"נולדתי בקווקז וכיום אני מתגוררת בפתח-תקווה יחד עם אימי אירנה, לבורנטית במקצועה. סיימתי את לימודיי בתיכון עמל ב' בעיר, ואני משרתת במפקדת קצין המילואים הראשי כמש"קית דוברות וחברה.
"הזיכרונות הראשונים שלי הם מבית סבתי, שפינקה אותי כהוגן. למדתי בבית הספר אנגלית וגרמנית, וכמו כל ילדה מבית טוב ברוסיה ניגנתי בפסנתר. כשהייתי בת 12 החליטו הוריי לעלות לישראל. הם האמינו שזה ייתן לי סיכוי טוב יותר בחיים, על-אף שמבחינתם זו היתה הקרבה עצומה להתחיל הכל מחדש. זמן מה אחרי העלייה ההורים שלי נפרדו ומאז לא ראיתי את אבי. אני מתגעגעת, אבל למדתי להשלים עם החסר.
"לפני העלייה אסרו עליי לספר שאנחנו עומדים לעזוב, בגלל הדאגה לביטחון שלנו. רציתי לשתף את החברות ולהתחלק איתן בהתרגשות שלי, אבל לא יכולתי אפילו להיפרד מהן. עד עכשיו אני מתגעגעת לחברתי הטובה, אלינה, ואנחנו שומרות על קשר.
"החלום האישי שלי הוא לרכוש השכלה, להתפתח ולעמוד ברשות עצמי. מעניין אותי ללמוד ביוטכנולוגיה ולהתמחות בתחום התרופות והמכשור הרפואי. בין לבין, דוגמנות נראית לי כדרך נחמדה להתפרנס.
