שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספארי תוצרת הארץ: טיול בעמק החולה
    לא צריך להרחיק עד קניה כדי לפגוש להקות ענק של עופות מים, נוטריות, חתולי ביצות וג'מוסים. עונת הנדידה בעיצומה וסיור יום או לילה באגמון החולה הוא חובה לכל חובב טבע

    הכל התחיל כששמועה גונבה לאוזניי: 40 אלף עגורים נמצאים כרגע בעמק החולה. הייתכן? עונת הנדידה החלה בסוף אוקטובר, ולא היתה ברירה אלא לצאת לשטח ולגלות בעצמי.


    עונת הנדידה בשיאה. עמק החולה (צילום: עינב ברזני) 

     

    בין השנים 1951 ל-1958 לקחו חלק מאות אנשים במפעל הלאומי הראשון בארץ ישראל - ייבוש ביצות החולה. זו הייתה תקופה בה התיישבות חקלאית והפרחת השממה היו צו השעה. ההחלטה על ייבוש הביצות נתקבלה על ידי הרשויות בכדי להרחיב את שטחי החקלאות של היישובים בעמק החולה.

     

    בדיעבד, כתוצאה מהתערבות האדם בטבע, החלו בתום עבודות הייבוש תהליכים של התפרקות אדמות הכבול ושקיעתן, אשר הביאו להידרדרות מצב הקרקע. התפרקות הקרקע לוותה בשריפות שיצאו מבטן האדמה כתוצאה מחמצון הכבול שנחשף לאוויר. בשנות השמונים השריפות התרבו, פוריות הקרקע ירדה, וזיהום מי הכנרת נגרם כתוצאה מתוצרי הפירוק שנסחפו עם מי הגשם לנהר הירדן וממנו אל הכנרת.


    אנפה (צילום: עינב ברזני)

     

    מעז יצא מתוק

    רק בסוף 1989 גובשה תוכנית הנדסית מערכתית המשלבת שמירה על מי הכנרת, אקולוגיה, חקלאות ותיירות תוך שיקום שטחי הכבול לדורות הבאים. 70 מיליון ש"ח הושקעו בפרויקט שיצא לפועל על ידי קק"ל בין השנים 1993 ל-1998. פרויקט ייבוש החולה נחשב כיום על ידי רבים למשגה היסטורי חמור ומשמש דוגמה לתוצאות שליליות של התערבות האדם בטבע. השלכות של התערבות שכזו עלולות לגרום לנזקים בלתי צפויים, כפי שקרה בשמורת החולה.

     

    אחד מעיקרי התוכנית היה פיתוח אגמון החולה כאתר תיירות. בלב הפרויקט ניצב אגמון החולה, המהווה בסיס ניקוז לשטחי הכבול ומוקד משיכה לעופות מים, ציפורים נודדות וחיות מים שונות. האגמון הביצתי מכיל מיליון מטרים מעוקבים של מים. מערך קוונועים להשקיה מבטיח אדמה רטובה ושטחים ירוקים במשך כל השנה. 80 ק"מ של תעלות מים דואגים לשמירת רמת מי התהום במפלס גבוה, על מנת לעצור את תהליך התפרקות הכבול.

     

    באזור האגמון ניתן לצפות בעופות מים כגון: שקנאים, עגורים, חסידות, סיק סק, אנפות, תמירון, לימוזה, קורמורן, אגמיות, ברכיות ושלדגים. ובעופות דורסים כגון: עקב החורף, דיה מצויה, עיט צפרדעים, זרון סוף ותנשמות. בעלי חיים נוספים שניתן לפגוש באגמון: צבי מים, נוטריות, ג'מוסים, חזירי בר, תנים וחתולי ביצות.


    ג'מוס (צילום: עינב  ברזני)

     

    10 קילומטר של טבע

    במהלך סופי השבוע מתקיימים באגמון סיורים מיוחדים כגון: ספארי לילה, טיולי זריחה וסיורים מעמיקים בדגש נדידה. הטיול מומלץ לכל גיל, במיוחד לחובבי טבע וציפורים. הכניסה לשמורה עצמה היא בחינם לאלה מאיתנו שמעוניינים לעשות את המסלול ברגל. אמצעי התחבורה בתוך השמורה, ביניהם רכבת העוצרת בעמדות התצפית, אופניים שכורים או קרנועים עליהם ניתן לנהוג לאורך שבילי האגם, הם בתשלום.

     

    אנחנו, שיצאנו לטיול משפחות, החלטנו לערוך סיור בוקר מקיף בצורה הפרימיטיבית ביותר - ברגל. לטעמי זו הדרך הטובה ביותר לצפות בבעלי החיים והציפורים סביב האגמון.

     

    לאחר ארוחת בוקר קלה ומשביעה (שהכנו מבעוד מועד), יצאנו לסיור בוקר עצמאי סביב האגמון, הסיור נערך על דרך סלולה בין מספר נקודות תצפית מעניינות ואורכו כ-10 ק"מ. בנקודות התצפית ניתן להשתמש בטלסקופים הנמצאים במקום, ולקבל הסבר מהמדריכים הנמצאים בנקודה. בין השאר צפינו בעגורים, שלדגים, דורסים, שקנאים, סיקסקים, עופות מים רבים, ג'מוסים, חזירי בר והמון נוטריות.


    לשעבר "שרוני מזוין". סיקסק (צילום: עינב ברזני)

     

    הסיקסק הוא עוף יפהפה בעל "דורבן" (עוקץ) תחת מרכז הכנף. כיום הסיקסק שכיח בכל חלקי הארץ בפארקים, מקווי מים או שדות מושקים. בשנות השישים נמצאו הסיקסקים הראשונים באזור השרון, ועל כן קראו לו "שרוני מזוין" (בשל אזור המחייה והדורבן המצוי תחת כנפו), בעידן הפוליטיקלי קורקט החליטו לחזור לשמו המקורי, שם שניתן לו בשל צרחותיו הנשמעות כ"סיק, סיק, סיק".


    כבר לא בשביל הפרווה. נוטריה נחה על צמיג (צילום: עינב ברזני) 

     

    הנוטריה היא מעין מכרסם שהובא לארץ בשנות החמישים, מתוך מטרה להקים מפעל פרוות בארץ. הנוטריות הראשונות הובאו לאזור כפר גלעדי והתרבו באין מפריע בצפון הארץ ובשמורת החולה. לא רק שהחורף הישראלי לא ממש מספק גלי קור הדורשים מעילי פרווה, מה גם שלמרבה האירוניה הטבע עשה את שלו והנוטריות אינן מצמיחות את הפרווה העבותה של קרוביהן מדרום אמריקה (בשל שוני באקלים בין שתי סביבות המחיה). כיום מתועדות נוטריות שנדדו דרומה, אפילו באזור באר שבע.

     

    ספארי לילה

    בשעה 17:30 לאחר שקיעה יצאנו לשעתיים של "ספארי" לילה סביב האגמון. סיור הלילה הוא סיור רכוב (עגלה הקשורה לטרקטור), בו צופים ב"חיי הלילה" סביב האגמון באמצעות זרקורים ומשקפות.


    יונק ביישן. חתול ביצות (צילום: עינב ברזני)

     

    בסיור מקבלים הסברים מקיפים על הטורפים באזור האגמון. במשך הסיור צפינו בחתולי ביצות, זהו בעל חיים שחי לבדו כל השנה מלבד תקופת ההזדווגות והחיזור ועל כן נצפה בגפו על פי רוב. חתול הביצות חי בעיקר באזורים לחים או בעלי מקווי מים קרובים ומסוגל לשחות היטב, לעתים הוא אף מזנק למים כדי לתפוס דגים. זהו יונק ביישן מטבעו ומשתדל להסתתר ככל שניתן מפני האדם. בטבע, חיים חתולי הביצות עד 14 שנים. בהמשך הסיור צפינו בזוג תנים ובמספר רב של תנשמות במפגן מעוף וירטואוזי ושקט תוך כדי מצוד אחר נברנים.

     

    במבט חטוף (על מנת שלא להפריע) צפינו באגם המלא בעגורים רגע לפני שינה. מעת לעת ראינו גם מספר עטלפים מעופפים. בסיור הלילה ניתן לראות לעיתים גם בעלי חיים הפעילים ביום כמו הנוטריה, עקב חורף (עוף דורס נדיר בשמורה) והמון ציפורים, ביניהן: הסיקסק, לבן חזה, תור מצוי ועוד.


    בהמוניהם. עגורים בעמק (צילום: עינב ברזני) 

     

    אני מודה, לא ספרתי אותם אחד-אחד. אבל אחרי שצפיתי בהם פעמיים, בשעת הבוקר ובשעת הלילה, אין לי מנוס מלהודות שהשמועה היתה נכונה. למבקרים באגמון בימים הקרובים מצפים לא פחות מ-40 אלף עגורים.

     

    מידע שימושי

    עונה מומלצת: עונת הנדידה של העופות (בפרט העגורים והשקנאים), נובמבר עד מרץ.

    שעות פתיחה: האגמון פתוח החל מ- 9:00 ועד לרדת

    החשיכה, בסופי שבוע החל מ-6:30 בבוקר.

    מה להביא: נעלי הליכה, כדאי להביא משקפות לצפייה בציפורים (ניתן לשכור במבואת הכניסה תמורת 15 שקל למשקפת).

    הגעה לשמורה: הכניסה לאגמון מכביש 90, חמישה ק"מ מצפון לפנייה ליסוד המעלה (במקום שלט שמפנה ימינה, מזרחה, מהכביש).

    הדרכה: במרכז המבקרים של השמורה מוצגת ההיסטוריה של אגם החולה, באמצעות תמונות וסרטון. ההשתתפות בסיור הלילה כרוכה בתשלום (75 שקלים). לקבלת מידע על סיורים בשמורה: 04-6817137.

     

    לאתר של עינב ברזני

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עגורים
    צילום: עינב ברזני
    לימוזה
    צילום: עינב ברזני
    תמירון
    צילום: עינב ברזני
    ברכיה
    צילום: עינב ברזני
    להקת סיקסקים
    צילום: עינב ברזני
    נוטריה
    צילום: עינב ברזני
    מומלצים