מחשבות על צילום
עמי שטייניץ, אוצר תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית", ממליץ על חמישה ספרים שייסיעו לכם לקרוא צילום, כלומר לחשוב עליו ולא רק רק להסתכל
בחרתי ספרים אשר פותחים את הדלת למחשבות על הצילום. אלה ספרי עיון אך שפתם קריאה, היקפם צנוע והם מקנים נקודת מוצא.
"הצילום כראי התקופה", מאנגלית: יורם ברונובסקי (עם עובד); "להתבונן בסבלם של אחרים" מאנגלית: מתי בן יעקב (מודן) מאת סוזן סונטאג
שני ספרים על צילום מאת סוזן סונטאג יצאו לאור בעברית. "הצילום כראי התקופה" נדפס בשנת 1979 ו-"להתבונן בסבלם של אחרים" ספרה האחרון, יצא לאור בשנת 2004, השנה שבה נפטרה בגיל 71. בספרה המוקדם הטילה סונטאג ספק ביכולתו של הצילום לבטא את הממשי. המגמה שהופכת את התצלום למוכר, ליפה, למוצג ראווה היסטורי מרחיקה אותו לטענתה מההתרחשות המקורית והופכת אותו למצרך. בספרה האחרון חוזרת סונטאג מחלק מטענותיה המוקדמות ומבחינה בין הדימוי הטלוויזיוני התזזיתי המשבש את ההתבוננות לבין צילום הסטילס המאפשר יותר עיון, מחשבה והזדהות.
"בתוך ומחוץ לתמונה", מאת מרתה רסלר. מאנגלית: אסתר דותן (פיתום)
ספרה של מרתה רסלר "בתוך ומחוץ לתמונה" על צילום, אמנות ועולם האמנות, מכיל ארבעה מאמרים שכתבה האמנית בין השנים 1975-1983. בספר בוחנת רסלר את המרחק הכלכלי והחברתי שבין הצילום לקהל, את היווצרות מנחי הטעם וקובעי הפוליטיקה של הייצוג. כל אלה מרכיבים תמונה מעוותת של המציאות. הצילום התיעודי נמצא בסתירה בה הזעקה, האנושיות והקריאה לתיקון מתורגמים למציצנות אל הפחד ההופכת את האיום לפנטזיה ואת עבודת התיעוד לקריירה.
"מחשבות על הצילום" מאת רולאן בארת, מצרפתית: דוד יניב (כתר)
רולאן בארת בספרו "מחשבות על הצילום" מהרהר בנוכחות שקובע כל צילום אל העתיד. גם אם אין הצילום מספר את האמת, מה שמתועד בו מונצח כנוכחות שהייתה. הצילום מביא את העבר אל ההווה. מה שרואים בתצלום חוזר אל שדה הראיה של המתבונן ומתחדש כדבר שנוגעים בו. הצילום מאשר, קובע, מקפיא זמן, וננצר בזיכרון. הצילום מרחיב את הראיה אך משונה מבחינה פרשנית. הוא כוזב לגבי התפיסה, לעולם לא ישיב את אשר היה, אך אמיתי מבחינת הזמן. זו צורה חדשה של הזיה מסביר בארת, הזיה מתונה, דימוי מטורף שהשתפשף בממשי.
"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מאת ולטר בנימין, מגרמנית: שמעון ברמן (ספרית פועלים)
המאמר הקלאסי של וולטר בנימין "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" נכתב בשנות השלושים של המאה העשרים אך הפך לנכס עיוני לאחר שפורסמו כתביו בשנות השישים. בנימין, יהודי ממוצא גרמני, התאבד בשנת 1940 בפורט בו על גבול צרפת ספרד לאחר שלא הותר לו להיכנס לספרד ולמצוא מקלט מפני השלטון הנאצי. בנימין הבחין בשינוי ההיסטורי שמחולל הצילום וטכניקת השעתוק כלפי יצירת האמנות. במקום ההילה החד פעמית של יצירת האמנות נוצר דפוס של שכפול המטשטש את ההבחנה בין מקור להעתק. הצילום והקולנוע הם חלק מסוג של תרבות וצריכת המונים חדישה בעלת משמעות והשפעה חברתית ופוליטית.
- ynet מלווה זו השנה השישית את תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית"
המציגה בדיזנגוף סנטר בתל אביב עד 12.1.08.
- רם אורן, ערן צור, שולמית אלוני, חיים באר, יהודית קציר, אלונה קמחי ועוד רבים אחרים ממליצים על ספרים על הסכין
לפנייה לכתב/ת 
