שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מדעי הרוח חולים
    הרוח האקדמית, זו שפורצת את גבולות היכולת האנושית, מגולמת בלימודי הפילוסופיה, ההיסטוריה והשפות, לא המשפטים או ההנדסה. אז למה הסטודנטים שלנו לא נמשכים למדעי הרוח?

    בזמן האחרון מרבים לדבר על מצבם העגום של מדעי הרוח בישראל: הירידה במספר הסטודנטים, סגירת החוגים והקושי בגיוס תקציבים למימון החוגים. אין זה סוד שמדעי הרוח כבר מזמן אינם מושכים את הסטודנט הישראלי, אבל לא הוא אשם בדרדורו של התחום, אלא המערכת.

     

    האקדמיה נולדה מתוך הרדיפה אחר האמת שמיצגים מדעי הרוח. הרוח האקדמית, זו אשר פורצת את גבולות היכולת האנושית ואת גבולות המוכר והידוע, מגולמת בלימודי הפילוסופיה, ההיסטוריה והשפות – לא המחשבים או ההנדסה. הלוגיקה הנלמדת במקצועות אלה אינה פחות רלוונטית מלימודי התואר הראשון במקצועות "ישומיים" כביכול כגון מנהל עסקים ואפילו, למרבה הפלא, משפטים.

     

    הרי בישראל רווית עורכי הדין השכלה משפטית הפכה למעין השכלה כללית – רלוונטית לכל משלח יד. היא הפכה לכזו מכיוון שאנחנו – הממסד, העולם העסקי, התקשורת וקובעי המדיניות - מיתגנו אותה כך. בעולם, אותו הדבר נכון גם למקצועות מדעי הרוח. חברות השקעה מובילות מציעות קורסי הכשרה מקוצרים לבוגרים מצטיינים של מדעי הרוח במקום לקחת כלכלנים מהמוכן. ההיגיון שמאחורי שיטת גיוס כזו הוא שאת הפעולות הפשוטות יחסית של מסחר וההיגיון הכלכלי הבסיסי הנצרך ניתן ללמד בקלות, אבל דרך המחשבה המתפתחת בלימודים אמיתיים של מקצועות הומניים לא תסולא בפז.

     

    אבל בטרם נוכל להפוך את הפילוסופיה לחלופה למנהל עסקים, עלינו להבריא את התחום. על המדינה ליצור מנגנון שיהפוך את לימודי מדעי הרוח לכלכליים מצד אחד ומושכים מצד שני. הפתרון הזה נמצא מתחת לאפה של המערכת. המכללות האקדמיות הציבורית - 21 מכללות הפרוסות בכל הארץ - הן שלד מצוין לתוכנית ההצלה של מדעי הרוח, וזאת ממספר סיבות.

     

    ראשית, המכללות הם מוסדות הוראה שהתמחותם בתואר ראשון. בניגוד לאוניברסיטאות בהן התואר הראשון הוא תוצר לוואי, המכללות נוצרו ללמד. צורת הלימוד האישית והאינטימית, כאשר המרצה הוא בראש ובראשונה מורה, היא הצורה הנכונה ללמד את מקצועות מדעי הרוח. שנית, המכללות הן מוסדות רזים, שבהן התקורות המנהליות קטנות בהרבה מאשר באוניברסיטאות, וכך עלות התואר במכללה, מבחינת השתתפות המדינה, נמוכה בהרבה מעלותו באוניברסיטה. כמו כן, מיקומן של המכללות, שרובן נמצאות באזורי פריפריה, יאפשר גישה למקצועות מדעי הרוח גם לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, וימשוך מרצים, סטודנטים וכספים לאזורי פיתוח לאומיים.

     

    בעשר השנים האחרונות הובילו המכללות האקדמיות מהפכה בהשכלה הגבוהה בישראל. הן הנגישו את האקדמיה לעשרות אלפים שלא יכלו להרשות זאת לעצמם קודם, והפכו את התואר האקדמי למטרה בת-השגה לכל שכבות האוכלוסייה. נכון להיום, מהפכה זו מורגשת בעיקר בתחומים הישומיים כמו מדעי החברה וההנדסה. אם המכללות יקבלו את המנדט ואת האמצעים, הרי שהמשכה של אותה מהפכה יכול להיות הצלת תחום מדעי הרוח בישראל.

     

    פרופ' נחמיה פרידלנד, נשיא מכללת ת"א-יפו וחבר בפורום הרגולציה של מועצת נשיאי המכללות האקדמיות

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רצים לתואר. להפוך את מדעי הרוח לכלכליים
    צילום: חיים הורנשטיין
    מומלצים