שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המדריך האולימפי: איגרוף

    השבדים הפציפיסטים אסרו לקיימו ב-1912, אבל בהמשך הדרך חזרו בסערה מוחמד עלי, ג'ו פרייזר, לנוקס לואיס והאחים ספינקס. איגרוף נשים? עדיין לא חלק מהאולימפיאדה

    בתנועה האולימפית הסתייגו רבים משילובו של ענף האיגרוף באולימפיאדה בשל אופיו האלים. מסיבה זו לא התקיימו תחרויות איגרוף באתונה 1896 ובפריז 1900. גם באולימפיאדת שטוקהולם 1912 לא נערכו תחרויות איגרוף, זאת מאחר שהחוק בשוודיה אסר אז לקיימן.  

     

    עד לאולימפיאדת סידני 2000, האיגרוף האולימפי היה מורכב משלושה סיבובים בני שלוש דקות כל אחד ומהפסקה של דקה בין סיבוב לסיבוב. בסידני שונה הפורמט: כל התמודדות הורכבה מארבעה סיבובים בני שתי דקות והפסקה של דקה אחת בין הסיבובים. המפסיד בקרב יוצא מן התחרות.

     

    באיגרוף האולימפי לא נערכים קרבות לצורך קביעת המקום השלישי; שני המתאגרפים שנוצחו בשלב חצי הגמר מקבלים בצוותא מדליות ארד. על המתאגרפים חלות מגבלות גיל: הגיל המינימלי לכל מתחרה הוא 17 והגיל המקסימלי הוא 34; האיגרוף הוא ענף הספורט האולימפי היחידי הקובע גיל מקסימלי.


    מוחמד וליילה עלי. האבא זכה בזהב, הבת לא יכולה להשתתף (צילום: רויטרס)

     

    רבים מגדולי המתאגרפים האולימפיים (בעיקר מתאגרפים אמריקנים) הפכו מאוחר יותר לכוכבים גדולים בזירה המקצוענית. בהלסינקי 1952 בתחרות למשקל בינוני (עד 75 ק"ג) ניצח פלויד פיטרסון בקלות רבה את יריביו. בשנת 1956, בהיותו בן 21, הוא כבר היה לאלוף העולם הצעיר ביותר במשקל כבד באגרוף המקצועני.

     

    במשחקי רומא 1960 ניצח במשקל תת-כבד מי שהפך לגדול המתאגרפים המקצוענים: קאסיוס קליי, שמאוחר יותר התאסלם ושינה את שמו למוחמד עלי. עלי היה המתאגרף היחיד במשקל כבד שהצליח להגן על תוארו שלוש פעמים לאורך הקריירה המקצוענית.

     

    יריבו הגדול של עלי בזירה המקצוענית לאורך שנות השבעים היה ג'ו פרייזר, זוכה מדליית הזהב למשקל כבד באולימפיאדת טוקיו 1964. במקסיקו סיטי 1968 היה זה ג'ורג' פורמן שניצח באותה קטגוריית משקל. גם פורמן הפך בחלוף השנים לאלוף עולם, והמשיך בקריירת האגרוף עד גיל 45.


    ג'ו פרייזר ומוחמד עלי. קסיוס אלוף רומא, פרייזר אלוף טוקיו (צילום: איי פי)

     

    באולימפיאדת מונטריאול זכו שני אחים במדליית זהב. מייקל ספינקס, האח הצעיר, ניצח במשקל בינוני, וליאון ספינקס ניצח במשקל תת-כבד. מאוחר יותר פנו שניהם לאגרוף המקצועני והיו לאלופי עולם במשקל כבד. כוכב נוסף היה שוגר ריי לאונרד, שניצח בקלות רבה בתחרות למשקל על-קל. תקופה קצרה לאחר האולימפיאדה הוא עבר לאגרוף מקצועני, וב-1979 זכה באליפות העולם למשקל קל-בינוני.

     

    מתאגרף אחר שזכה כחובבן במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 וכיום עודנו מתחרה במשקל כבד בזירה המקצוענית הוא אלוף העולם במשקל כבד בעבר, לנוקס לואיס (בגמר בסיאול הוא ניצח את רידיק בו). איוונדר הוליפלד, אלוף העולם לשעבר במשקל כבד, התחרה בלוס-אנג'לס 1984, וזכה בסך הכל במדליית הארד.

     

    בזירה האולימפית של האגרוף אחת המדינות הבולטות היא קובה. במינכן 1972 ובמונטריאול 1976 זכתה קובה בשלוש מדליות זהב, ובמשחקי מוסקבה 1980 היא זכתה בשש מדליות זהב. באתונה 2004 זכתה קובה בלא פחות משמונה מדליות, חמש מהן מזהב.  


    לנוקס לואיס מפיל את טייסון לקרשים . זכה בזהב כחובבן (צילום: איי פי)

     

    כשמזכירים את הישגיה של קובה בולט באופן מיוחד המתאגרף תיאופיליו סטיבנסון, שהיה הראשון בהיסטוריה שזכה שלוש פעמים ברציפות (בין השנים 1980-1972) במדליית זהב באותה קטגוריית משקל (על-כבד). את מדליית הזהב הרביעית החמיץ המתאגרף הקובני מאחר שארצו החרימה את המשחקים האולימפיים בלוס-אנג'לס 1984. למרות כישוריו ומתוך נימוקים פטריוטים ואנטי קפיטליסטיים דחה סטיבנסון הצעות כספיות מפתות לעבור לאגרוף המקצועני.

     

    באולימפיאדת סיאול נקבעה עוד היסטוריה קטנה: במשקל עד 67 ק"ג היה רוברט ואנגילה מקניה למתאגרף הראשון מאפריקה השחורה שזכה במדליית זהב. הוועד האולימפי שקל לצרף מתאגרפות לתוכנית האולימפית, אך בבייג'ינג הן עדיין לא יופיעו.

     

    בבייג'ינג יופיעו 286 מתאגרפים ב-11 קטגוריות משקל: תת-זבוב (עד 48 ק"ג), זבוב (51 ק"ג), תרנגול (54 ק"ג), נוצה (57 ק"ג), קל (60 ק"ג), על-קל (64 ק"ג), (69 ק"ג), בינוני (75 ק"ג), תת-כבד (81 ק"ג), כבד (91 ק"ג) ועל-כבד (מעל 91 ק"ג).

     

    השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז


    פורסם לראשונה 29/06/2008 18:51

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מוחמד עלי. ריחף כפרפר, עקץ כדבורה
    צילום: רויטרס
    מומלצים