מחקר קבע: אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים

בעבר נהוג היה לחשוב כי בשלב הבגרות, תכונות אופי כגון אנוכיות, סובלנות או חוסר סובלנות הן תכונות קבועות שאינן ניתנות לשינוי. עבודת מחקר חדשה, שנערכה בשיתוף פעולה בין פרופ' מריו מיקולניסר דיקאן בית הספר החדש לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, ופרופ' פיליפ שייבר, חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה, הצליחה להוכיח אחרת.

החוקרים בדקו האם ניתן לעורר מעגלים עצביים-קוגניטיביים רדומים במוח, על מנת להפעיל את תחושת הביטחון ההתקשרותי גם בקרב מבוגרים שאינם חשים בטוחים בקשריהם הבינאישיים. המחקר אף קיבל התייחסות במאמר שפורסם לאחרונה ב-Newsweek, שבועון החדשות האמריקאי.

עוד ב"הידען": מחשב שקורא שפתיים

החוקרים התבססו במחקרם על תאורית ההתקשרות, כאשר שאלת המחקר הייתה האם ניתן להשפיע על תכונות של אדם בוגר ואף לשנותן. לפי התיאוריה, בעוד שעבור תינוק, ההורה הוא מקור תחושת הביטחון, הרי שבעבור מבוגר המקור לתחושת הביטחון עשוי להיות בן זוג, חברים וכיוצא בזאת. תחושה זו מקנה לפרט מנגנוני התמודדות עם סיטואציות שונות בחיים ומשפיעה על מידת היותו פתוח, נדיב ובעל חמלה לזולת. התיאוריה העוסקת בביטחון התקשרותי, התייחסה ליחסי הורים ילדים בלבד, אולם בשנים האחרונות הורחבה התיאוריה גם לעולם המבוגרים.

הביטחון הוביל לאלטרואיזם

על מנת לענות על השאלה האם ניתן לשנות תכונות אופי של אדם בבגרותו, ערכו מיקולניסר ושייבר ניסויים מעבדתיים במסגרתם נחשפו המתנדבים המבוגרים-צעירים לשמות של אנשים המקרינים להם תחושת ביטחון באופן תת הכרתי,

במהירות של 20 אלפיות השנייה.

עוד ב"הידען": אבולוציה דטרמיניסטית לעומת אבולוציה אקראית

מטרת הניסוי הייתה להפעיל את מעגלי המח המצפינים מחשבות אודות אדם המעניק להם הגנה ואהבה בלתי מותנית, כמו הורה, אהוב או אלוהים, ולבדוק אם ביכולתם לגרום לתחושת בטחון שתוביל להפגנת אלטרואיזם במקום אנוכיות.

תוצאות המחקר הראו כי משתתפי הניסוי אכן הפגינו רצון רב יותר לתרום דם או להתנדב, ואף הפגינו פחות עוינות כלפי אנשים המשתייכים לקבוצות אתניות שונות מהם. לדוגמה, כאשר הוצגה בפני המשתתפים היהודים האפשרות להסב כאב לערבי-ישראלי שעמו צוותו במהלך הניסוי הם נמנעו מלעשות זאת, לעומת מצב שבו לא הופעל המעגל מעניק הביטחון.

עוד ב"הידען": בישול יכול לשמר ולהגביר את הערך התזונתי של ירקות