דברות ברומו של עולם

פסטיבל "תיאטרון קצר" של צוותא חוגג השנה עשור, ומתרכז לראשונה סביב תמה אחת שעניינה עשרת הדיברות. במסגרת חגיגות העשור פנתה ההנהלה האמנותית של הפסטיבל, שהפך לאחד האירועים התיאטרוניים הבולטים על לוח השנה התרבותי הישראלי, למחזאים צעירים וותיקים, יוצרים ואמני במה, בהצעה לכתוב מחזה קצר מקורי העוסק באחת הדיברות.

"הרעיון נבע מתחושה משותפת לרבים מאיתנו של איבוד הסולידאריות והערכים הבסיסיים בחברה הישראלית", אומר שלום שמואלוב, מייסדו ומנהלו האמנותי של הפסטיבל. "המחזה הקצר מאפשר תגובה מיידית למתרחש סביבנו וגם למתרחש בנפשו ובמוחו של הכותב. החופש ליצור ללא שיקולים מסחריים הצמיח במהלך השנים פסטיבל שעוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים מההיבט האישי והקולקטיבי".

עין לטושה. תהיות על מצב עכשווי שבו הדיברות אינן רלבנטיות יותר (צילום: רן בירן)

במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר (ב'), נדמה היה שנושא הפסטיבל נוצר כתגובה מיידית למציאות התרבותית בישראל. "בעידן של הפרטה וקפיטליזם דורסני כבר אין סיכוי להחזיר את הגלגל אחור, כמו שאין סיכוי למנוע את סגירתו של תיאטרון חיפה", אמר שמואלוב. "מדינה שאינה רוצה לתמוך בתרבות אינה חפצה בחיים, והיא תישאר עם תרבות של טלנובלות וסיפורים על כוכבנים במדורי הרכילות.

השנה, מתוך תחושה של מיאוס בשחיתות, באלימות, באטימות ובשפל המוסרי, החלטתי לקיים פסטיבל העוסק בנושא עשרת הדיברות, ואני שואל בין היתר - האם חלק מהדיברות איבדו מהרלבנטיות שלהן ואינן קשורות לחיינו המודרניים? והאם הדיברות נכונות לי בהתחשב בזה שאינני אדם דתי?".

עד שקר. אמת הפכפכה שבה על הצופה לפענח את הגבולות  (צילום: רן בירן)

לדברי שמואלוב, התיאטרון אפיקורסי מטבעו ומבקש לשבור ולנתץ קדושה, ולכן אין לקהל לחפש בו היצע חינוכי שמטיף מוסר, אלא דווקא כזה שמערער את הסדר ומעורר שאלות. "עשרת הדיברות הוא טקסט מצוין להתעסקות באמנות בכלל ובתיאטרון בפרט, כיוון שהוא מכיל מעצם הוויתו קונפליקט", אמר וסיכם, "הפסטיבל מאפשר לא רק את היצירה אלא את הדרך לעשייה אמנותית משמעותית, מעבר לסיפוק הצרכים הבידוריים שאנחנו רגילים בהם". 

דרמת מאפיה רליגיוזית

לצדו של שמואלוף עמדה השנה ועדה אמנותית שסייעה בבחירת ההצעות שהוגשו לפסטיבל, ובה חברים התפאורנית מיקי בן כנען, המוזיקאי והמתרגם דורי פרנס והבמאי יוני איתיאל. שותפים מלווים לפסטיבל השנה היה בית המדרש "קולות" בהנחייתם של הרב מוטי בר-אור, וד"ר רוחמה וייס שקיימו מפגשי לימוד והעשרה ליוצרים. תשע ההפקות שיקחו בו חלק נבחרו מתוך 40 שהוגשו לועדה.

קין והבל. שופך אור על המשפחה הראשונה ועל מעגל דמים (צילום: רן בירן)

בין ההפקות אפשר למצוא את "אבאלה" מאת אפי כהן ובבימויו של אלון אופיר, המתייחסת לדיבר "כבד את אביך ואת אמך" ועוסקת באותו מעגל נצחי שאין ממנו מפלט וקרוי משפחה; "שבת של שלום" מחזה מאד אהוד מאיר-עזריאל בבימויה של לילך סגל, שיעסוק בדיבר "שמור את יום השבת לקדשו" ויתייחס לערכי חיים שונים; "עין לטושה" מאת גלעד עברון בבימויה של יעל קרמסקי, המתאר מצב עכשווי שבו הדיברות אינן רלבנטיות יותר; "קין והבל" מחזה מאת גיל קופטש בבימויו של שמואל שוחט, הנוגע בדיבר "לא תרצח" ושופך אור על המשפחה הראשונה ועל מעגל דמים.

הפקות נוספות הן "השולחן" מאת אידה פינק בבימויה של נעמי יואלי, העוסק בדיבר "לא תרצח" ומביא ניסיון של ארבעה עדים לייצר כרוניקה של אירוע רצחני שהתרחש 25 שנה קודם לכן; "בלבוי" מאת ובבימוי ניצן כהן, העוסק בדיבר "לא תנאף" ומציג דרמה משפחתית אלטרנטיבית; "עד שקר" של תיאטרון תנועה על פי רעיון ובבימויו של עפר עמרם, עוסק בדיבר "לא תענה ברעך עד שקר" ומציע אירוע בעל 'אמת' הפכפכה כשמלאכת הפיענוח מוטלת

 על הצופה; "דיסקציה" מאת אורי ניצן בבימויו של יוני איתיאל, העוסק בדיבר "זכור את יום השבת לקדשו" ומציג את היום המקודש כמעצור במכונת הירייה של העידן הקפיטליסטי.

גם יהושע סובול חוזר לפסטיבל לתיאטרון "קצר" עם המחזה "לא תשא" בבימויה של איה קפלן. המחזה שמתייחס לדיבר "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא", מציע דרמת מאפיה רליגיוזית.

כמדי שנה, כך גם הפעם יוצגו הצגות הפסטיבל בשלושת אולמות "צוותא" ברצף של מיקצרונים. לצד הצגות הפסטיבל ייערכו אירועים מיוחדים העוסקים בנושאי עשרת הדיברות, מקבלת שבת תל אביבית בהנחיית גיל קופטש ובהשתתפות עו"ד רונאל פישר ויורם זק, יוצרי הסדרה "עשרת הדיברות", דרך ניסים דיין שיציג את עשרת הדיברות בסרטיהם של קישלובסקי וססיל דמיל, ועד מופע של המוזיקאי שלמה בר. כמו כן תתקיים תחרות הדיבר ה-11 במסגרתו יציע הקהל הצעות מקוריות לדיבר נוסף וחסר בגרסה המקורית. הדיבר הזוכה יומחז על ידי רותם קינן להצגה קצרה, שתוצג על ידי אנסמבל ציפורלה ביומו האחרון של הפסטיבל הנוכחי.