"אני מתגוררת בבת-ים עם אימי נאווה, מנהלת חשבונות, ואבי רוני, עובד עירייה, ואני הבכורה מבין ארבעה אחים. למדתי במגמת תקשורת ואמנות בתיכון רמות בבת-ים, ובצה"ל שירתי כחשבת שכר במת"ש. כיום אני מתכוננת ללימודי עיצוב פנים ואדריכלות.
"אנחנו משפחה גדולה. כל ערב שבת מתחיל בקידוש וממשיך בשירה, ותמיד יש אצלנו הרבה אנשים, אוכל ושמחה. ציור הוא אהבה גדולה שלי. אחת לשנה, בערב פסח, אני הופכת את החדר שלי, מעצבת אותו מחדש ומציירת על הקירות. בזמני החופשי אני רוקדת, מבלה עם חברות וכמובן עם החבר - בן.
"חווית הילדות הזכורה לי ביותר התרחשה כשנסעתי עם אמא לטיול בת מצווה בפריז. ואז, פתאום, באמצע הרחוב, שמענו צעקות: 'קארין, קארין'. הסתובבתי וראיתי את סבא שלי האהוב, יוסי, צועק מתוך מכונית. הוא כמובן, תיאם הכל עם אמי - ולשמחתי הצטרף לטיול. והיה גם קטע מפחיד: טיילנו ביורודיסני, פתאום לא ראיתי אף אחד מבני המשפחה והבנתי שהלכתי לאיבוד. הכניסו אותי לחדר סגור, אליו מביאים ילדים שהלכו לאיבוד, ובכיתי שם במשך שעות עד שמצאו אותי.
"מאז שראיתי את הסרט 'הסוד' אני משננת לעצמי: אם נחשוב חיובי - הכל יהיה חיובי. לכן אני תמיד מחייכת, שמחה ואופטימית".
