השותפות בקואליציה נגד הגזירות בחוק ההסדרים

ראשי הסיעות השותפות בקואליציה של העבודה, ש"ס, ישראל ביתנו והגמלאים, החליטו הבוקר להצביע נגד הצעות האוצר בחוק ההסדרים להמשיך את ההקפאה והקיצוץ בשיעור 4% של קצבאות הביטוח הלאומי ונגד חיוב עקרות הבית בתשלום דמי בריאות.

החלטת הסיעות תיצור רוב מוחץ בוועדות ובמליאת הכנסת נגד הגזירות, יחד עם סיעות האופוזיציה. ראשי הסיעות חתמו על הודעה משותפת המסכמת את הקווים האדומים שלהן הנוגעים לחוק ההסדרים.

ועדת העבודה והרווחה תבעה הבוקר מהאוצר פה אחד להוציא מהחוק את המשך הקפאות הקצבאות לפני שהממשלה תובס בהצבעות בוועדה ובמליאה. "הכנסת לא יכולה להיות שותפה לחקיקה דרקונית חסרת מצפון ודורסנית, שפוגעת בשכבות החלשות", סיכם היו"ר ח"כ יצחק גלנטי (גמלאים) דיון ראשון על ההקפאה.

 עם זאת הוא דחה את הלחצים לקיים את הצבעה לאלתר מחשש שבימים הקרובים יופעלו לחצים על נציגי הקואליציה לשנות את הצבעתם, או שיוחלפו. גלנטי אמר: "אין סיכוי שזה יקרה", ורמז שלא יעמיד את הסעיפים להצבעה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), היה שותף לביקורת ואמר שהגזירות פוגעות באוכלוסיות הכי נחשלות וגורמות "לאובדן הטיפה האחרונה של ערכיות ומוסריות שהניעה את הורי לעלות אתי לישראל במקום להגר לארה"ב". הוא ביקש בשם סיעתו להוציא מהחוק רק את הקפאת הקצבאות לנכים ולמשפחות חיילים שנספו במערכות ישראל. "אין לנו זכות קיום בבית הזה אם נאשר גזירות אלה", אמר.

נציג האוצר טען שההקפאה תחסוך לתקציב הוצאה של 1.3 מיליארד שקל. אבל ח"כ עמיר פרץ (עבודה) הגיב מיד כי מיליארד שקל הם כספי הביטוח הלאומי שאין להם חלק בתקציב המדינה ואת היתרה יכול האוצר לכסות ממקורותיו. "מדובר במניפולציה חשבונאית לא הוגנת שאין לה הצדקה תקציבית וערכית", אמר פרץ.

"הגמלאים הפסידו 2 מיליארד שקל"

מנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן-שלום, אמר שמוסד יכול לעמוד בעדכון הקצבאות הודות לגידול בהיקף הכנסותיו. הוא ציין כי בהקפאה הפסידו הגמלאים עד כה 2 מיליארד שקל, ולאוצר אין זכות וסמכות לפגוע בזכויות הבסיסיות של זכאי הקצבאות בעידן של צמיחה וגירעון אפסי. 

מסמך של המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדה תמך בעמדת הביטוח הלאומי וציין כי המשך ההקפאה כמוהו כקיצוץ בערכן הריאלי של הקצבאות והוא עלול להעמיק את אי השוויון בהכנסות נטו בין אזרחי המדינה ולהרחיב את ממדי העוני. המסמך מדגיש כי שחיקת הערך הריאלי גברה במעבר מההצמדה לשכר הממוצע להצמדה למדד, והתוצאה היא שצמיחת המשק איננה מחלחלת לשכבות החלשות ואזרחים רבים אינם נהנים מפירותיה.