וינוגרד: צה"ל פעל בלבנון כצבא שחושש מנפגעים
הוועדה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה קובעת כי הצבא יצא לפעולה צבאית רחבה ללא תוכניות מאושרות ומתורגלות, ללא מענה מבצעי מותאם לאילוצים המדיניים וכתוצאה מכך פעל במרבית ימי המלחמה במתכונת של ביטחון שוטף. "מונחי היסוד של הצבא הפכו למלל ריק", קבעה הוועדה
ועדת וינוגרד לא חוסכת ביקורת מהצבא ומציינת בדו"ח שפרסמה הערב (יום ד') כי "התמונה שהצטיירה באשר לתפקודו של צה"ל, בעיקר בקרב כוחות היבשה היתה קשה ועגומה". הוועדה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה קובעת כי "על פי כל אמת מידה וציפיות ריאליות, כוחות היבשה - ולכן צה"ל כולו - לא מילאו את המשימות שהוטלו עליהם במלחמה".
הוועדה קובעת כי "צה"ל התנהל במלחמה כמי שהחשש מנפגעים בקרב חייליו שימש מרכיב מרכזי בהליכי התכנון ובשיקוליו המבצעיים". לטענת הוועדה, במהלך המלחמה נפרמו הערכים הבסיסיים ביותר של צה"ל. "הרבה ממה שנתפס כיסוד מוסד הכרחי לארגון הצבאי נשאר בחלק מהפעולות כמלל ריק", נכתב.
הדו"ח מגלה כי לא היתה חשיבה ראויה על מתווה הפעולה הצבאית וכי במרבית ימי המלחמה התנהל צה"ל במתכונת של ביטחון שוטף אינטנסיבי. "תחושת הבט"ש היתה קשורה גם לנטייה להעדיף את בטיחות הכוחות הלוחמים על פני ביצוע משימות קרביות על פי לוח זמנים נדרש", נכתב.
"לעתים נוצר מתח ברור וגם ניגוד של ממש בין היעד - השתלטות , כיבוש - ובין המגבלות שהוטלו על הכוחות", כתבה הוועדה. "אישורי התוכניות של הפיקוד למבצעים האוגדתיים היו רוויים איסורים ומגבלות. גם בעת המעבר לפשיטות , נותרו בעינן ההנחיות המגבילות. המטכ"ל לא העמיד את הדרג המדיני על העובדה כי התנהלות כזו אינה מתאימה למלחמה".
חיל-האוויר הוא לא "מענה פלא"
בהתייחסה לחיל-האוויר מציינת הוועדה כי לחיל "היו הישגים מרשימים ביותר" ומשבחת את התכנון המוקדם של חיל-האוויר. "על סמך תכנון מוקדם קפדני הוא פגע פגיעה מדויקת במאגר האסטרטגי של רקטות לטווח ארוך ובינוני של חיזבאללה", נכתב. עם זאת, הוועדה מציינת כי "חיל האוויר לא הצליח לפגוע במערך הקטיושות קצרות הטווח במידה שתצמצם את הפגיעה בעורף הישראלי".
בעניין פינוי הנפגעים מהשטח, מציינת הוועדה כי כוחות הקרקע של פיקוד צפון היו אמורים לפתוח צירים לוגיסטיים וכוחות האוויר כלל לא היו אמורים לבצע פעולות של תספוק ופינוי במרחקים כה קטנים מן הגבול. "פרדוקסאלית, זמינותו של חיל האוויר למלא תפקיד זה סייעה לטשטש את חומרת המחדל של כוחות היבשה בנושא".
הוועדה מזהירה מפני תפיסת חיל-האוויר כ"מענה פלא" לכל צורך מלחמתי. "במיוחד יש להישמר מלתלות ציפיות-יתר באש מנגד, בעימות עם אויב גרילה ערוך היטב", כתבה הוועדה, "הציפייה שהייתה קיימת בחלק מצמרת צה"ל, שאש מדויקת מנגד, שתפגע ביעדים אסטרטגיים של חיזבאללה, תוכל להביא להכרעה - לא היתה נכונה".
לצבא לא היו תוכניות מבצעיות ומאושרות
חברי הוועדה מציינים כמה אירועים שבהם לא באו לידי ביטוי ערכים כמו דבקות במטרה, נחישות בביצוע המשימה, ומשמעת מבצעית קפדנית. לפי הדו"ח, צה"ל יצא לפעולה צבאית רחבה, שעל פי תוכניותיו והערכותיו היתה עלולה להידרדר למלחמה ללא תוכניות מבצעיות מאושרות ומתורגלות. כתוצאה מכך, לא היה מענה מבצעי מותאם לאילוצים המדיניים והצבאיים של הזירה.
הוועדה מציינת כי "צה"ל לא העלה בפני עצמו ובפני הדרג המדיני בחדות המתבקשת את הצורך להכריע במהירות בין הפסקה של הלחימה לאחר כמה ימים של 'גביית מחיר' לבין פעולה צבאית שמטרתה שינוי המציאות בדרום לבנון, שדרשה פעולה קרקעית רחבה".
בכל הקשור לחטיפת החיילים, שהובילה לפרוץ המלחמה, נקבע כי אירוע החטיפה היה ללא ספק כישלון מבצעי צורב במיוחד. על אף שתרחיש החטיפה עמד באוויר - ההיערכות הצבאית בכל רמותיה, וגם ההיערכות המדינית-ביטחונית היו חסרות". כן נקבע כי ההיערכות לאירוע חטיפה לא היתה צריכה לכלול הסתמכות על כך שתהיה בכל מקרה התרעה ממוקדת.
הפגיעה בסטי"ל - המחשה לכישלון החמור
הוועדה קבעה כי הסגר הימי שהטילה ישראל על לבנון פגע קשות בכלכלה הלבנונית, אך העובדה שחיל-הים אכף את העוצר קרוב מדי לחוף הביאה לפגיעה באח"י "חנית" - "פגיעה שהיתה לאירוע מכונן, שחייב תשומת לב מיוחדת, כהמחשה לכישלון מבצעי חמור".
בנוסף, קובעים חברי הוועדה כי צה"ל לא הגיב כראוי לאחר שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, הודיע על הפגיעה בשידור חי. "תגובת צה"ל היתה מהוססת ולא מדויקת, דבר שהעצים מאוד את משמעות הפגיעה מבחינה תודעתית", נכתב.
בהיבט המודיעיני נכתב כי "התוצאות של המאמץ המודיעיני היו סבירות, גם במבחן המלחמה. מערכת המודיעין הגיעה למלחמה עם נכסים חשובים", עם זאת נמצאו ליקויים בכל הקשור לאיכות המידע המודיעיני שהגיע לכוחות בשטח.
הדו"ח גם בחן את הפקודות שהועברו וקבע כי "עודף פקודות, סיכומים ומסמכים יצר הצפה, בלבול, אי בהירות ולעיתים פרשנות לקויה של כוונות המפקד". בנוסף, נמצאו ליקויים בתרבות השיח בין המטה הכללי לפיקוד הצפון. על הפיקוד נמתחת ביקורת נוקבת על תפקודו ערב המלחמה ונתוני פתיחה חלשים ערב המלחמה. "האוגדה החלה את הלחימה ממצב של כישלון במניעת החטיפה, ומתן תגובה הולמת הימים הראשונים ללחימה אופיינו באי הצלחות במימוש", נכתב.
בינת ג'ביל היתה סמל לפעולה לא מוצלחת
הוועדה קובעת כי הלחימה במרחב בינת ג'ביל לא הביאה להישג המקווה, והפכה לסמל לפעולה לא מוצלחת של צה"ל בלחימה כולה. "לקראת סוף המלחמה החלו ביצועי האוגדה להשתפר, נלמדו לקחים מכישלונות קודמים והוטמעו בכוחות", כך נכתב על אוגדת הגליל בפיקודו של תא"ל גל הירש שהתפטר מצה"ל. יתר האוגדות זוכות לביקורת על כך שלא ביצעו או השלימו את משמותיהן.
חברי הוועדה סבורים כי על אף תהליך התחקיר שביצע צה"ל, ישנן סוגיות שלא קיבלו את מלוא תשומת הלב. בכל הקשור להכשרת מפקדים בכירים נוקטים חברי הועדה במילים "נטייה אנטי אינטילקטואלית" של חלקם וסבורים שטיבה מפוקפק ומזיק. הם מתייחסים לצורך החיוני בהפקדה על משמעת צבאית, הפרדה ברורה בין מצב לחימה שגרתי למלחמה. חברי הוועדה דנים בערכי צה"ל, שחלקם נעלמו בזמן המלחמה, וקוראים לפעול על מנת שאלה יבואו לידי ביטוי.
לסיכום, קובעת הוועדה, תפיסת ההפעלה של צה"ל לא היתה שלמה ולא יושמה בצורה עקבית, עובדה שסייעה לכישלון צה"ל במלחמה. "כאשר הצבא החזק במזרח התיכון יצא להילחם בחיזבאללה ולא ניצח אותו בבירור - היו לדבר השלכות שליליות מרחיקות לכת על מעמדה של ישראל", ציינה הוועדה וקבעה כי תפיסת הפעלה צריכה לעבור שינויים כדי "לנקות" ממנה יסודות שיכלו לתרום לתוצאה חמורה זו.
בעקבות פרסום הדו"ח הקים הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, צוות מיוחד לקריאת דו"ח שיסמן את הממצאים הבולטים ויבדוק אם קיימים פערים בין התחקירים הפנימיים שערך צה"ל לבין ממצאי הדו"ח.
לפנייה לכתב/ת 
