קומדיה זו לא מילה גסה

בחודש דצמבר הקרוב יפתח תיאטרון הבימה פסטיבל חדש שיעסוק בקומדיה. הפסטיבל, שייפתח ב-20 בדצמבר ויימשך חמישה ימים, יציג בכורות חגיגיות לקומדיות "39 המדרגות" מאת ג'ון באקן ואלפרד היצ'קוק ו"החותנת" מאת אנדרו ברגמן, יארח מפגשי פסגה בין קומיקאים ישראליים לצד מחוות לסאטיריקן אפרים קישון ולרביעיית מועדון התיאטרון המיתולוגית.

אילן רונן, מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה ויוזם הרעיון, מודע היטב לדימוי הנחות ממנו סובל הז'אנר הקומי. "אחת הסיבות שרצינו לעשות את הפסטיבל הזה היא התפיסה הרווחת והלא הוגנת לדעתי שקומדיה היא עסק פחות רציני מדרמה", הוא אומר, "מאריסטופנס דרך מולייר ועד חנוך לוין, נסים אלוני ואפרים קישון הקומדיה הציגה מלאכת מחשבת של עשייה תיאטרונית ואסור לשכוח שהז'אנר הזה הצמיח שחקני ענק בין אם מדברים צ'ארלי צ'פלין ובין אם מדברים על מאיר מרגלית".

ברשימת האירועים המיוחדים בפסטיבל יוצגו ערבי קריאה מבוימים של מחזות קומיים מאת מולייר בהם "המיזנטרופ" בבימויו ובכיכובו של רמי הויברגר, "החולה המדומה" בבימויו של נורמן עיסא ובכיכובו של דב נבון ו"בית ספר לנשים" בבימויו ובכיכובו של שמואל וילוז'ני. "הרעיון של קריאת מחזות מאת מולייר נולד מתוך הרצון להזכיר לעצמנו, העוסקים בתיאטרון ובזה אני כולל גם את אנשי הבימה, שאנחנו לא מספיק נוגעים בקלאסיקה הקומית ומן הראוי לעשות יותר", אומר רונן. קומדיה נתפסת לא רק כנחותה אלא בעיקר כאסקפיסטית ובשנים האחרונות ריבוי קומדיות בתיאטרון הממסדי בישראל זכה לביקורת אליה לא שותף רונן.

"הקומדיה הצמיחה שחקנים ענקיים מצ'רלי צ'פלין ועד מאיר מרגלית"

"היות ואני חוזר בימים אלה מאירוע מוצלח בנשיונל תיאטר בלונדון שם חשפנו מחזאות פוליטית ישראלית וזכינו לקיטונות של ביקורת שתהתה האם ראוי לכבס את הכביסה בחוץ עם מחזות קשים כמו למשל 'חברון', אני מרגיש מאד בנוח עם קיומו של פסטיבל הקומדיה", הוא אומר, "זה נכון שבאופן טבעי קומדיות מיועדות בין היתר לשמח את הקהל אבל זה לא בהכרח אסקפיסטי". דוגמאות הוא לוקח מתוך המסורת היהודית של תיאטרון היידישפיל, סגנון הכתיבה הסאטירי של הנקה והאמירות החבויות בטקסים של אלוני ולוין.

"צחוק הוא לא בהכרח אסקפיסטי וכשרוצים לברוח מהמציאות אפשר לעשות את זה לא פחות טוב באמצעות מלודרמות ולראייה הטלנובלות", הוא מדגיש ומזכיר כדוגמא עבודות של מיקי גורביץ', "מחזות כמו 'אושר' מוכיחות שהומור יכול לגעת עמוק ולהציג תמונות מציאות מסקרנות כראי עקום לחברה. הכל תלוי באיזה מטען טוען המחזאי את החומר. זה ז'אנר עשיר שמתקיימים בו הרבה מאד תתי ז'אנרים. אנחנו רוצים להראות את המגוון, לתת לקומדיה בולטות ולפרק אותה לגורמים".

עוד במסגרת האירועים המיוחדים המתוכננים תכנית בכיכובה של ליא קניג הבנוי מקטעי מערכונים ביידיש מאת שלום עליכם, י.ל פרץ וצבי שטולפר. קניג תארח בערב את דבורה קידר, יעקב כהן, אורנה רוטברג וגלית גיאת. הפסטיבל יתייחס גם לנוכחות ההומור בשירה בערב "שירה יכולה גם להצחיק" בעריכתה של קרן קוך. בערב זה ישתתפו השחקנים חנה מרון, ליליאן ברטו, אלכס אנסקי וריקי בליך והמשוררים רוני סומק, יהושע סימון ואפרת מישורי. השחקן שמעון מימרן ערך וביים את "איך צחקנו", ערב מונולוגים ושירים מאת חנוך לוין ותלמידי הסטודיו למשחק של ניסן נתיב יעלו ערב יצירות מקוריות שמרכזם קומדיות. הפסטיבל יארח במקביל את ההצגה "אבנר המוזר" מאת ובכיכובו של השחקן האמריקני אבנר אייזנברג. במרכז ההצגה סיפורו של אדם שיכול להעמיד סולם ברזל ענק על הסנטר אך מתקשה לשמור על זוג מכנסיו מעל המותניים.