בין אברהם ליצחק רבין

יום הזיכרון לראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל, מעלה לצערי כתמיד קולות של ריב ומדון. אלה הופכים את יום הזיכרון ליום פוליטי, וממשיכים להאשים מחנה שלם באופן עקיף יותר או פחות ברצח. ומנגד חש הצד השני, שהיום הוא 'לא שלהם', והצורך בחשבון נפש איננו מוטל עליהם כלל. ומכאן ומכאן נמצא היום הכואב והנוקב – מוחמץ. שמתי אל ליבי השנה שיום הזכרון לרבין ז"ל נופל בסמוך לפרשות השבוע העוסקות באברהם אבינו, מייסד האומה. בתורת הסוד אברהם אבינו נתפס כמממש את מידת החסד האלוקית. ואני , בתמימותי, מציע להפוך את יום הזיכרון של יצחק רבין ז"ל ליום החסד הלאומי.

עיון בשתי הפרשות העוסקות באברהם, זו של השבוע שעבר ('לך לך') וזו של השבוע 'וירא' מביאות את מידת החסד של אברהם אל הקצה. רשימה חלקית: אברהם מסרב לקבל שלל כל שהוא ממלך סדום. זאת אחרי שאברהם שיחרר את אנשיו השבויים של מלך סדום, ואת רכושו הגזול, מידי כדרלעומר המלך שכבש את סדום. אברהם רץ להזמין את האורחים כשהוא עדיין בכאבי ברית המילה שלו ומארח אותם משל היו שרים ורוזנים. אברהם נאבק עם אשתו שרה שלא לשלוח את הגר וישמעאל מביתם. שיא 'החסד' הוא כשאברהם טוען כלפי ה' שאל לו להשמיד את סדום ועמורה, הערים החטאות, בשל קומץ צדיקים שאולי גרים שם. התמיהה הגדולה היא כיצד מתפלל אברהם עבור הערים החטאות הללו? האם אברהם אבינו לא לקח בחשבון את הרשע השורר בעיר והפוגע בקרבנות חפים מפשע? האם אין גבול לחסד?

רבי משה בן נחמן, פרשן המקרא הגדול מספרד (1194-1270) קובע כי אברהם אבינו טען "כי הגון וטוב הוא שישא (=שיסלח האלוקים) לכל המקום למען חמישים צדיקים (המתגוררים בערים)" אך מדוע? די היה לגונן על הצדיקים עצמם, מדוע על כל הרשעים שסובבים אותם? אם אברהם היה חי לפני שישים שנה האם היה מתפלל שייפסקו הפצצות בעלת הברית על ברלין ודרזדן? ולו בגלל כמה חפים מפשע המתגוררים שם?

התשובה נעוצה בהבנת טיבה של מידת 'החסד'. מידת ה'חסד' מודעת למגבלה החמורה של הקיום בכלל והקיום אנושי בפרט. היא מודעת לקושי שלו לרסן את תאוותיו, לרוע שלא נשלט על ידו, לקטנוניות שבו, לצרות התפיסה שבו. מידת החסד מכוונת למצוא את הטוב, היפה, האמיתי שבמציאות ובקיום. מידת החסד מכוננת מבט שרואה בטוב שבמציאות המוגבלת את העיקר וברע שבמציאות תוצר של המגבלות הבסיסיות של הקיום האנושי. חכמינו קבעו ש'כל מי שיש לו עין טובה הוא מתלמידיו של אברהם אבינו'. אמר לי חבר על פוליטיקאי מהשמאל: "כמה שנאה יש בו כלפי הימין". אמר לי חבר על פוליטיקאי מהימין: "הוא מסוכן, אין לו מעצורים, אין לו מוסר".

הפסוק לימד אותנו ש"עולם חסד יבנה", אין קיום לעולם ללא חסד, עין טובה. עלינו להפריד בין הויכוחים הנוקבים הקיימים בינינו, לבין יכולתנו לראות את הצדדים החיוביים והטובים הקיימים ב'צד השני'. ללא חסד אין עולם, אין חברה.

דמיינו לרגע את 'יום החסד הלאומי לזכרו של יצחק רבין'. יום שמוקדש למציאת מכנים משותפים בכל הרמות, יום שבו מפגינים פיוס, יום שבו לא מטשטשים מחלוקות אך לומדים כיצד מנהלים מחלוקת מתוך ראיה של חסד. יום שבו מקבעים את הבסיסי האיתן של החברה שלנו. - "יום החסד הלאומי לעילוי נשמתו של יצחק רבין ז"ל".

נ.ב: 

די עם הפסטיבל התקשורתי סביב הרוצח, אשתו וצאצאיו. הרחיקו אותם מהעין הציבורית. הוא אויב החסד מספר אחד, הוא מקעקע העם והחברה. הניחו לו לשקוע בצינוק בדידותו, אל תהפכוהו למוקד תשומת הלב, הוא מכונן בנו את 'העין הרעה' חלילה.

שבת שלום