הבית הפאסיפי: מוכשר, אך נכשל כל פעם מחדש
פותחים עונה ב-NBA: נאש ופיניקס חייבים אליפות בצ'אנס האחרון שלהם, קובי והלייקרס במבוי סתום וגולדן סטייט מנסה להתרגל לעידן שאחרי ריצ'ארדסון. מה נשתנה בפאסיפי?
הבית הפאסיפי ב-NBA הוא סיפורו של בית מאוד מוכשר, אך אחד שמצליח להיכשל בכל פעם מחדש. קובי ברייאנט והלייקרס שוב במבוי סתום, הקליפרס ללא בראנד כבר מתכננים את חופשת הקיץ, גולדן סטייט תנסה לעבור בשלום את היום שאחרי ג'ייסון ריצ'ארדסון וסקרמנטו של האחים מאלוף מתעקשת להשלים עם הבינוניות. וכשלכל החגיגה המצערת מצטרף גם גרנט היל הנטול אליפויות, מה נשתנה?
1. פניקס סאנס: עכשיו או לעולם לא
אין ברירות הפעם: זה או שהולכים עד הסוף, או שמפרקים את החבילה. הקבוצה עם החומר הטוב ביותר בליגה (עד שבוסטון תפתח רשמית את העונה) קיבלה בקיץ חיזוק די משמעותי, בעיקר בצד המנטאלי. גרנט היל יגיע לאריזונה בכדיי לדחוף את סטיב נאש, שבקרוב יחגוג 34 שנים, אמארה סטודמייר ושון מאריון, שכבר היה בדרכו החוצה מהקבוצה בקיץ, ובסופו של דבר נשאר למאמץ אחרון לאליפות.
פיניקס בפוזה אופיינית. הפעם: אליפות או פירוק החבילה (צילום: רויטרס)
על הנייר יש לפניקס את כל הכלים. כוח בצבע בדמותו של אמארה סטודמייר המוכשר בשני צידי המגרש, ביחד עם גיבוי של בריאן סקינר ההגנתי שהגיע להשלים את החור שהותיר קורט תומאס. רג'ה בל תמיד יהיה שם לנטרל את הנשק העיקרי של היריבה מהקו האחורי, ליאנדרו ברבוסה לא יפסיק להריץ גם כשסטיב נאש יהיה על הספסל ועל ההתפתחות של בוריס דיאו דיברו בלי סוף, והוא גם הוכיח את עצמו. אין ספק שמדובר באחד השחקנים האפקטיביים בליגה.
השאלה הגדולה היא, איך יצליח גרנט היל לשלב בין הרצון שלו לאליפות, ליכולת הפיזית שתצטרך לעלות דרגה אחת כשהוא ייאלץ לרוץ בהרכב הראן אנד גאן של מייק ד'אנטוני. סטיב נאש יחכה לו? כנראה שלא, והפציעה תמהר להגיע – דבר שיעביר את היל להתעסק בעיקר ביכולת פסיכולוגית. כנראה שזוהי העונה הגורלית של פניקס סאנס, ובעיקר של גרנט היל.
גרנט היל לפני עונה גורלית. יצליח בראן אנד גאן? (צילום: איי פי)
2. גולדן סטייט ווריורס: מה הלאה?
אחרי הריצה המפתיעה של גולדן סטייט בפלייאוף דאשתקד (הדחה של דאלאס בסיבוב הראשון), היו לקבוצה 2 אפשרויות הקיץ: להמשיך עם מה שעבד לקראת סוף העונה ובסיבוב הראשון, או לזעזע את המערכת ולהפוך את הווריורס מההפתעה הנעימה של הפלייאוף, למועמדת לגיטימית לתואר.
מה שקרה בפועל זה סוג של שילוב: האול סטאר, ג'ייסון ריצ'ארדסון, עזב את הקבוצה ופינה את מקומו למרקו בלינלי האיטלקי ולקלנה אזובויקה, שאת רוב עונת הרוקי שלו בילה על הספסל. דון נלסון, מאמן הקבוצה, יקווה שבעוד בלינלי יספק לו את הקליעה שהוא כל כך רוצה, אזובויקה יעשה את מה שהאיטלקי לא יכול לתת לו – וזאת ההגנה, שאותה שיפר אזובויקה באורח פלא.
צעד נוסף של גולדן סטייט הקיץ היה להדמות לשושלות הגדולות, כדוגמת סן אנטוניו ולוס אנג'לס לייקרס בשנותיה עם 'שאקובי'. וכיאה לשושלת צעירה יחסית שרוצה ללכת עד הסוף, נחתו בקבוצה שני שועלים ותיקים שאמורים לתת את הערך המוסף. טרוי האדסון יעצים את יכולות הקליעה של הקבוצה מאחורי ברון דייויס ומונטה אליס, בעוד שאוסטין קרושייר יכנס כגיבוי לאל הרינגטון ויספק את העצירות הדרושות בהגנה.
הכוח הבינלאומי של גולדן סטייט בצילום קבוצתי (צילום: איי פי)
וזהו, בעצם. ברון דייויס ימשיך להיות האופציה הראשונה של הקבוצה והמנהיג, מונטה אליס, ינסה להתעלות על עצמו עוד יותר ולהוכיח שעונת הרוקי שלו לא הייתה צירוף מקרים מוזר. סטיבן ג'קסון תמיד יהיה שם לחמם את האווירה ואנדריס ביאנדריס הלטבי יקווה לשחזר את היכולת מהעונה האחרונה ולנסות להתפתח קצת יותר מבחינה התקפית (ביחד עם הגיבוי שלו מהספסל, פטריק אוב'ריינט). אמונת הסמול בול של נלי אמורה לעבוד גם העונה, אבל ניסים כמו הדחה של דאלאס בסיבוב הראשון מתחרשים פעם בעשור ונלסון יצטרך להוכיח שהחבר'ה שלו הם קצת יותר מטירוף חולף.
3. לוס אנג'לס לייקרס: קובי אצלנו, ופישר גם
וחוץ מזה, הכול זניח וכמעט אותו הדבר. אולי זה יישמע מוזר, אבל בלייקרס רואים חומר לפלייאוף שאף אחד לא שם לב אליו. הלייקרס בעונה האחרונה הגיעו לסיבוב הראשון, ועוד החזיקו במאזן 6:15 עד שלמאר אודום נפצע. הבעיה הגדולה היא שהסופרסטאר המרכזי של הקבוצה, קובי ברייאנט, כמעט ולא הסתפק בכך. כל הקיץ של הקבוצה מעיר המלאכים נע בין קובי נשאר לקובי עוזב, מה שגרם לכך שכל המאמצים הושקעו בהשארתו של הכוכב.
קובי בראיינט. נשאר? עוזב? בסוף נשאר (צילום: רויטרס)
בנתיים קיבל לצידו ברייאנט את אחד מהווינרים הגדולים בליגה, דרק פישר. הרכז, שהגיע מיוטה בעיקר בגלל מחלת הסרטן של בתו, יחליף בעמדת הרכז את סמוש פארקר (שעזב ביחד עם שאמונד וויליאמס מהספסל) ואין ספק שזוהי עליית מדרגה מבחינת הלייקרס בעמדה מספר 1. מאחורי פישר יחכה הרכז היהודי, ג'ורדן פארמר, לכמה הזדמנויות וסביר להניח שגילו המתקדם של פישר יספקו לו הרבה מאוד כאלה.
לוק וולטון ולמאר אודום ימשיכו להוות כלי עזר לצידו של ברייאנט, כשזה יחליט שמסביבו יש עוד כמה שחקנים. את וולטון יקוו בלייקרס לראות גם העונה ממשיך להפציץ מקשת השלוש (תחום שהוא שיפר בצורה קיצונית), ביחד עם יכולות המסירה שלו וההשתלבות המעולה שלו בהתקפת המשולש. לאמאר פשוט יצטרך לא להיפצע, כי את כל הכישרון שבעולם יש לו והוא גם יודע להשתמש בו.
את הסגל ישלימו הגבוהים, קוואמי בראון, אנדרו ביינום (שאולי סוף סוף יראה על מה כולם מדברים באימונים) ורוני טוריאף, כשבריאן קוק ומוריס אוונס ימשיכו לספק את מימד הקליעה מהספסל. אליהם יצטרף האובר פייד של הקבוצה, ולאדימיר רדמנוביץ', שיצטרך מתישהו להראות לפיל ג'קסון שהוא משחק יותר טוב ממה שהוא מתאמן. אם הלייקרס יתנו גם הגנה, יש מצב שהעסק דווקא יתקתק איכשהוא בסטייפלס סנטר.
קובי עם פישר ואוואנס. ב-LA רוצים גם הגנה (צילום: איי פי)
4. לוס אנג'לס קליפרס: מה עושים בלי בראנד?
אם מישהו נתן לקליפרס בכל פעם סיכוי, זה רק בגלל שם אחד: אלטון בראנד. היום, כשבראנד עלול להחמיץ כמעט את כל העונה הקרובה, יאלצו הקליפרס להסתדר בלי מלך הריבאונדים והנקודות שלהם, משימה לא פשוטה בכלל, בטח אחרי שאיבדו בעונה הקודמת בפציעה אכזרית את שון ליוינגסטון, שעוד לא חזר לשחק.
קשה להאמין שטים תומאס, שיקבל את הדקות של בראנד, יהיה זה שיביא את הישועה. עם זאת, לקליפרס דווקא הייתה גניבה לא קטנה הקיץ. בעוד שבדראפט היה רכז איכותי אחד בלבד, ברווין נייט היה מצרך מבוקש ולא מעט קבוצות רצו לשים עליו את היד. דווקא הקליפרס, שחמושים בסאם קאסל בעמדה מספר 1, היו שחטפו את השחקן.
את מימד הקליעה יספקו גם העונה קטינו מובילו, שיהיה חייב לקלוע בלפחות 50 אחוז בכדי להביא את עצמו לידי ביטוי, וקוונטין רוס ההגנתי יחסית. מי שעוד יצטרך לנשוא בנטל של בראנד, הוא קורי מגטי המוכשר, אך הדי תקוע בעונות האחרונות. אליו יצטרף רובן פטרסון, עוד סטופר הגנתי שמוגבל יחסית בצד ההתקפי.
אלטון בראנד. בלי הכוכב הפצוע, לקליפרס תהיה בעיה קשה (צילום: איי פי)
הבעיה העיקרית של הקליפרס העונה תהיה התשובה בצבע. כריס קיימן, למרות ההשתפרות והיכולות שגילה בעונה האחרונה, לא יספק את האימה של בראנד בקו הקדמי, ולמרות הידיעה יצטרך לנסות ולאלתר. עם ספסל קצר, מנהיג לא ידוע ואין כוח בצבע, כדאי לקליפרס לשכוח כבר מעכשיו את תקופת הפלייאוף ולתכנן איך הם מבלים את הקיץ הבא.
5. סקרמנטו קינגס: אז לא עשינו כלום. זו סיבה לצחוק?
לא ברור מה עובר במוחם של ראשי הקינגס. לא מספיקה בעיית השוק הקטן של הכדורסל בסקרמנטו, עכשיו גם החליטו בקבוצה שלא להרעיד את הסגל ולהמשיך ולהישען על אותם השמות, שבעונה האחרונה הביאו בסך הכול 33 ניצחונות אל מול 49 הפסדים.
רון ארטסט. כרגיל מושעה, מה יעשה אחרי שיחזור? (צילום: איי פי)
אז הסיפור העונה הולך להתרכז שוב בשם אחד: קווין מרטין. השם הזה הוא גם בערך כל מה שיש לקינגס להציע בהווה וכנראה שגם בעתיד. השוטינג גארד, שסיים את העונה האחרונה עם 20.2 נקודות למשחק, ינסה להתפתח העונה באופן סופי לפרנצ'ייז פלייר של סקרמנטו ואולסטאר מן המניין בליגה.
אליו יצטרף הרכז, מייק ביבי, שלמען האמת כבר נמצא בשלב הירידה בקריירה כשאל זה הוסיף בדיוק לפני פתיחת העונה פציעה באגודל שתגרום לו להחמיץ בין 6 ל-10 שבועות. ויש את רון ארטסט, שלא ישחק בשבעת המשחקים הראשונים של העונה בשל השעיה, ולא ברור גם מה יעשה אחרי שיחזור. גם הרוקי החדש, ספנסר הוז, יהיה בחוץ למספרים חודשים לא ידוע.
מלבד הפציעות הקטלניות, שוב סקרמנטו חזרה על הטעות בעמדת הסנטר, שאותה יאייש בראד מילר, שגם הוא עדיין לא נמצא בשיא הכושר. פוטנציאל יש לבחור, בזה אין ספק, אך עם המספרים שלו בעונה האחרונה קשה להתווכח: 9 נקודות ו-6 ריבאונדים למשחק. על זה אין סיכוי ממשי לבנות קו קדמי. קני תומאס, קווינסי דובי, פרנסיסקו גרסיה, שאריף אבדול ראחים ומייקי מור ישלימו את הסגל, שקשה מאד לדעת להיכן יוביל עם כל הבינוניות שהוא מציג גם הפעם. לפלייאוף זה בטוח לא יוביל.
לפנייה לכתב/ת 
