שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סקירה: Leica M8 - מצלמה מקצועית יקרה ומשובחת

    המצלמה שיצרה את המונח "35 מילימטר" חוזרת בגירסה דיגיטלית. האם הגירסה הדיגיטלית מצליחה לשמר את ימי הזוהר של קודמתה המיתולוגית בפילם? אם תסכימו להיפרד מ-20 אלף שקלים תוכלו לדעת

    המצלמה אשר החלה את מהפכת הצילום ב-35 מ”מ חוזרת בפורמט דיגיטלי תחת השם Leica M8. צלמים רבים חיכו למצלמה הזו, אחדים אפילו התייאשו וניסו להמיר מצלמת Leica M ישנה לדיגיטלית בעצמם. אפשר לקבוע כי היה שווה לחכות. אמנם, המצלמה לא חפה מחסרונות ומגבלות כפי שנתאר בההמשך, אך  בסופו של דבר מדובר בדבר האמיתי.

     

    עוד ב-d-spot: סקירה: Canon EOS 1D Mark III

     

    מבחינות רבות ניתן לטעון כי ה-Leica M8 היא מצלמת העשור. אמנם, בשנים האחרונות שווקו עשרות מצלמות רפלקס עם טכנולוגיות חדשות ומתקדמות, אלגוריתמים סופר יעילים ודרכים חדשות לבצע את אותה המשימה. במקרה זה מדובר במצלמה שהיא ההפך המוחלט. זו עם הטכנולוגיה הישנה ביותר, עם שום דבר חדש להציע לצלם מלבד היותה Leica M.

     

    בדיוק כמו שכל מצלמות ה-Leica M היו מאז תחילת המאה הקודמת. לייקה עשתה עבודה נפלאה בניסיון לשמר

    -Leica M כמו כל קודמותיה: פשטות, מינימום דרישות ומקסימום איכות.

     

    האתגר של לייקה

    ההשקה של ה-Leica M8 הייתה רחוקה מלהיות חלקה, הרבה בעיות ממשתמשים חדשים, הרבה בעיות שהיו יכולות להיפתר בקלות עם קצת ניסיון.

     

    מצד שני, לייקה בחרה היטב כאשר היא עשתה שימוש במעבד אשר נחשב למעבד תוכנה. מעבד מהסוג הזה מסוגל לשנות את אופן פעולתו לגמרי בעזרת עדכון קושחה. המעבדים המבוססים על חומרה שבדרך כלל מצויים במצלמות SLR דיגיטליות הם כמובן הרבה יותר יעילים ומהירים, אך גם אינם ניתנים לתכנות מחדש.

     

    אם לייקה באמת הייתה נחושה לפתח אלגוריתמים לעיבוד תמונה בעצמה, מעבד תוכנה הוא הדרך היחידה להמשיך לעדכן את המצלמה ואת האלגוריתמים בזמן שהמוצר כבר קיים ונמכר בשוק. הברירה השנייה של לייקה היא להיעזר באחת החברות האחרות אשר מספקות מעבדי עיבוד תמונה מבוססי חומרה.

     

    למרות שפתרון זה יהיה אידיאלי מבחינת איכות תמונה, אנחנו לא משוכנעים שהפתרון הזה יהיה אידיאלי ללייקה. ראשית, מפני שחברות כאילו רגילות לספק עשרות מיליוני שבבים בעסקה אחת (שהיקפה הוא כמה חודשים בלבד), חברה כמו לייקה דורשת רק כמה מאות אלפי שבבים בשנה אחת. לא רק שהדבר יכול להיחשב כעסקה יקרה, התמיכה שלייקה הייתה מקבלת מחברות שבבי החומרה ברכישת כמה מאות אלפי שבבים, הייתה בוודאי מוגבלת מאוד.

     

    מצלמה מתפתחת

    התוצאה הסופית היא מצלמה שממשיכה להתפתח בידי הלקוח. לייקה מפיקה עדכוני קשוחה בכל כמה חודשים, עדכונים אשר פותרים באגים ואף משפרים את מהירות המצלמה. אפשר לומר שרוב הנושאים הבאמת חשובים כבר נפתרו.

     

    המוצר כרגע, נכון להיום, כשיר ואמין, יעיל ונוח לעבודה - כדי להפיק קובצי RAW. קובצי ה-JPEG של לייקה יהיו מספיק טובים להדפסות בינוניות, הצגת תמונות באינטרנט - מה שבהחלט יספק את המשתמש הממוצע. זה רק קצת חבל

    שבעוד שרוב היצרנים היום מסוגלים להפיק הרבה יותר מהחומרה שברשותם, לייקה עושה ההיפך.

     

    מהסיבות למעלה ניתן לתאר את ה-Leica M8 כמצלמת Raw. אפשר להגיד שה-Leica M8 דומה במעט למצלמות הקודאק שנעלמו מהעולם. וכך גם חשבנו כשבדקנו את ה-M8. חשבנו שנקבל מצלמה שהיא סופר חדה, מאוד רעשנית, איטית ובעלת קובץ JPEG ברמה הנמוכה ביותר.

     

    הופתענו לטובה. ה-Leica M8 מתבררת כמצלמה די חדה (יותר חדה מכל דבר יפני, אבל לא יותר מכל דבר אמריקני), ממש לא רעשנית, לא ממש איטית ועם קבצי JPEG סבירים. מהירות התגובה של המצלמה לתפריטים טעונה שיפור וההגדלה של הקבצים בצפייה לוקחת הרבה יותר מהנדרש אולם ה-Leica M8 תמיד מוכנה לפעולה.

     

    ניתן לצלם תמונה אחר תמונה בצורה חופשית ללא זמני השהייה, ומבלי לחכות לסיום רישום התמונות לכרטיס. דרושות הרבה מאוד תמונות כדי להכניס את המצלמה למצב של "חנק". תגובת כפתור ההדק מהירה מאוד, בנושא הזה אין טענות כלל. 

     

    בעייה לבנה

    איזון לבן עלול להיות בעיה מעצבנת במצלמה הזו. אם קבענו שזו בעיקר מצלמת Raw, איזון לבן נכון בזמן הצילום חשוב כדי לעבוד פחות אחרי הצילום. האיזון הלבן של לייקה לרגע כתיבת שורות אילו בעייתי. לא רק שהוא לעיתים אינו “קולע” לאיזון הנכון הוא גם מתנהג באופן בלתי רציף. כלומר, שני תמונות שנעשו ברצף אחת אחר השנייה לא בהכרח יציגו את אותו האיזון לבן.

     

    המשמעות הבעייתית ביותר היא הצורך לאזן לבן בתוכנת העיבוד. מצלמות אחרות מסוגלות להפיק את האיזון הלבן הנכון ברוב המקרים, הלייקה מצריכה מעט יותר עבודה. לייקה מודעת לנושא ואף הצהירה כי תנסה לפתור אותו בעדכוני הקשוחה הבאים.

     

    מעתיקה את המציאות

    רוב הצבעים נאמנים למציאות, באופן מפתיע, אך הצבעים הירוקים והצהובים ממופים לכיוון הצהוב. כך שבמציאות גווני טבע הופכים להיות צהבהבים. גוון מאוד מעניין. הצבע היחיד שרצוי שיהיה באמת נאמן למציאות הוא גוון העור, וכאן לייקה מעתיקה את המציאות כמעט באופן מושלם לאנשים בעלי גוון עור בהיר.

     

    בניגוד ליצרנים אחרים, ללייקה אין דרך לקבל את הצבעים הללו בתוכנת ה-RAW. יכול להיות מאוד שתאהבו את הצבעים המצויים בתוך ה-DNG או את אלה שבאים יחד עם פרופיל הצבע של Capture One, אך

    אלו אינם אותם הצבעים שמפיקה המצלמה בקובץ הJPEG.

     

    הנושא המטריד ביותר ב-Leica M8 הוא רגישות היתר לאינפרה אדום. לייקה בחרה בעובי דק מדי למסנן הממוקם על פני החיישן לסינון אינפרה אדום, זאת כדי לא לפגוע באיכות.

     

    האם לייקה לא הייתה מודעת לבעיה בזמן השקת המצלמה? או האם לא חשבה שהבעיה מהותית? הפתרון שלייקה מציעה, לאחר סערה ציבורית רבה, הוא מסנן סינון אינפרה אדום שממוקם על פני העדשה, זאת כדי לא לפגוע בחדות התמונה כפי שמסנן על פני החיישן היה עושה.

     

    האפילה שבפינות 

    המסנן החיצוני יוצר בעיה חדשה. מאורכי מוקד של 35 מ”מ ומטה, עלולה להתקבל האפלה בפינות שצבועה בצבע ציאן. הפתרון של לייקה הוא תיקון בתוכנת המצלמה אשר יתקן את פינות התמונה אוטומטית. הרבה מאוד “באלאגן” עבור משהו שלדעתנו לא היה צריך לקרות. זה נכון שחדות היא ערך עליון בשביל לייקה, אולם אנו עדיין סבורים שמסנן אינפרה אדום על גבי החיישן הוא פשרה שחייבת להתבצע. הצלם לא צריך להתמודד עם בעיות כאלו. אנחנו די בטוחים שהמצלמה הבאה של לייקה, (Leica M9 כנראה) תהיה כבר נטולת התופעה. כמובן שלא נראה מצלמה כזו בעשור הזה, אבל אולי בתחילת העשור הבא.

     

    כאשר רוב העבודה עם ה-Leica M נעשית עם מספר מצומצם של עדשות התופעה מפסיקה להטריד. נראה כי תיקון האפלה הצבעונית עובד, ושמסנני האינפרה אדום אינם מפריעים לאף אחד ואף לא פוגעים בחדות. המצב בסופו של דבר לא כל כך נורא, רק מעט מעצבן.

     

    רועשת מאחיותיה

    נושא הרעש עלול להטריד משתמשים מסוימים. אנחנו לא מתכוונים לרעש שבתמונה, אלא לרעש שבהפעלה. מאז ומעולם Leica M8 הייתה ידועה בפעולתה השקטה. רק קליק קטן אי שם באפלה. אפשר להגיד שהתכונה הזו מעט נמוגה מה-Leica M8. בגלל מנוע מתיחת הסגר פעולת המצלמה מעט יותר רועשת, לא בגלל שרמת הצליל יותר גבוהה, אלא דווקא בגלל שמשך הזמן שהמצלמה מפיקה צלילים הוא ארוך יותר. במקום קליק קטן מקבלים קליק ופעולת מנוע. באופן כללי בהשוואה למצלמות dSLR, ה-Leica M8 עדיין שקטה מאוד, אך לא שקטה כמו ה-Leica M6, למשל.

     

    עדשות פנטסטיות

    יותר מדהימות מה-Leica M8 הן עדשות ה-M היקרות, כמו ה-Leica 50mm f/1.4 Summilux-M Aspherical, שנמכרת בסביבות ה-3000 דולר וה-Leica Elmarit-M 28mm f/2.8 אשר נחשבת לעדשת הקיט ומחירה 1495 דולר.

     

    זוג העדשות הללו פשוט פנטסטיות. מעולם לא ראינו חדות כזו בצמצם המירבי, לפחות לא באורכי מוקד האלה (עדשות ארוכות המוקד של היפנים בהחלט מגיעות לאיכות מירבית). יחד עם החדות בסגירה של חצי צמצם ניתן לקבל חדות מדהימה בשילוב עם עומק שדה קטנטן ורקע יפהפיה.

     

    לשתי העדשות האלה נראה שיש מעט עיוותים כרומטיים חזקים (מודגשים) מהמצופה, אך בהתחשב בחדות אשר שומרת על הקצוות מאוחדים - הדבר כנראה בלתי נמנע. העדשות הן הסיבה העיקרית להחזיק במצלמות Leica. באורכי מוקד הללו אילו העדשות שהכי מתקרבות להיות עדשות מוגבלות עקיפה שראינו. אם העדשות לא היו כל כך טובות, הLeica M8 לא הייתה מה שהיא היום. העדשות בהחלט משדרגות את המצלמה.

     

    סיכום

    מאוד קשה להבין מהי מהות ה-Leica M מעל דפי האינטרנט. את המצלמה הזו צריך ממש להרגיש ביד. באופן אישי, המצלמה, הגישה והעדשות פשוט דיברו אלינו. מנקודת מבט סקפטית למדי אפשר לומר שה-Leica M רכשה אצלנו את הכבוד הראוי. אנחנו עדיין מאמינים שללייקה דרך ארוכה עד לשלמות, אבל ה-Leica M8, באופן מפתיע, יציבה ואיכותית כמו המצלמות היפניות בראשית דרכן הדיגיטלית. 

     

    Leica M8

     

    ציון:

     

    מחיר רשמי: 5,300 דולר (20,500 שקלים לפי שער יציג ביום הפרסום)

     

    יתרונות: ערכת צבעים מציאותית, עדשות באיכות מעולה, ניתנת לעדכון

    חסרונות:  רועשת במקצת, איזון לבן בעייתי

    שורה תחתונה: מצלמה מעולה - אבל לא לכל אחד

     

    כרטיס ביקור: גלריה ומפרט טכני

    מקס פנסון

     

     


    מפרט טכני Leica M8

    מפרט טכני Leica M8
    פיקסלים 10.3 מיליון
    גודל חיישן CCD 18 על 27 מ"מ
    דרגות חשיפה 160-2500 ISO
    עדשות תואמות Leica M עם קידוד 6 ביט
    מסך LCD 2.5 אינץ', 230,000 פיקסלים
    רזולוציה מקסימלית 3916x2634 פיקסלים
    אחסון כרטיסי SD
    מקור כוח סוללת ליתיום-יון
    מידות 139x80x37 מ"מ
    משקל (ללא סוללה) 545 גרם
     

     

    לדף המוצר באתר היצרן

     

    סקירות אחרונות

    מצלמת סופר-זום פוג'י S5700

    מצלמת 12 מגה-פיקסל של אולימפוס 

     

    לכל סקירות המצלמות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים