הכשל הערכי: "החלטות כמו בשביל רייטינג"

"הרבה מן הליקויים והכשלים בתפקוד הצבא לא נבעו מכך שנורמות הפעולה לא היו טובות ומתאימות - אלא משום שנורמות שהצבא עצמו היה אמור להטמיע וללכת לאורן - לא נשמרו". כך נכתב בדו"ח ועדת וינוגרד לסיכום אירועי המערכה בלבנון 2006. נושא הכשל הערכי הוא מהטעונים והרגישים ביותר, אבל האם אכן הגענו לשבר שכזה? הפרלמנטרים בעלי הרקע הצבאי, חלקם מהצד השמאלי של המפה, בהחלט מסכימים - ומדגישים את חשיבות ההנהגה הצבאית.

• דו"ח וינוגרד. סיקור מיוחד
  

"אני חושב שהממצאים ביחס לשחיקה חמורה בערכים בסיסיים של צה"ל,

 הוא אחד הפרקים היותר חמורים בדו"ח", אומר ח"כ (ואלוף במיל') דני יתום מהעבודה. "כל אלה הם תולדה של מנהיגות קלוקלת צבאית וביטחונית במהלך השנים האחרונות, עוד לפני המלחמה".

אפי איתם (איחוד לאומי-מפד"ל), תת-אלוף במילואים, מסביר את העידר הניצחון במלחמה ב"כשל נורמטיבי ברמות הבכירות. הכשל הזה כולל אי חתירה מספקת למגע ואי חתירה להכרעה, שזה הדבר החשוב ביותר. חלק מזה קשור לשחיקת הנורמות וחלק מזה קשור להכשרה הבלתי מספקת של הקצונה הבכירה בתחום הפיקוד על עוצבות גדולות".

אל"מ (מיל') ח"כ רן כהן ממרצ משלים משמאל חזית מפתיעה באחדותה: "אין שום ספק שמה שנכתב בדו"ח מבחינת השחיקה בערכי הלחימה של צה"ל, מצבא שחותר למגע והכרעה, לצבא כאילו מאוד מתוחכם מבחינה טכנולוגית ומילולית, על חשבון הלחימה הפשוטה שחותרת למגע להכרעה בכל זירה - נכון ומדויק. על המעבר הזה בתפיסת הלחימה שילמנו מחיר יקר מאוד במלחמת לבנון השנייה גם בקורבנות וגם בכשלונות".

"צה"ל התנהל במלחמה כמי שהחשש מנפגעים בקרב חייליו שימש מרכיב מרכזי בהליכי התכנון ובשיקוליו המבצעיים. עם כל הרגישות שיש לייחס לחיי החיילים, והצורך להביא גורם זה בין השיקולים המנחים, קשה לקבל את ההשפעה יוצאת הדופן שהייתה לשיקול זה על ההחלטות של המפקדים הבכירים ושל מקבלי ההחלטות בדרג המדיני" (מתוך הדו"ח).

"הפעם כל קבלת ההחלטות הזכירה לי את תרבות הרייטינג", מציין ח"כ אבשלום וילן ממרצ, לוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל. "בודקים את מצב הרוח של הקהל, ורק במידה שהוא נכון לספוג אבידות פועלים.

 כל הניסיון לייצר מלחמה דה-לוקס שבה אין נפגעים היא חוסר הבנה מוחלט. מטרת המלחמה היא השגת היעדים, מתוך ידיעה ברורה שלמרבה הצער יש גם נפגעים".

יתום מצביע מפורשות לאחראים: "הדבר נבע גם מראייה לקויה של חלק מן הערכים הללו אצל הרמטכ"ל הקודם דן חלוץ וחבורת הפיקוד העליון שהנהיגה את צה"ל במלחמה. אחת המשימות העיקריות שעומדות בפני הרמטכ"ל החדש זה להפיח בצה"ל מחדש את רוח הלחימה, את הביטחון העצמי, את האמון ביכולתו של צה"ל ואת החתירה לביצוע משימה".

"קשה לשדר ללוחמים מסר של חשיבות הלחימה וביצוע המשימה, אם מפקדיהם יושבים מאחור... אנו מוצאים בתופעה זו כשל ערכי עמוק" (מתוך הדו"ח).

וילן שוב מחזק את הביקורת על צה"ל: "אין ספק שניהול הקרבות מאחור, דרך מסכי פלזמה ולא דרך הדוגמא האישית שהמפקדים נמצאים מלפנים - זועקת לשמיים. האתוסים שצה"ל נבנה עליהם בתקופות שלנו היו שונים. עמידה במשימות, העבודה המתוחכמת וההגעה לעורף האויב, הביאו לתוצאות".

גם כהן מדגיש את השינוי לשלילה: "בתקופות שאני הייתי בשירות ובמילואים - בצנחנים ובתותחנים - כל הרוח הייתה אחרת לגמרי. מעולם לא היה מצב שבו מפקד ישב על יד מחשב. המפקדים עמדו בראש הכוח גם כשהיו לכך חסרונות טכנולוגים. לא הטכנולוגיה שלטה אלא השליטה בשדה הקרב. במלחמה האחרונה, בכך שמפקדים העדיפו מסכי פלזמה על פני כניסה לשטח והובלת הכוח, הם איבדו את מרכיב הכי חשוב בצבא: ההובלה והמנהיגות. על אובדן מרכיב ה'אחריי' שילמנו מחיר מאוד יקר".

"מצאנו בחלק מדרגי הפיקוד הגבוהים חולשה ניכרת בדבקות במשימה, שחלחלה חלקית גם אל היחידות הלוחמות" (מתוך הדו"ח).

"זו הייתה מן מלחמת פלזמה, מבלי להבין את המשמעות של לחימה קרקעית וחשיבות החתירה למגע", מוסיף וילן. "אני מקווה שהערכים האלה ישופרו. בחיים במזרח התיכון משלמים מחירים, אבל בלי להעיז לא מנצחים".

גם ח"כ איתם התייחס לנושא נטילת האחריות הפיקודית: "החלק החשוב ביותר בעיני בתיקון התקלות בצה"ל קשור לעובדת ההתפטרות של הבכירים, בהם הרמטכ"ל ואלוף פיקוד צפון. הם הבינו שלמרות הניסיון המבצעי שצברו במלחמה הזו, מבחינה ערכית ונורמטיבית לא ניתן יהיה לתקן את הצבא כל עוד הם ממשיכים בתפקידים".

בנקודה זו הפרלמנטרים לא מתאפקים, ואת המסקנות בנושא הצבא לוקחים כל אחד לכיוונו: "לצערי, הדרג המדיני שבעקבות הדו"ח אני שומע ממנו אנחות רווחה וקריאות 'הוא זכאי',

 לא מבין שדוח וינוגרד מחייב אותו לקבוע נורמה דומה לזאת שנקבעה בדרג הצבאי", מטיח איתם.

וכהן מביע אופטימיות: "אני מעריך שגבי אשכנזי היום משפר את המצב הזה. אשכנזי הוא חייל עממי. הוא החייל האולטימטיבי בצה"ל ואני בטוח שהערכים הטובים והישנים הם אלה שמובילים אותו. ההצלה העיקרית שתבוא לצה"ל היא מכך שהכיבוש יסתיים ונחזור להיות מצבא הכיבוש לשטחים לצבא ההגנה לישראל".