קווים אדומים: מה צריך לדרוש מקשטן בקמפיין הבא

אפשר להגדיר את הקמפיין הנוכחי של נבחרת ישראל ודרור קשטן ככישלון. לא בגלל שאיבדנו סיכוי להעפיל ליורו שני מחזורים לפני סיום שלב הבתים. בעיקר בגלל הרגרסיה של הנבחרת הישראלית בכל מה שקשור לטקטיקה, אמונה ויכולת לחזור ממצבים קשים ופיגור.

הקמפיין הקודם של אברהם גרנט קידם את השחקנים ואת הכדורגל שלנו בשלושת הקריטריונים שציינתי, והביא לכך שרק הפרש שערים נחות מנע מאיתנו העפלה להצלבה על הכרטיס לגרמניה 2006. גרנט הועזב מהנבחרת לטובת מי שחיכה בתור אחריו (אכן סיבה טובה לתת ג'וב יוקרתי וחשוב כל כך) ומצא את מקומו באכסניה לא פחות מעניינת, ובוודאי יותר מתגמלת.

לכאורה, לא היה כל טעם להעניק לקשטן קמפיין נוסף, כפי שהצהיר הבוקר (א') יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, אולם מן ההגינות חובה לציין כי גם אברהם גרנט קיבל קדנציה נוספת אחרי קמפיין נפל במוקדמות יורו 2004. גם אז אף אחד לא תמך במינויו מחדש, ורמת הרייטינג והאהדה של הנבחרת בקרב הציבור הישראלי היתה נמוכה מאוד. אולי קמפיין שני, שבו קשטן ירגיש משוחרר ורגוע יותר בלי דאגות להמשך הקריירה, יעשה טוב לכל הצדדים.

בינתיים, בזמן שנותר עד לתחילת משחקי מוקדמות 2010 באוגוסט בשנה הבאה, הנה כמה דברים שאבי לוזון וחבריו חייבים לדרוש - ולקבל - מקשטן ועוזרו.

1. התייחסות עניינית לזימונים. לוזון, ששם לעצמו למטרה לקדם את הנבחרת לטורניר בינלאומי חשוב, חייב להציב קווים אדומים למאמן. נבחרת אינה קבוצה, והמאמן לא יכול לעשות בה כבתוך שלו, ולא לזמן שחקנים משיקולים לא מקצועיים. כך למשל לא יכול מאמן לאומי להתעלם משחקן כל כך מוכשר שנמצא בכושר טוב רק כי הם לא משדרים על אותו גל. מיכאל זנדברג חשוב לכדורגל הישראלי, על אחת כמה וכמה במשחק מול קרואטיה כשכל הקשרים השמאליים נפצעו לפני המשחק.

מיכאל זנדברג. חשוב לכדורגל הישראלי (צילום: אלי אלגרט)

2. התייחסות עניינית לשחקנים. סיפור המסגרת של הקמפיין הוא היחסים עם טל בן חיים. זה התחיל במחנה האימון בסלובניה, בו נכנע קשטן לדיווחים סותרים על התנהגותו של השחקן וזרק אותו בבושת פנים מהמחנה. זה נגמר בעימות בין בן חיים ליוסי בניון. יותר מדי פעמים בקמפיין הנוכחי שמענו על עימותים כאלה בין שחקנים, ושמו של בן חיים עלה מספר פעמים. קשטן חייב לנהל את הנבחרת גם מבחינה חברתית (דבר שקודמו בתפקיד עשה בהצטיינות יתרה) כדי לשמור על הלכידות החברתית, מרכיב מכריע בהופעה על כר הדשא.

3. התייחסות עניינית לנבחרת הצעירה. אין טעם ללעוס שוב את מערכת היחסים העדינה עם גיא לוי, מה גם שהאחרון הודיע כי יעזוב בעוד שמונה חודשים את תפקידו. וגם אם היורש בנבחרת הצעירה יהיה מקורבו אלי אוחנה, קשטן חייב להבין שצריך לחלק את כוח האדם בצורה הגיונית בין המשימות. הבוגרת קודמת לכל, אבל אין טעם "לשתות" שחקנים בלי סיבה. דוגמאות? זימונו של בן סהר למשחק מול קרואטיה היה מיותר, בטח אחרי שלא שותף דקה. סהר היה יכול לעזור מול גרמניה וצפון אירלנד.

4. התייחסות עניינית לתקשורת. בסך הכל קשטן נהנה מתקשורת הוגנת ולא עוינת. פרט להשתוללות משולחת רסן אחרי ההפסד הביתי לקרואטיה, הוא לא נתקל בחומות של עוינות, כפי שקורה במדינות אחרות (והוא יכול לשאול את מקלארן). למרות זאת, המאמן הלאומי ממשיך להתנהל כמו גנרל תחת מעטה חשאיות, מתחמק משאלות נוקבות במסיבות עיתונאים, לא שוכח ולא סולח לעיתונאים שהעיזו לכתוב נגדו. אבי לוזון, בשנת 2007 אין יותר תועלת במשחקים התקשורתיים הללו. לאסור על השחקנים להתראיין לפני משחק זאת בושה וחרפה, שאסור שתקרה שוב.

5. לבנות את תמיר כהן וגל אלברמן. מכיוון שאין שום קשר אחורי שאפשר לאזרח, חשוב מאוד שקשטן ימשיך לתת אשראי לצמד היעיל הזה. וואליד באדיר ועידן טל צריכים לקבל מגן הוקרה ומשחק פרידה. כהן ואלברמן משחקים בעמדת המפתח בכדורגל העולמי כיום, וחשוב שימשיכו לאייש אותה.

אלברמן מול דה סילבה. צריך להמשיך לפתוח בקישור (צילום: איי אף פי)

6. לאף אחד אין טאבו בהרכב. יותר מדי שחקנים בקמפיין הנוכחי (גם בעבר זה קרה) פתחו ב-11 בזכות עברם, ולא בזכות ההווה והעתיד. באדיר וטל הם מקרים קלאסיים, אולם גם טאלנט מצ'לסי כמו בן חיים פתח בהרכב במספר משחקים למרות כושר לא טוב (תשאלו את דה סילבה).

זה הזמן למלא את המצברים בשחקנים חדשים באותן עמדות, לצרף את מאור בוזגלו אחרי הקמפיין של הצעירה, וליצור תחרות בריאה על ההרכב. שחקנים מדושני עונג הם מתכון בטוח לכישלון.

7. להחזיר את האהבה לנבחרת - לקהל ולשחקנים. שמרתי את הנקודה הזו לסוף, כי היא החשובה ביותר. אחרי ההפסד לקרואטיה ברמת גן התפלא קשטן ואמר שהקהל קיבל תמורה מלאה לכספו בדמות שבעה שערים. קשטן היה קצת מנותק ולא הבין שזה היה המשחק שגרם לנתק עם הקהל. הנתק הזה, כך התברר, קיים גם עם חלק מהשחקנים, שלא נראו ששים לצאת למשחק מול קרואטיה, מחשש לתבוסה משפילה. אז נכון שהרווחנו שחקנים חדשים במקומם, אבל קשטן ועוזרו (הנוכחי או החדש) יהיו חייבים להחזיר לשחקנים מחדש את רוח הלחימה והרצון ללבוש את המדים הכחולים-לבנים. דרום אפריקה 2010, הנה אנחנו באים?