שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: יורם שפירר

    "להקפיא את הרגע במעמקים"

    מדור חדש מציץ מדי יום שלישי לעולמם של צלמי טבע ישראלים. והיום: דני וינברג (ביקו), מורה לחינוך גופני מאילת המתעד בעלי חיים ימיים מסביב לעולם. "הצילום בים מצריך איזון מוחלט של הגוף כדי לא לפגוע בטבע סביבך", הוא מספר. "היום אני מתרגש יותר מדגיגון קטן ונדיר מאשר כריש מפלצתי"

    "רוב הצוללים שמגיעים לצלם בים נמשכים באופן טבעי ליצורים הגדולים יותר, אך לטעמי הקסם הגדול מתחבא דווקא בין הפרטים הקטנים, באזורים ממוקדים ונסתרים", מתוודה דני וינברג (ביקו), (44) מורה לחינוך גופני ומדריך כושר, שהפך את התחביב הרטוב שלו לדרך חיים. וינברג, תושב טרי באילת, נפרד מאזור המרכז בעקבות שינויים במקום עבודתו והרוויח גישה יומיומית לצלילות מענגות בים סוף.
     
    ההיכרות של וינברג עם עולם הצילום התת-מימי החלה ב-1996, לאחר שהגשים פנטזיית ילדות וצלל באיי קוקוס באוקיינוס השקט, שם פגש לראשונה ריכוזים עצומים של כרישים ודגים. "רוב הצלמים מתחילים לצלול באילת ולאט לאט מתקדמים הלאה לעבר מקומות אקזוטיים אחרים בעולם. אני עשיתי מסלול הפוך", הוא צוחק. "ידעתי שאני לא יכול לנסוע לאחד המקומות המרהיבים בעולם בלי לתעד את החוויה, ורכשתי מצלמת וידאו פשוטה לצילום תת-מימי".
     
    צילום: דני (ביקו) וינברג

     

     
    למרות שהוא נוהג לצלם גם על פני היבשה, החיבור לעולם החי במים הלהיב את וינברג והוא החל להשקיע כסף רב ברכישת ציוד מתקדם לצילום תת-מימי. במשך ארבע שנים הקדיש את זמנו הפנוי לצילומי וידאו, וטייל באיי גלאפגוס, מיקרונזיה, האיים הקאריביים והמלדיבים - ואחד המקומות האהובים עליו, סיני. "ההוצאות על ציוד הצילום הן עצומות, ובדרך כלל דווקא המארז של המצלמה יקר יותר מעלות המצלמה", הוא מספר, "אבל אני טוטאלי בתחביב שלי והחלטתי להשקיע בו".
     

    לצלם בלי לפגוע ולהפריע 

     
    האם ציוד משוכלל מספיק כדי לצלם במים? לדברי וינברג, בשנתיים האחרונות ישנה פריחה מבורכת בקהילת הצלמים התת-מימיים שצוללים בים עם מצלמות פשוטות. "רבים מתחילים לצלם לפני שכישורי הצלילה שלהם מאפשרים זאת. לדעתי הצילום בים שונה מהיבשה ומצריך איזון מוחלט של הגוף, כדי להביא את התמונה הנכונה מבלי לפגוע בריף סביבך", הוא מבהיר. "ברגע שאתה מצלם וממוקד בעינית, אתה עלול למצוא את עצמך נשען על הריף, הזרמים בים לוקחים אותך לפעמים למקומות לא צפויים ובלי לשים לב, אתה עלול לפגוע באלמוגים ובבעלי חיים".
     
    מה מנחה את וינברג במהלך הצילום? "הקוד הפנימי שבי, שעם כל האהבה לעולם הצילום, אני בחיים לא אפגע בערך טבע בשביל התמונה המושלמת. לשמחתי בשנים האחרונות המודעות לשמירת הטבע גדלה בישראל, בעיקר מצד הגרעין הקשה של הצוללים", הוא אומר.
     
    "מי שצולל על בסיס קבוע - מדריכי צלילה וצלמים - מגלים מודעות אקולוגית, אך לצערי, מי שפחות זהיר הם צוללי החופשות, שמגיעים לפעמים לאילת וגורמים לנזק שלא בכוונה תחילה. העדות לכך הוא הריף באילת שסובל מעומסים קשים בעיקר בחודשי הקיץ".
     
    וינברג מודה עם זאת, שהמצב בחו"ל אינו טוב יותר מזה הקיים בארץ. "פגשתי כבר מדריכים שמובילים צלילות ונוגעים בידיים בבעלי חיים, פוגעים בערכי טבע, באלמוגים, העיקר כדי למצוא חן בעיני הצלמים".
     

    שעה וחצי המתנה לדג קטן וביישן

     
    להבדיל מצילומי סצנות רחבות מתחת לפני הים, שמבוצעים מעמדה מרוחקת, צילומי המאקרו מחייבים היערכות מיוחדת. "כשאתה מגיע לבעל חיים קטן, הוא רואה אותך כיצור ענקי עם סנפירים שמפזר בועות לכל עבר ומצלמה אימתנית שמוצמדת לו מול הפנים, כך שאני מקפיד להתנהג בככפות של משי ובאופן המתחשב ביותר כדי לא להוות איום פוטנציאלי", מסביר וינברג.
     
    "זה דורש אימון וסבלנות. לפעמים אני שוהה בנקודה אחת שעה וחצי בהמתנה לדגים קטנים שיצאו ממקום מסתור. הסוד הוא לא לעשות בלגן במים ולזרום בעדינות עם המתרחש סביבך", הוא מדגיש. "אני גם דוגל בהיכרות מוקדמת עם בעלי החיים אותם אני רוצה לצלם, ומקפיד ללמוד עליהם ככל שניתן - החל ממאפיינים פיזיים, מקומות מסתור אפשריים והתנהגות".
     
    וינברג הוא חסיד גדול של צילום ממוקד ומעדיף פחות לכסות שטחים ולצלם כל מה שנקרה בדרכו. למרות שבמשך מספר שנים צילם בעיקר צילומי וידאו של כרישי לוויתן עצומים ומפגשים עם מאות כרישי פטיש, בשנים האחרונות הוא התאהב בצילומי הסטילס ומתמקד בפיתוח יכולותיו בתחום.
     
    צילום: דני (ביקו) וינברג

     

     

    "היום אני יכול להתרגש הרבה יותר מסרטן נדיר או מדגיגון שחיפשתי זמן רב, מאשר מכריש מפלצתי שחולף לידי", הוא מגלה. "אתה יכול בעצם להקפיא את הרגע, אתה ממקד את הצופה באלפית השניה, וחושף אותו ליופי הנדיר של החיים במעמקים. כאן אני יכול להביא לידי ביטוי את הראייה האמנותית שלי בין האור, הצבע ובעלי החיים".
     
    וינברג מודה שאם הוא נכנס למים בלי מצלמה, הוא חש בחסרונה. "תמיד מקנן בך החשש לפספס את הצילום הגדול", הוא אומר. ומה החלום הגדול שלו? "הלוואי שאוכל להפליג על יאכטה שתסתובב בכל האתרים האקזוטיים בעולם, ואצליח לצלם כמה שיותר בעלי חיים נדירים. הבן שלי בסך הכל בן ארבע, וכבר מגלה עניין עצום בים ובדגים. אני חושש שאם האדם ימשיך במעשיו ויפגע בטבע, בעוד כמה שנים, הוא כבר לא יוכל לראות את העולם הקסום מתחת למים".
     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לצלול עם מודעות לטבע. וינברג
    צילום: אילן בן טוב
    מחובר למצלמה גם ביבשה
    מומלצים