אחרי 16 שנה משרד הפנים הודיע: אינכם יהודים
שלושה בני משפחה שעלו מגיאורגיה חיו בארץ כיהודים לכל דבר. בדיקה מקרית של משרד הפנים לקראת חתונת הבן - יוצא צה"ל - גילתה כי מסמך מזויף הביא להכרה ביהדות שלו ושל אמו וסבתו. כעת איש לא מבטיח לאחרונות, שעשו בר-מצווה לילד והתפללו תמיד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", כי לא יגורשו מהארץ. "זה יותר קשה מלהוכיח שאין לך אחות"
פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא אינו יהודי: כך לפחות אירע לאירנה קרה, מרינה קרנדווה ואורי (יורי) טודואה מבת-ים - סבתא, אמא ונכד שעלו לישראל לפני 16 שנה ולפני שנתיים הודיע להם משרד הפנים כי הוא מתכוון לשנות את רישום הלאום שלהם, ואולי אף לבטל את אזרחותן של האם והסבתא.
שלושת בני המשפחה עלו לישראל מגיאורגיה בשנת 1991, ומאז היו רשומים כיהודים. הבן אורי עבר ברית-מילה, חגג בר-מצווה, למד בבית ספר הממלכתי-דתי "תחכמוני" שירת בצה"ל ואף שינה את שמו מיורי לאורי. אמו וסבתו ביקשו לאחרונה לחדש את דרכוניהן ואז גילו שפקידי משרד הפנים לא מטפלים בפנייתן מאחר שמעמדן נמצא בבדיקה. מכיוון שהשלושה עלו לישראל בזכות יהדותם, אם תבוטל אזרחותן של בנות המשפחה - ייתכן שהן יגורשו.
בני המשפחה היו רשומים כיהודים הודות לתעודת הלידה של הסבתא רבא (אמהּ של אירנה), בה היה רשום שהיא יהודיה. אירנה מספרת כי אמהּ העבירה לידה את התעודה על ערש דווי וביקשה ממנה שתעלה לישראל. "במלחמת העולם השנייה, כמו יהודים רבים בברית המועצות, אמי הצניעה את יהדותה ואף התחתנה עם גוי", מספרת אירנה. "היא שינתה את הרישום בתעודת הזהות כדי להימלט מהנאצים ולא שינתה את זה לאחר מכן. השכנים לא ידעו שהיא יהודיה, אבל אני ידעתי. כשהגענו לארץ מסרנו את התעודה במשרד הפנים. התעודה התקבלה ומאז אנחנו חיים כיהודים לכל דבר".
אלא שבמשרד הפנים טוענים כי התעודה שהציגה המשפחה מזויפת. במשרד טוענים כי "הרשויות בגיאורגיה ולשכת הקשר נתיב גילו כי המסמכים שהציגה המשפחה הם של אדם אחר ולמעשה, עליית בני המשפחה נעשתה במרמה". בלשכת הקשר (גוף השייך למשרד לעניינים אסטרטגיים) אישרו את טענת משרד הפנים, ואמרו כי מבדיקה שערכו למסמכי המשפחה עלה כי הם מזויפים לכאורה.
לך תמצא הוכחות
המשפחה מכחישה את הטענות מכל וכל: "זהו שקר מכוער", אומרת אירנה, "תמיד ידעתי שאני יהודייה. איך אפשר לבוא לאנשים שכל חייהם אמרו 'בשנה הבאה בירושלים הבנויה' ולהגיד להם שהם לא יהודים?".
בני המשפחה מדגישים כי מעולם לא נחקרו במשטרה - בגיאורגיה או בישראל - בחשד לזיוף מסמך כלשהו ובוודאי שמעולם לא הוגש נגדם כתב אישום או שנשפטו על העבירות המיוחסות להם. "משרד הפנים החליט שאנחנו אשמים בעבירה חמורה, והוא גם השוטר, גם התובע, גם השופט וגם התליין", אומר אורי, "הם לא הציגו בפנינו שום הוכחה שמישהו מאתנו זייף מסמך כלשהו, ולא יכולים לספק הוכחה כזאת". משרד הפנים ולשכת הקשר לא הציגו בפני ynet הוכחות לאשמתה של המשפחה או לענות לשאלה אם נערך הליך פלילי שהוכיח את הדבר.
עורך הדין גדי אייזנמן, המסייע למשפחה, אומר כי יעתור לבג"ץ אם תישלל אזרחותו של מישהו מבני המשפחה. "לבני המשפחה אין דרך להוכיח את האותנטיות של המסמך שבידיהם", אומר אייזנמן, "זה יותר קשה מלהוכיח שאין לך אחות. אבל זה לא סביר לבוא למשפחה, 16 שנה אחרי שהיא עולה ומשתרשת בארץ, ולהתחיל לחקור אותה ולשנות את מעמדה ואת חייה. רוב תושבי ישראל נמצאים כאן בגלל שהם צאצאים של מישהו שעלה בשל היותו יהודי. אפשר לבוא לכל אחד ולהגיד לו, 'סבא שלך עלה לארץ על סמך מסמכים מזוייפים, תוכיח שהמסמכים אותנטיים'. איך אפשר להתמודד עם טענות כאלה? ומה ההיגיון בכל העניין?".
הכל בגלל בקשת נישואין
מדוע בעצם "נזכרו" הרשויות לפשפש בעברה של המשפחה? במשרד הפנים ובלשכת הקשר, האמונה על בדיקת מועמדים לעלייה רק החל משנת 1992, הבהירו כי הסוגייה עלתה במקרה, במסגרת בדיקה אחרת שנערכה בעקבות נישואיו של אורי. לאחר שהשתחרר מצה"ל ביקר אורי בגיאורגיה ופגש שם את יקטרינה תוברידזה, גיאורגית לא-יהודיה. בשנת 2004 התחתנו בני הזוג, וב-2005 היגרה תוברידזה לישראל. "חשבתי, בתמימותי, שאני מצרף אותה לעם ישראל, כמו שבועז צירף את רות", הוא אומר.
אורי פנה למשרד הפנים וביקש להסדיר את מעמדה של תוברידזה כתושבת הארץ. לתדהמתו, אשתו קיבלה מכתב תשובה ממשרד הפנים, בו נכתב: "החלטנו לדחות את בקשתך להחלפת מעמד. נבקשך לעזוב את הארץ בתוך שבועיים".
במשרד הפנים ולשכת הקשר טענו כי במסגרת בדיקת הבקשה להסדרת מעמדה של יקטרינה התברר שהמסמכים שבידי המשפחה הם, לכאורה, מזוייפים. נוכח זאת קיבלה המשפחה כולה הזמנה להליך תיקון דת ולאום.
במשרד הפנים טוענים כי "לאחר שהתברר שמסמכי המשפחה מזויפים, הם זומנו לשינוי המעמד בהתאם לנהלים". לאחר שהמשפחה התקוממה נגד המהלך, הורו לה הפקידים להמציא תוך שלושה חודשים מסמכים אותנטים המוכיחים את יהדותם. במשרד הפנים מדגישים כי בקשתם לא התקיימה, וכי מאז לא שמעו מבני המשפחה. "לא היו לנו מסמכים נוספים להציג בפניהם", אומר אורי, "מה אני יכול לעשות? לנסוע לרוסיה ולהתחיל לחפש תעודה אחרת מזו שסבתא-רבא שלי הורישה לסבתא שלי?"
תלאות על גבי תלאות
בתחילת 2006 נולד לאורי וליקטרינה בן, אך משרד הפנים סירב לרשום אותו. אורי פנה לאגודה לזכויות האזרח, ועורך הדין עודד פלר פנה למשרד הפנים מטעם האגודה והתלונן על הפגיעה במשפחה. בעקבות פנייתו של פלר, הסכים המשרד לרשום את אשתו ובנו של אורי.
אבל תלאותיה של המשפחה לא הסתיימו: בשבוע הבא מזומנים בני המשפחה לשימוע נוסף, שבו הם אמורים לנסות להוכיח שוב שיהדותם אמיתית. מה יקרה להם אם המדינה תתעקש לבטל את רישומם כיהודים? במשרד הפנים מבהירים כי
אזרחותו של אורי לא תבוטל בשום מקרה, כיוון ששירת בצה"ל. לגבי מרינה ואירנה נמסר ממשרד הפנים כי: "לאחר השלמת הבדיקה, מעמדן לא יוותר כמעמד מתוקף חוק השבות, והוא ישונה בהתאם".
"סבתא ואמא שלי עדיין באוויר", אומר אורי, "שאלתי את הפקידה אם עלולים לגרש אותן, והיא לא הסכימה לענות לי. אף אחד לא מסביר לנו כלום. ההרגשה שלי, כשאני עומד מול הפקידים הללו, היא שמבחינתם אני פשוט לא קיים כאדם".
משגרירות גיאורגיה נמסר כי "טענות משרד הפנים הישראלי נמצאות בבדיקה".