"נולדתי בבלרוס, בת יחידה לאימי גלינה, איתה אני חיה בחולון. את אבי אנטולי לא הכרתי מעולם. סיימתי את לימודיי במגמת תקשורת וחברה בתיכון אורט חולון, ושוחררתי מצה"ל עקב המצב הכלכלי הקשה בבית. כיום אני ממלצרת וגם עובדת בעסק לשירותי ניקיון.
"אני בת לאם חד-הורית שאיתה גדלתי. זה לא היה קל, אבל עם השנים למדתי לאהוב את המסגרת הזאת, החיים עם אמא שאני מרכז עולמה. עלינו לישראל כשהייתי בת חמש. היה לי קשה להשתלב, עברתי לא מעט השפלות וימים של בדידות, וגיליתי שילדים יכולים להיות אכזריים מאוד. כיום יש לי חברות טובות שהן כמו משפחה בעבורי. אני לא מפונקת. מגיל 12 אני עוזרת לאמי. אחרי שעות הלימודים עבדתי בניקיון, במלצרות ומכרתי בגדים בחנות, ואת הכסף נתתי לאמא. כיום אני מרגישה מחושלת ומוכנה לחיים.
"אחרי שנים של תחנונים לחיית מחמד הביאה לי אמי כלב מ'צער בעלי-חיים'. פרטוס, כלב זאב מעורב, הפך לבן בית אצלנו - ואחרי שאמי התרגלה אספתי מהרחוב את לאקי. שני הכלבים הם חברים טובים שלי וישנים איתי במיטה.
"אני רוצה להיות שחקנית ולגעת בפנטזיה, דבר השונה כל-כך מחיי. אני מרגישה שאני יכולה להתחבר לרגשות ולהביע את עצמי כשחקנית על כל במה. מעניין אותי גם תחום האדריכלות ועיצוב הפנים. כשיגיע הזמן - אבחר.
