המתנדבים בקיבוץ עין השלושה נחושים להישאר

גם בשנים האחרונות, למרות ירי רקטות הקסאם אל עבר מערב הנגב, המשיכו מתנדבים מכל רחבי העולם להגיע לקיבוצים באזור. בתנועה הקיבוצית חוששים כי כעת, בעקבות הפיגוע שבו נרצח הבוקר (יום ג') מתנדב מאקוודור, יפחדו מתנדבים נוספים להגיע לישראל. דווקא בקיבוץ עין השלושה, שבו אירע הפיגוע, המתנדבים נחושים להישאר.

אחד המתנדבים, מרקו איסטא, אמר: "אני מתכוון להישאר פה. היום האחרון שלי בקיבוץ הוא 25 באפריל ואשאר כאן עד אז". בשנה האחרונה באו כ-1,500 מתנדבים שלקחו חלק בעבודות השונות של 35 קיבוצים ברחבי הארץ - מספר נמוך אמנם משנות השיא של הפרויקט הוותיק, שבהן היו 9,000 מתנדבים בשנה, אך בהשוואה ל-2001 מדובר בכמות מכובדת. אז, על רקע אירועי אינתיפאדת אל-אקצה, הפסיקו מדינות לשתף פעולה עם הפרויקט ושלחו לישראל רק כמאה מתנדבים. 

בתנועה הקיבוצית מספרים כי אקוודור, ארץ מוצאו של קרלוס אנדרס מוסקרה צ'אבס, שנרצח בפיגוע, נמנית עם המדינות ששולחות את מספר המתנדבים הרב ביותר. לצדה, ניתן למצוא מדינות נוספות מדרום אמריקה, כמו קולומביה וצ'ילה.

דובר התנועה הקיבוצית, אביב לשם, סיפר ל-ynet כי רק שבוע שעבר הגיעה לארץ קבוצה מדרום קוריאה של 43 מתנדבים, סטודנטים לחקלאות אורגנית. המתנדבים פוזרו בקיבוצים בערבה ובצפון במטרה לעבוד וללמוד את מצב החקלאות האורגנית בישראל.

מתנדבים גם באזורי סיכון

למרות המצב הביטחוני, בתנועה הקיבוצית לא נתקלו במספר רב של בקשות לא להגיע לאזורי סיכון. "יש בקשות כאלו, ואנחנו מתחשבים בהן - אבל הרבה פעמים המצב הפוך", סיפר לשם. "בזמן מלחמת לבנון השנייה היו מתנדבים בקיבוצים כמו ברעם, שם נפלו קטיושות, והתעקשו לא לעזוב את המקום".

לדבריו, "היו חברים שעברו למרכז, אבל מדובר בצעירים שבאים לתת כתף לישראל. הם באים מאהבת ישראל ולכן מעדיפים להישאר. הקבוצה באקוודור למשל, מונה כתשעה חברים שבאו לכאן מאהבת ישראל".  

לאחר רצח המתנדב בעין השלושה (צילום: AP)

אחראית מתנדבי חו"ל בתנועה, רינה קרן, שוחחה הבוקר עם אמו של אחד המתנדבים בקיבוץ עין השלושה. לדבריה, הוא הגיע לישראל במטרה להתגייס לצבא, ובינתיים שובץ כמתנדב בקיבוץ.

"היא התקשרה אלי הבוקר ולאחר שבירכה אותי על מה שעשינו לבן שלה וכמה שטוב לו, היא פנתה לשאלות הקשות. כשיושבים קצת רחוק מהארץ קשה להבין למה שולחים לשם מתנדבים".

קרן מספרת כי המתנדבים מקבלים מידע על הקיבוצים אליהם הם צפויים להגיע. "אנחנו מראים לכל אחד לאן אנחנו שולחים אותו ובסך הכל לא היו תלונות. חלק מהמתנדבים דווקא רוצים להיות ליד גבול עזה, אבל יש גם כאלה שלא כל כך מתמצאים.

"יש כאלה שרואים את המפה ויודעים ישר שהם לא רוצים את קיבוץ ברעם כי זה בצפון, או לניר עם כי זה בדרום, אבל לרובם אין בעיה עם הנושא את זה. זו מדינה קטנה ואיפה שלא נשים יד על המפה - בדרום או בצפון, יש גבול".