו הקטנה.

 

בבית הכלא צלמון שוהים 75 אסירים המרצים עונשי מאסר שונים בגין עבירות תנועה. "הופתענו לשמוע מן האסירים תגובות קשות על כך שיש להחמיר את הענישה", סיפר קצין החינוך בכלא צלמון, כלאי אמיר אלבוז. "במשפט הציבורי קבעו האסירים שיש להטיל על נהג המשאית ממחלף בן-שמן מאסר עולם, אך לתת לו גם כלים שיקומיים".

 

קוביאקוב והייב, שהסכימו לחשוף את סיפורם, סיפרו שעשו זאת כדי לנסות ולמנוע תאונות דרכים קטלניות בעתיד. "מי שעולה על ההגה, שיהיה זהיר - בכביש אין משחק", אמרו בכאב, וסיכמו כי הם מקווים שבזכות סיפורם, משהו ישתנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אחיה ראב"ד
התאונה סמוך לכרמיאל. (ארכיון)
צילום: אחיה ראב"ד
מומלצים