שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חתן פרס נובל: המדינה צריכה לממן מחקרים

    "חשוב שהמחקר הבסיסי ימומן מכסף ממשלתי", אומר פרופ' קורט וותריך, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2002, שיהיה אחד המשתתפים באירוע ההצדעה לשישים שנות מדע במדינת ישראל שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות. ראיון מיוחד

    פרופ' קורט וותריך, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2002, הוא אחד מעשרה חתני פרס נובל שישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. בראיון לאתר "הידען", אומר וותריך כי הוא מאוד אוהב את ישראל וביקר כאן פעמים רבות, והוא בקשר עם מדענים רבים בארץ, בעיקר בהקשר למדע הבסיסי בתחומו שהוא ניתוח מרחבי של מבנה חלבונים גדולים ובעיקר חלבונים ביולוגיים, וזאת באמצעות מערכות NMR.

     

    על מה תדבר בהרצאתך?

    "אדבר על ההתפתחויות בתחומי הביולוגיה המבנית והגנומיקה המבנית (Structural Biology, Genomic) ואתמקד בשימוש בספקטרוגרפיה של ה-NMR (או Nuclear Magnetic Resonance spectroscopy) בתחומים אלה. בעשורים האחרונים השימוש ב- NMR התפתח כטכנולוגיה חשובה בביולוגיה המבנית וככלי לאבחון רפואי.

     

    "התחום הבסיסי שמאפשר את הקמת מערכות ה-NMR התגלה ב-1926 והנובל הראשון בפיסיקה על התגלית הבסיסית ניתן ב-1952. אז השתמשו בטכניקה זו בעיקר לניתוחי מבנים בפיסיקה ומעט גם בכימיה. בעקבות ההתפתחויות ב-40 השנים האחרונות הפך השימוש ב-NMR לטכניקה בסיסית במדעי הביולוגיה ובאיבחון רפואי. אני זכיתי בפרס נובל ב-2002 על פיתוח שיטת ה-NMR, והרחבתה לחקר חלבונים. שנה לאחר מכן זכו מפתחי מערכות ההדמיה הרפואית בשיטת ה-NMR לפרס נובל."

     

    האם אתה מכיר את חתני פרס נובל הנוספים שישתתפו בסמינר?

    "פגשתי את רוב חתני פרס נובל הצפויים להשתתף באירוע, הן הישראלים והן האחרים. את פרופ' צ'חנובר ואת פרופ' אומן פגשתי פעמים רבות, עם פרופ' הרשקו זו תהיה פגישתי הראשונה. אגב עם פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר יש גם קרבה מקצועית, אנחנו עוסקים בחלבונים מאותה משפחה הקשורים בפירוק חלבונים. אני למעשה פיתחתי את השיטה שבה השתמשו הרשקו וצ'חנובר לצורך חקירת החלבונים והחלבונים שאני חוקר קרובים מאוד לאלו שהרשקו וצ'חנובר חוקרים".

     

    מה אתה יודע על התחום שלך בישראל ועל המדע הישראלי בכלל?

    "אני מאחל לעמיתי שיוכלו להמשיך וליצור פריצות דרך פוריות במדע הבסיסי במשך שנים רבות. יש לי עמיתים בישראל בתחום ספקטרוסקופיית ה-NMR, רובם במכון וייצמן ובאוניברסיטת תל אביב. הייתי בארץ הרבה פעמים בשנות השמונים, ואף ארגנתי סמינר ב-1987 וטיילתי בצפון ובדרום, כמעט בכל הארץ. לצערי לא ביקרתי בעשור האחרון בישראל משום שהפרויקט המשותף שעשיתי עם מדענים ישראלים נפסק, אך אני מאד שמח לחזור ולבקר.

     

    עוד ב"הידען" - בביולוגיה יש יותר שאלות פתוחות מאשר במתמטיקה

     

    "אני מכיר היטב את המאמרים המתפרסמים בכתבי העת המדעיים וכמובן גם הקשבתי להרצאות של מדענים ישראלים בכנסים בינלאומיים. אני גם מודע לכך שבישראל נעשים מאמצים גדולים להקים חברות המתבססות על הידע המדעי הבסיסי, אך לצערי אינני מתמצא בחלק הזה."

     

    מה דעתך על הניסיונות החוזרים ונשנים להטיל חרם אקדמי על ישראל, בעיקר באירופה?

    "אינני אוהב את הקשר בין מדע לבין הפוליטיקה. לרוע המזל, הקשר בלתי נמנע. אני גם סבור שמדובר ברעיון שגוי. מדע יכול לשגשג רק אם יש קשרים חופשיים בין המדענים בכל העולם".

     

    על מי לדעתך כדאי לאוניברסיטאות לסמוך, על כסף ממשלתי או על כסף פרטי?

    "לדעתי האוניברסיטאות חייבות לנצל את שני סוגי מקורות המימון לצורך שמירה על רמתם הגבוהה של המחקרים הבסיסיים. יותר ויותר כסף פרטי יהיה חשוב, בנוסף לכספים הציבוריים. חשוב שהמחקר הבסיסי ימומן מכסף ממשלתי, אחרת ישנה סכנה שהמדע עלול להיות נתון למגבלות שיפגעו בחופש האקדמי של החוקר הבודד. הוא גם יפגע ביכולת לקיים מכוני מחקר שהגישה למחקרים שלהם תהיה ציבורית".

     

    "אשמח לבקר בישראל, לפגוש חברים ותיקים, ולראות מה השתנה מאז ביקורי האחרון", מסכם פרופ' וותריך.

     

    עוד ב"הידען" - של מי ה-DNA הזה?

     

    עשרה חתני פרס נובל ישתתפו באירוע הצדעה מיוחד לכבוד ששים שנות מדע במדינת ישראל, שייערך בטכניון לקראת יום העצמאות הבא. פרופסור מיכאל אבירם

    מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מארגן האירוע, אמר כי ההיענות ליוזמת הטכניון מצד חתני פרס נובל ברחבי העולם הייתה רבה ונלהבת. האירוע יהיה פתוח לציבור הרחב ויוזמנו אליו מדענים וסטודנטים מכל רחבי הארץ. חתני פרס נובל ייפגשו עם סטודנטים ומדענים מצטיינים בתחומי מחקריהם, יבקרו בפקולטות הרלבנטיות בטכניון ויטיילו בצפון הארץ.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי בליזובסקי, "הידען"
    פרופ' קורט וותריך
    צילום: אבי בליזובסקי, "הידען"
    לאתר "הידען"
    מומלצים