שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מומחים: תקנות קרינת הסלולר "חסרות שיניים"
    מומחים ומשפטנים מפורום הסלולריות השפויה מתכוונים להתנגד לתקנות שאישר השר להגנת הסביבה הקשורות לחוק הקרינה. לדבריהם, תקן החשיפה אינו חמור דיו, ויש פרצות רבות שיאפשרו לחברות הסלולר לפעול בלי פיקוח והגבלות. פורום החברות הסלולריות: החוק בישראל ונהלי המשרד להגנת הסביבה מחמירים יותר מבכל מקום בעולם והתקנות הן כניעה ללחץ ציבורי פופוליסטי ללא שום ביסוס מדעי, שרק זורעות בהלה בציבור"

    בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מחר (ב') צפויים מומחים ומשפטנים למתוח ביקורת חריפה על התקנות שהתקין לאחרונה השר להגנת הסביבה גדעון עזרא בנושא קרינה הקשורה למתקני חברות הסלולר.

     

    לטענתם, התקנות לוקות בחסר, מצמצמות את הפיקוח על פעילות חברות הסלולר בארץ ואינן מגנות באופן ההולם ביותר על אזרחי ישראל נגד קרינה הנפלטת ממתקנים שלהן. המשפטנים והפעילים, אנשי הפורום לסלולריות שפויה, הודיעו כי אם לא יוכנסו שינויים בתקנות הם יקראו לחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה להצביע נגדן.

     

    התקנות, שנועדו לחדד את הוראת החוק לפיקוח על קרינה בלתי מייננת, גובשו ונחתמו על ידי השר בחודש שעבר לאחר עיכוב של תשעה חודשים. עיכוב זה גרר ביקורת חריפה מצד ארגונים ירוקים וגורמים נוספים העוסקים בנושא.

     

    מי יאכוף את התקנות?

    בין השאר קובעות התקנות החדשות כי כל גורם שיקים או יפעיל אנטנה בתוך טווח הבטיחות שהחוק מגדיר, לא יערוך מדידות בהתאם לחוק ולא ידווח על תוצאות המדידות, יהיה צפוי לעונס מאסר של חצי שנת או קנס בגובה של עד 12,900 ש"ח. עוד קובעות התקנות כי חברות הסלולר יחויבו בתשלום אגרה למדינה במידה וירצו לקבל היתר הקמה של אנטנה סלולרית. כספי האגרות ישמשו על מנת לממן את עלויות הפיקוח והאכיפה.

     

    אלא שעורכת הדין נירית לוטן מארגון "אדם טבע ודין", ממייצגי הפורום לסלולריות שפויה, טוענת הניסיון מלמד שאין בסעיף עונשי המופיע בחוק כל טעם אם לא מוקצים לאכיפתו המשאבים וכוח האדם המתאים. אנשי הפורום טוענים כי התיקון הוכנס לחוק רק כדי שהמשרד להגנת הסביבה יוכל להציג לציבור "חוק עם שיניים".

     

    "גם בחוק הקרינה עצמו יש סעיפי עונשין אבל אין מי שיאכוף אותם", אמרה לוטן. "כתוצאה מכך, הציבור הוא מי שיצטרך לאכוף את החוקים. כשאנשים יראו אנטנה הם יצטרכו ללכת ולבדוק אם יש לה היתר ואם עשו לה מדידות. עד שלא יקצו משאבים וכוח אדם מתאימים לאכיפה לא נראה ענישה אמיתית ומרתיעה למי שיעבור על החוק", היא מסכמת.

     

    חברות הסלולר מממנות את מודדי הקרינה

    רכז הפורום לסלולריות שפויה, אבי דבוש, מציין כי אחת הבעיות בתקנות החדשות היא אופן מדידות הקרינה. "אנחנו רצינו שכל הנושא של המדידה יהיה באחריות המועצה הלאומית להסמכת מעבדות, ואת זה פשוט מחקו (מהתקנות - מ.ר). אין לזה זכר".

     

    דבוש טוען כי החוק הנוכחי מאפשר למעשה לחברות הסלולר בעצמן לבצע את מדידות הקרינה במתקניהן. על פי החוק, חברות הסלולר מעסיקות מודדים, שעוברים הכשרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, והם מבצעים בפועל את המדידות במתקנים. "מצב שבו מי שמודד קשור בקשר ישיר לחברות הסלולר - הן מי שמשלמות לו וקובעות איך ימדדו ומתי - זה מצב לא תקין", אומר דבוש. "אנחנו רצינו שהמשרד יפקח על המודדים, יתאם וישלם להם, כך שלא יהיה קשר בין החברות למודדים, אבל המשרד לא רצה, ואמר שאין באפשרותו לעמוד בדרישה הזו בשל בעיות כוח אדם - להעסיק ישירות את המודדים".

     

    עוד אומרים בפורום לסלולריות שפויה כי תקן החשיפה לקרינה שמופיע בתקנות אינו חמור מספיק. "יותר ויותר עדויות מחקריות מצביעות על כך שגם ברמות חשיפה יותר נמוכות אך ממושכות, יכולות להיווצר בעיות בריאותיות משמעותיות, ולכן התקן צריך להיות יותר נמוך ממה שמציע המשרד. העיקרון של הפורום הוא שבמדינה כל כך צפופה, בה שהשימוש בסלולר כה רב, אנחנו צריכים לקחת את התקנים הכי מחמירים שיש בעולם, ומה שמוצע (בתקנות) הוא לא הכי מחמיר שיש", אמרו מומחי הפורום.

     

    מהי "אנטנה"?

    ד"ר זמיר שליט"א, מיקרובילוג רפואי יועץ במפגעי סביבה אלקטרומגנטיים וכימיים, מוסיף ואומר. "(יש לוודא כי) אנטנות קיימות יורחקו ממוסדות חינוך, בריאות וכדומה למרחק של לפחות 300 מטר. כמו כן, באזורים אורבניים יוסרו מגגות המבנים מתקני שידור שגובהם עולה על 3.5 מטר מעל גג הבניין... (צריך להיות ברור ש)כל אנטנה תוקם בצורה גלויה וחוקית. האנטנות המוסוות הקיימות יוחלפו באנטנות גלויות, וכי כל אנטנה תיקרא 'אנטנה'".

     

    אבי דבוש מסביר כי במצב הקיים כיום, ישנן אנטנות המוגדרות בשמות שונים בכדי להסתיר את ייעודן. "היום מה שמוגדר 'מתקני גישה אלחוטיים' לא צריכים היתר בנייה. יש פירצה בחוק והם לא מוגדרים כאנטנות, למרות שזו בעצם גם אנטנה".

     

    עוד טוענים בפורום כי התקנות הנוכחיות יאפשרו לחברות הסלולר להמשיך ולהתקין אנטנות בתוך דירות מגורים, ללא היתרי בניה, מבלי חובה ליידע מבעוד מועד את התושבים, ללא זכות התנגדות, ובקרבה מסוכנת למוסדות חינוך. בפורום טוענים כי העובדה שהשר התקין את התקנות מציבה את הנושא במבוי סתום: מחד קיימת האפשרות של התנגדות לתקנות - אבל אז ימשך החוק להתקיים כשהוא לוקה בחסר. מנגד קיימת האפשרות של אישורן - אולם אז, לטענת אנשי הפורום, יעודכן החוק בתקנות שאינן תורמות לחידוד הסעיפים ואינן מגבילות את חברות הסלולר, והמשרד להגנת הסביבה יוכל לטעון שעשה כל שיכול היה בנושא.

     

    המשרד להגנת הסביבה: המודדים מוסמכים על ידנו

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי במשרד יש אמנם צוות מצומצם לטיפול, פיקוח ואכיפה של נושא הקרינה, "אך המשרד מסתייע ביחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות, ומממן רכישת ציוד למדידת רעש וקרינה, הדרכות וכו'".

     

    במשרד אישרו כי חברות הסלולר מממנות את פעילות מודדי הקרינה אך ציינו כי המדינות הן קבועות ומבוצעות אחת לשנה, על ידי גורמים שקיבלו הסמכה מן המשרד. מדובר במודדים שהוכיחו שיש להם את ההשכלה, הידע והציוד הדרושים לביצוע מדידות, והוסמכו באופן מסודר המפורט "התוצאות מדווחות למשרד, ובנוסף יש מדידות שמתבצעות על ידי המשרד או היחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות, באופן יזום או לפי בקשת התושבים".

     

    באשר לתקן החשיפה לקרינה אמרו במשרד כי התקן הקבוע בתקנות הינו עשירית ממה שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק, והשוק האירופי המשותף אימץ את המלצות ארגון הבריאות העולמי".

     

    באשר להתייחסות לאנטנות כאל "מתקני גישה" באופן שאינו מחייב אותן בהיתר בניה אמרו במשרד כי "התקנות חלות על כול האנטנות הסלולריות שהספק השידור שלהם הינו מעל 0.1 וואט, פרט לאנטנות של המכשירים הניידים שפטורים לפי החוק. 

     

    חברות הסלולר: החוק בארץ - מהמחמירים בעולם

    מפורום החברות הסלולריות, המאגד את שלוש החברות הסלולריות נמסר בתגובה: "קביעת התקנות על ידי המשרד להגנת הסביבה היא כניעה לפופוליזם וללחץ ציבורי שלא מבוסס על שום עובדה מדעית.

     

    "חוק הקרינה הבלתי מייננת ונהלי המשרד להגנת הסביבה מחמירים גם כך יותר מכל מקום אחר בעולם. בישראל נדרשים שני היתרי בטיחות להפעלת אנטנה; בישראל מחויבות החברות לבדוק את האנטנה אחת לשנה; בישראל התקן מחמיר פי 10 מהתקן המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. על פי מחקרים בינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי, ברור כי קביעת עוד תקנות מחמירות יוצרות בהלה לא אמיתית ולא רציונלית בקרב האזרחים".


    פורסם לראשונה 07/10/2007 09:20

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר פרטוש
    תקן לא מחמיר מספיק. ארכיון
    צילום: מאיר פרטוש
    מומלצים