חשש: בוש יקצץ בסיוע לישראל

כבר בבוקר שאחרי ניצחונו של ג'ורג' וו. בוש בבחירות לנשיאות ארה"ב (לפי שעון ארה"ב), טלפן אליו ראש הממשלה של ישראל, אהוד ברק, כדי לברך אותו על ניצחונו.
בלשכת ראש הממשלה אומרים שברק ובוש קיימו מספר שיחות בחודשים האחרונים, ובשיחות אלה נהג ברק לעדכן את בוש בהתפתחויות המדיניות מאז קמפ-דיוויד. בשיחה שלאחר ההכרזה על ניצחונו של בוש הביע ברק תקווה כי בתקופת הממשל החדש יושם קץ לסכסוך הישראלי-ערבי, ובוש ציין שמשימתו המיידית היא אחדות האומה האמריקנית. לדברי לשכת ראש הממשלה, הוא "הביע הערכה לדרך שבה עומד העם בישראל במבחן שנקרה בפניו בחודשים האחרונים".
הדברים שמצטטת לשכת ראש הממשלה משיחתו של בוש עם ברק, לפיהם "משימתו המיידית היא אחדות האומה האמריקנית", מיטיבים לשקף את גישתו של הנשיא החדש. בראש מעייניו עומדת מדיניות הפנים של ארה"ב. המצע של מדיניות החוץ, שפרסם מטה הבחירות שלו באינטרנט, מזכיר את ישראל בכמה מלים חטופות: "להגן על האינטרסים של אמריקה במפרץ הפרסי ולקדם שלום במזרח התיכון, המבוסס על ביטחון לישראל". סביר להניח שישראל לא תעמוד בראש מעייניו של בוש, ויחד עם זאת, השאלה עד כמה יהיה הממשל שלו מעורב בתהליך השלום, ועד כמה יהיו עמדותיו קרובות לאלו של ישראל - היא עדיין שאלה פתוחה.

"סימן שאלה"

"בוש מבחינתנו הוא סימן שאלה", אומר פרופסור איתן גלבוע, מומחה לענייני ארצות -הברית מאוניברסיטת בר-אילן, "היו לו מעט מאוד התבטאויות ידידותיות כלפי ישראל. במקרה אחד הוא ציין כי ישראל היא בת ברית, ולבת ברית צריך לדאוג. במקרה נוסף ביקר בוש את ערפאת וקרא לו 'להיות מדינאי' ולפעול למען תהליך השלום. ההבדל בין נשיא טוב לישראל לנשיא רע, הוא שיש אלמנט אישי ביחסו אלינו, ואני מאוד בספק אם יש לבוש יחס אישי לישראל. גם לרייגן הרפובליקני וגם לקלינטון הדמוקרטי היה יחס אישי, ויחסינו עם שני הממשלים הללו היו טובים. לבוש האב - שלו, אגב, תהיה השפעה רבה על הנשיא הנבחר - לא היה יחס אישי, והדבר ניכר ביחסי ישראל וארצות-הברית באותה תקופה".

- האם בוש עצמו בכלל יהיה מעורב ביחסים עם ישראל, או שהוא ישאיר זאת לפקידות הבכירה שלו?

"בוש ישאיר את המזרח התיכון לטיפולם של שלושת אנשי מפתח בממשלו העתידי - דיק צ'ייני, קולין פאוול וקונדוליזה רייס. הניסיון ההיסטורי מראה שהנשיא נכנס לתמונה כשיש סכנה להתלקחות אזורית או הזדמנות נדירה לשלום. יחד עם זאת, לנשיא החדש לא תהיה ברירה והוא יצטרך להתחיל ללמוד את החומר".

- מה אנחנו יודעים על אישי המפתח בממשלו של בוש?

"צ'ייני, פאוול וריס שימשו שלושתם בתפקידים בכירים בזמן ממשלתו של בוש האב ובזמן מלחמת המפרץ. הם מכירים מזרח תיכון אחר לגמרי, נטול תהליכי שלום. מדובר באנשים עם ניסיון רב, והעובדה שיש להם חשבון פתוח אם עיראק יכולה אולי לסייע לנו בנושא הזה".

- האם הסיוע הכספי של ארה"ב לישראל צפוי להיפגע?

"בוש חרט על דגלו קיצוץ במיסים והגדלת התקציבים לחינוך ולרווחה. עם מדיניות כזו, לא תהיה לו ברירה אלא לקצץ במרכיבים אחרים בתקציב האמריקני. ייתכן שאחד מהמרכיבים שייפגעו הוא סיוע החוץ. ישראל ומצרים נהנות היום מחמישים אחוז מתקציב סיוע החוץ של ארצות הברית. צריך לזכור שבוש יפעל כעת לניצחון בכהונה השנייה, בעוד ארבע שנים. הוא ינסה להראות לאמריקנים שעיקר דאגתו היא למדיניות הפנים, וזו עוד סיבה לכך שסיוע החוץ עלול להיפגע".

ארנס: "יחסים טובים"

שר הביטחון לשעבר, משה ארנס, עבד עם אנשי הממשל של בוש בתקופת מלחמת המפרץ, כאשר שימשו בממשלו של בוש האב. "היה לנו מגע, וניהלנו יחסים טובים", הוא אומר על צ'ייני, "אני לא רואה כל סיבה מדוע שהיחסים לא יהיו טובים בעתיד. גם עם פאוול עבדנו. אותו היכרנו כגנרל, שבדרך-כלל אינו עוסק במדיניות. הוא היה אדם ידידותי, ואני מניח שיהיה כך גם בעתיד".

- האם אתה מעריך שחילופי הממשל ישפיעו על תהליך השלום?

"ברור שזה ישפיע, במובן זה שהממשל צריך זמן להתארגנות, ולכן אין לצפות להמשך רציף של מה שנעשה. אבל זה יותר חשוב מי יהיה ראש הממשלה פה - אם ימשיך להסתמך על תיווך של האמריקנים כפי שברק עשה, או שיעמוד על משא ומתן ישיר בינינו לבין הפלסטינים".

האם ישראל יכולה לצפות שממשל בוש יעניק לה את חבילת הסיוע שקלינטון הבטיח?

"אני לא חושב שגם הממשל הקודם היה מסוגל להביא לישראל אותו סיוע שברק ציפה לו. אחת מהטעויות של ברק היא שהזניח את הקונגרס. אני חושב שישראל בכלל צריכה להוריד את היקף הסיוע".