הבית האטלנטי: שובם של הסלטיקס

רק לפני שנה התבדחנו על חולשתו של הבית, שמחזיק אולי בפוטנציאל השוק הגדול ביותר ב-NBA והנה חלפו החודשים והבית האטלנטי התאושש. פתאום טורונטו התחברה, בוסטון בנתה הרכב גלאקטי, פילדלפיה התגברה על אבידת אייברסון ואפילו ניו יורק השתפרה. ניו ג'רזי נשארה ניו ג'רזי וכך קיבלנו בית מרתק שימשוך העונה הרבה תשומת לב. כך הוא הולך להסתיים.

1. בוסטון  סלטיקס

בחלוף כמה שנים טובות (ובעצם, רעות), דני איינג' הבין את מה שמשה דדש עשה מזמן: עזוב אותך מהעתיד, השבע את רצון הקהל בהווה. אז הודות לחסדיו של עמיתו, הרב-קלט בדימוס קווין מקהייל, "דני בוי" העמיס מטוס מלא בשחקנים בירוק ושלח אותו למינסוטה, בתמורה לקווין גארנט, בטרייד הגדול בהיסטוריה עבור שחקן בודד, זמן קצר לאחר שהנחית בעיר השעועית את ריי אלן מסיאטל.

אלן גארנט ופירס. הטריומווירט החדש בבוסטון (רויטרס)

בכך ויתרו הסלטיקס על פרוייקט הבנייה המפורסם, שנחל כשלון חרוץ, ובמקום, קיבלו את אחת הקבוצות המסקרנות בליגה, עם פוטנציאל ללכת רחוק. הכי רחוק. על יכולותיו של גארנט, אולי היעיל ביותר בNBA, אין צורך להרחיב; ריי אלן ופול פירס ישלימו קו אחורי מאיים מאין כמוהו, יחד עם רונדו המוכשר בפוינט גארד; והתוספות של סוף הקיץ, סקוט פולארד, אדי האוס וג'יימס פוזי, ידאגו להשלמת החסר. ריח של גמר מזרח.

מאידך, ניתן להסתכל על חצי הכוס הריקה. ההיסטוריה לא היטיבה עם קבוצות שהתהדרו ביותר משני סופרסטארים (ע"ע לייקרס של קארל מאלון וגארי פייטון), ופירס ואלן בקו האחורי יכול להיות תענוג, אך גם סיוט, הרי ששניהם יושבים כמעט על אותה משבצת, ושיתוף הפעולה עשוי להפוך למלחמת אגו. לירוקים עדיין חסר רכז רציני, עם כל הכבוד לראג'ון רונדו, וסנטר דומיננטי (קנדריק פרקינס? פולארד? לא עסק), אבל יש לציין לטובה את ההחתמות האחרונות של איינג', שהעמיקו את הסגל הקצר. בשורה התחתונה, אין טוב בלי רע, אבל במקרה הזה, הרע ללא ספק במיעוט.

אנתוני פארקר ומאמנו סם מיצ'ל. הבלחה לרגע? (איי.פי)

2. טורונטו ראפטורס

על כבודם של האמריקאים לכדורסל האירופי, השתלטות הזרים על ה-NBA (אם כי מתחילה גם תנועה שקטה בכיוון ההפוך) וצמצום הפערים בין היורוליג לליגה של דייויד סטרן דובר רבות בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, הקבוצות הטובות בעולם החלו מתמודדות במסגרת ידידותית מול הטוענות לכתר מהיבשת המרכזית, ורבים החלו לתהות - האם קבוצה אירופית יכולה להשתלב בליגה הטובה בעולם?

אז בריאן קולאנג'לו, הג'נרל מנג'ר שאחראי לפיניקס הספקטקולרית, לקח את התהייה צעד אחד קדימה, השתלט על טורונטו הפתטית, וסביב כריס בוש המצוין בנה קבוצת אולסטאר יורוליג. חואן קלדרון הנהדר בפוינט (שאיבד את מקומו בחמישייה לטי.ג'יי פורד), אנתוני פארקר מיודענו בשוטינג, אנדריאה ברניאני האיטלקי בעמדת הסנטר ועל הספסל, חבר'ה צנועים דוגמת חורחה גרבאחוסה ו"ישראלי" נוסף, מייסיאו באסטון (הגיע הקיץ).

פארקר וטי.ג'יי. פורד. הכל מסתובב סביב כריס בוש (רויטרס)

הראפטורס הפכו מסמרטוטים לאלופי הבית, ואף על פי שעפו בסיבוב הראשון, סיכמו עונה נהדרת, בסיומה נבחרו קולאנג'לו והמאמן, סם מיצ'ל, לג'נרל מנג'ר ומאמן השנה. הראשון המשיך בבנייה, וצירף את ג'ייסון קאפונו הצלף ממיאמי, כשקרלוס דלפינו שבעבר כיכב בבולוניה הצטרף גם הוא. אז נכון שבצבע הם די חלשים, אבל הראפס בהחלט מרשימים וצפויים לעשות שמות ביריביהם. קלדרון ופורד יחלקו סוכריות, פארקר, קאפונו, גרבאחוסה וגם ברניאני יצלפו מבחוץ, ובוש זה בוש. כל כלי כלי. לקנדה, חברים, כבר אין במה להתבייש (למרות שיוצרי סאות'פארק יחלקו עלינו נחרצות).

3. ניו ג'רזי נטס

בארצנו יש את קק"ל, לנטס יש את קק"ג - ארגון ותיק ומבוסס לא פחות שכולל כמובן את ג'ייסון קיד, וינס קרטר וריצ'רד ג'פרסון, השלישייה עליה התבססו בניו ג'רזי בשלוש השנים האחרונות. בקיץ נדמה היה כי חניכיו של לורנס פרנק יופרדו, עם שמועות עיקשות על עזיבתו של קרטר, אלא שהפורוורד האריך את שהותו ב-4 שנים נוספות.

וינס קרטר וג'ייסון קיד. ניו ג'רזי נשארה מלוכדת (איי.פי)

גם על טריידים אפשריים שכללו את קיד וג'פרסון דובר, אולם בסופו של יום התלכיד נשאר בעינו, והעונה היא מעין הזדמנות אחרונה לקבוצה הנוכחית להותיר את חותמה. הבעיה היא, שהנטס לא השתדרגו בהתאם למזרח המתחזק. מיקי מור המשתפר נטש לסקרמנטו, אדי האוס עבר לסלטיקס. מי שעשו את הדרך ההפוכה הם ג'מאל 'סוס מת' מגלור ודארל 'כוכב פספוסי NBA במחציות המשחקים' ארמסטרונג, שאמור לחפות על אובדן בחירת הדראפט, מרקוס וויליאמס, אשר שבר את רגלו וייעדר תקופה ארוכה.

את תפקיד האקסטרה מאייש ננאד קרסטיץ', שאשתקד החמיץ 56 משחקים, והעונה חייב לשמור על עצמו בקו הבריאות כדי לא לגמור את הסיפור שלו ושל חבריו. הוא יקבל תמיכה ממאליק אלן המאסיבי, ג'ייסון קולינס, בוסטיאן נאכבר ובחירת הדראפט, שון וויליאמס, שצפוי לתרום כמות נכבדת של ריבאונדים.

לורנס פרנק. יצטרך להסתדר בלי מרקוס וויליאמס (איי.פי)

בשורה התחתונה, ביום נתון, ניו ג'רזי, המשלבת משחק מהנה עם הגנה חזקה, יכולה לתת לכל קבוצה בראש. הבעיה היא, שקיד, קרסטיץ' וג'פרסון מועדים לפציעות, וקרטר, לצד משחקי ענק, מנפק תצוגות שפל ומחטיא זריקות קריטיות ובלתי אפשריות בשניות הסיום (ולא שכחנו את תסמונת העונה שאחרי חידוש חוזה).

4. פילדלפיה 76'

הנה מתחילה לה העונה הראשונה של פילדלפיה ללא אייברסון. בזו שעברה לקח בערך חודש עד ש-AI נכנס לשביתה איטלקית וכפה את הבנייה מחדש של הקבוצה הזו. אייברסון נחת בדנבר ועיר אחוות האחים חיפשה אח חדש ובוגר שיוביל אותה.

היפ-הופ, הקמע של פילדלפיה. לעשות סלטה בכיוון הנכון (רויטרס)

אנדרה מילר היציב עשה את הדרך ההפוכה מקולורדו והצליח להתחבר מצויין לקבוצה ולמאמן. מוריס צ'יקס, רכז אולד סקול שלא הפסיק להתעמת עם אייברסון, פתאום מצא חניך שכל כך מזכיר אותו. מילר הפך ל'מאמן על המגרש' ולמעשה מנווט את החבורה הצעירה של פילדלפיה.

אנדרה איגואדלה פותח עונה שלישית ורוצה להמשיך את ההתקדמות ולהפוך לשחקן אולסטאר, ת'דיאוס יאנג שנבחר 12 בדראפט עושה רושם מצויין, כמו גם ג'ייסון סמית' שנבחר שמונה מקומות מתחתיו. ויש עוד ילדים מוכשרים כמו רודני קארני ולואיס וויליאמס המשתפרים, שיגבו את הקו האחורי.

אנדרה איגואדלה. המלך החדש של פילדלפיה (איי.פי)

סמואל דלאמברט היעיל עדיין כאן, כמו גם אשטון קוצ'ר, אה סליחה - קייל קורבר הצלף. לכל אלה נוספו שני פרי אייג'נטס מנוסים כמו קלווין בות' ורג'י אוונס, שגם יקבל מקום בחמישייה. צ'יקס, שסיים את העונה שעברה עם 35 ניצחונות למרות נפילה קשה של 12 הפסדים רצופים בתקופת הבלאגן סביב אייברסון, רוצה לייצב עניינים, לחלום על פלייאוף ואולי גם לשמור לעצמו מספיק מקום בתקרת השכר כדי להנחית פרי אייג'נט תותח בקיץ הבא.  

5. ניו יורק ניקס  

בתפוח הגדול רשמו 'וי' אחד הקיץ. סטיבי פרנסיס, שהציוות שלו עם סטפון מארבורי היה ללא ספק בדיחה עגומה יותר מכל קבוצות הגלאקטיקוס למיניהן, נשלח לפורטלנד בצוותא עם צ'אנינג פריי בתמורה לזאק רנדולף ופרד ג'ונס. לניקס בהחלט חסרה דומיננטיות בצבע, ורנדולף, בחור חסון שידפוק כרטיס כל ערב עם דאבל-דאבל, ייתן מימד נוסף תוך כדי שיתוף פעולה מעניין עם 'סטארבורי'.

פרד ג'ונס, זאק רנדול, ודן דיקאו (ששוחרר). תומאס אופטימי (איי.פי)