קק"ל: אדמות לציונים בלבד
אם תתקבל התביעה לפתוח את אדמות קק"ל למכרזים לכל אזרחי ישראל, עלולה המדינה לאבד את צביונה היהודי ציוני
במסגרת המסע הפוסט ציוני שמתנהל בשנים האחרונות בכל החזיתות מתנהלת גם המערכה נגד אדמות הקרן הקיימת לישראל, ועיתון חשוב בארץ אף תובע במפגיע לפרק את הקרן הקיימת כמוסד ציוני שעבר זמנו.
הפלסטינים אזרחי ישראל, וארגון "עדאללה", תובעים לפתוח את אדמות קק"ל למכרזים לכל אזרח ישראלי כשם שהם תובעים לפזר את ועדות הקבלה ביישובים הכפריים והקהילתיים כדי לפורר את האחיזה של העם היהודי ברוב שטחי המדינה. כל זה במקביל למאבק הפלסטיני להקמת מדינה פלסטינית על ידי החרבת היישוב היהודי ביהודה ושומרון ועקירת המתיישבים. כל מה שמאפשר לעם היהודי מקום תחת השמש בארץ ישראל, מותקף בכל הדרכים ובכל האמצעים.
בית המשפט הגבוה לצדק מתוך חתירה לצדק אבסולוטי למיעוט, הגן על זכותו של אזרח ישראלי שאיננו ציוני לרכוש בית ונחלה בתוך יישוב ציוני קהילתי (פסק דין קעדאן, ביישוב קציר), אך שלל את זכותו של אזרח ישראל ציוני לרכוש בית ונחלה ביישוב קהילתי בדואי (בג"ץ שגב שלום). כלומר, אין שום שוויון בצדק של בג"ץ, בין אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, מפני שלערבים יש זכות לשמור על קהילה בעלת אופי תרבותי מסוים, וזכות דומה יש ליהודים דתיים, אבל - לפי ההיגיון המשפטי ליברלי של בג"ץ - ליהודים ציונים אין זכות כזאת.
לפי אותו ההיגיון, יש לווקף המוסלמי זכות מלאה לשמור את אדמותיו, וכך כמובן לכל הכנסיות. רק הקרן הקיימת הציונית צריכה להתפרק מנכסי העם היהודי. מה שהבין בשעתו יעקב חזן, איש שמאל ציוני - שאדמות קק"ל הן אדמות הקדש של העם היהודי - כבר מתקשים יורשיו לקבל. מצב זה מרחיק בבירור גם את השלום, מפני שאויבינו מרגישים בחולשה, והם מקשיחים עמדות ומקצינים. הרבה פחות ערבים מוכנים לשקול ויתורים למען שלום, מפני שהם משתכנעים, שהישראלים נחלשים, וסופם להסכים גם לתנאי התאבדות, חס ושלום.
מתוך הבנת המצב הצביעו 64 ח"כים בעד ההצעה הטרומית של חה"כ אורי אריאל, זאב אלקין, וח"כים נוספים, לעגן בחוק את האמנה בין מדינת ישראל לבין קק"ל משנת 1961, ולאפשר את המשך ההתיישבות היהודית ציונית על אדמות קק"ל, שהן רק כ-13 אחוז מאדמות המדינה.
מחר (יום ב') יגיע החוק לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת וכבר נשמעות שוב הטענות המוכרות על גזענות של התנועה הציונית, עם המקהלה הפוסט ציונית הידועה. בינתיים מנסה הנהלת קק"ל בגיבוי בג"ץ, להגיע להסדר חילופי קרקעות עם המדינה, כך שאדמות קק"ל יעברו ל"אזורים בלתי מפותחים". אולם, הסכנה היא, שאדמות העם היהודי גם לא יהיו עוד במקומות שבהם מתנהל המאבק הלאומי על זכותו של העם היהודי לאדמה משלו, שתבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ציונית.
בוויכוח המתפתח בעת נשמעת, בין השאר הטענה, כי חלק גדול מאדמות קק"ל אינן אדמות שנקנו על ידי העם היהודי, אלא אדמות שהולאמו מערבים שברחו ב-1948, ונמסרו לקק"ל על ידי מדינת ישראל כביכול ללא תמורה. טענה זו מעוותת את האמת בסגנון הפוסט ציוני הידוע. אכן, כ-1.35 מיליון דונם מכרה מדינת ישראל בראשית ימיה של המדינה לקק"ל, תמורת כ-46 מיליון לירות ארצישראליות, שבימים ההם היו הון עתק, ומחיר מלא עבור הקרקעות, על פי שוויין אז. המדינה אז לא ויתרה, ודרשה גם הצמדה לאינפלציה הדוהרת, ושמאות מדוקדקת. אותן קרקעות, היו רק חלק מכ-4 מיליון דונם שהולאמו על פי חוק רשות הפיתוח, ורובן נשאר בידי המדינה. עכשיו מבקשים בניהם של ערביי תש"ח לקבל זכויות באדמות קק"ל, בטענה שאלה אדמות מולאמות, תוך התעלמות מנסיבות הלאמתן, ובטענת שקר שהאדמות נמסרו לקק"ל בלא תמורה.
על אף כל האמור לעיל חוששני, שהצעת חוק קק"ל תיתקע מפני התיוג והניסוח, "ליהודים בלבד", שאני חושש מאוד כי לא יתקבל באווירה של היום. לפיכך, אני מציע כהצעה חלופית, לוועדת הכלכלה של הכנסת, להגדיר (יחד עם קק"ל) – מיהו ציוני, ולא מיהו יהודי, בזכויות מקרקעין.
ישנם דרוזים ציונים (מוצהרים!), וכמובן עולים רבים שאינם יהודים לפי ההלכה. אני משוכנע, שיש גם רבים בין ערביי ישראל, שרוצים באמת להיות חלק של מדינה יהודית ציונית. הגיע הזמן להעמיד בפניהם הכרעה ברורה: מי שתומך במטרות התנועה הציונית, ומזדהה עם המדינה על סמליה ומאפייניה, וגם מוכן לחתום על התחייבות משפטית כזאת, יקבל גם זכויות בנכסי העם היהודי והתנועה הציונית. מי שממשיך להזדהות עם הלאומיות הפלסטינית, ועם המאבקים לפירוק המדינה היהודית ציונית, ימשיך לשלם את המחיר המתבקש על החלטתו. אי אפשר לדרוש זכויות וגם להשתמש בהן כנשק במאבק נגד זכויותיו של העם היהודי, שמדינת ישראל היא המקום היחיד שלו בעולם, כעם.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
