הסיפור שאינו נגמר: מפגעי האזבסט בנהריה

מפעל "איתנית", שפעל בסמוך לחופה הצפוני של נהריה זיהם במשך שנים את העיר והאזור באזבסט. לפני כשנתיים, בתום אינספור מאבקים מצד הגופים והארגונים הירוקים, הכירה בכך גם הממשלה. בשנת 2007 הקצה המשרד להגנת הסביבה לעירייה כ-3 מיליון שקלים לטובת פינוי מפגעי האזבסט - אולם לאחר שלא השכילה לנצלם - הם אינם עומדים עוד לרשותה.

כעת עתרה עמותת "אדם, טבע ודין" נגד העיירה בנושא, יחד עם העמותה למען איכות חיים וסביבה בנהריה, בדרישה לאלץ את העייריה לפעול לסילוק מפגעי האזבסט בעיר ובסביבתה. "זוהי חובתה של העירייה לפנות את החומרים האלה, שפזורים בכל רחבי נהריה ומעמידים בסכנה בריאותית את תושביה", מבהיר עמית ברכה, סמנכ"ל "אדם, טבע ודין". ברכה מציין כי הקשר בין האזבסט לבין תחלואה כבר הוכח במספר מחקרים בעולם, וכי האזבסט בנהריה מצוי בעשרות מפגעים שונים - בחלקם רחובות ושכונות מגורים.

סיכון בריאותי מוכח (באדיבות "אזרחים למען איכות חיים וסביבה בנהריה")

"מדובר בעשר שנים של מאבק, משנת 1996, על אותו העניין", מתקוממת אורית רייך, מנכ"לית העמותה למען איכות חיים וסביבה בנהריה. "כל העיר מלאה בזה, ואיפה שחופרים יש סכנה לאזבסט פריך". רייך מודה כי היא זועמת על התנהלותו של ראש העירייה בנושא, והסכום הנוכחי היה רק תחילתו של תהליך ארוך, שעשוי לדבריה להימשך שנים. "סוף-סוף היתה לראש העיר אפשרות לקבל כסף מהממשלה ובמקום זאת - הציבור הופך לבן ערובה שלו", היא אומרת.  

הקצאת המשאבים לטיפול במפגעי האזבסט אמורה היתה לכלול פירוק והחלפה של גגות במבני ציבור, וכן פינויים של ריכוזי אזבסט במוקדים שונים בעיר. ריבוי המוקדים כיום נובע מכך שבמשך שנים נמכר החומר לקבלנים ולאנשים פרטיים למטרות שונות - בהן בניית מחסנים, חצרות, סלילת דרכים, ותשתיות ללולים ורפתות. כשאלה התיישנו או נהרסו, נותרו בשטח ערימות גדולות של אזבסט יבש ופריך, ששאיפת סיבים שלו יכולה לגרום לסרטן. 

העירייה: העתירה מיותרת (צילום: באדיבות "אזרחים למען איכות חיים וסביבה בנהריה")

יצויין כי העתירה הנוכחית מהווה חוליה נוספת בשרשרת החוליות המשפטיות אותן מנהלים הארגונים הירוקים נגד העירייה מזה זמן. "כמעט בכל שלב בתהליך נאלצנו לנקוט בהליכים משפטיים", מספר ברכה. שיתוף הפעולה האחרון בין שתי העמותות היה רק לפני שנה, אז עתרו הפעילים נגד המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, על כך שלא הקצו כספים לצורך ביטוחם של מפקחי האזבסט האמונים על העבודות. "המפקחים החליטו אז לשבות מעבודתם ובצדק, כי התחושה היתה שמפקירים אותם", מספר ברכה.  

בעתירתם הנוכחית שבים העותרים ומציינים את הקשר המוכח בין האזבסט למחלות שונות. מנתוני האגודה למלחמה בסרטן עולה כי תשעה מתוך 10 מקרים של סרטן המזותליומה נגרמים כתוצאה מחשיפה לאזבסט, וכי קשר זה זוהה במחקרים כבר בשנות השישים. "זוהי מחלה סופנית שאפשר לחלות בה רק אם נחשפים לחומר הזה", מדגיש ברכה ומציין כי לצד מחלה קשה זו עשויה ההיחשפות לחומר לגרום למחלות נשימתיות קשות.

טענה נוספת אותה מעלים העותרים נוגעת גם בהתנהלותו של המשרד להגנת הסביבה. "גם כאשר כל הסימנים העידו על המשך טיפול רשלני של עירית נהריה באסבסט ועל ניהול לא יעיל ולא מקצועי של התקציב שהוקצה לה, הסתפק המשרד להגנת הסביבה במכתבי נזיפה והתרעות, ולא נקט בצעדים קשים יותר, המתבקשים במקרה חמור שכזה", נכתב.

בעתירה מבקשות העותרות כי בית המשפט יורה לעירייה להסדיר את האיסוף והטיפול הכולל בפסולת האסבסט ברחבי העיר. בקשה נוספת היא כי העירייה תכין תוכנית ניקוי שיטתית, כוללת ורב שנתית שבמסגרתה יתבצע מיפוי יסודי ומעודכן של מפגעי האסבסט הפזורים בעיר.

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "העירייה שמה למטרה ראשונה במעלה את הטיפול באסבסט. עתירת הירוקים כנגד העירייה היא התפרצות לדלת פתוחה. היא מיותרת ואין בה צורך".