טופ 10: מהמלכה שראפובה ועד הקומץ המכוער

פסטיבל מריה שראפובה הגיע לסיומו ודי כצפוי, אחרי שאבק הכוכבת התפזר, בסיכומו של יום ממריאה אלופת העולם מישראל עם ניצחון 1:4 משכנע, שביטא גם על לוח התוצאות את הפערים שהיו על הנייר, ערב הגשת הפתיחה של ההתמודדות.

• היריבה הבאה: צ'כיה, אוקראינה, יפן או ארגנטינה
  

עם או בלי קשר לתוצאה, סוף השבוע האחרון היה בלתי נשכח עבור הספורט הישראלי בכלל והטניס הישראלי בפרט. ייקח הרבה זמן עד שהאירועים שחווינו ב'פסטיבל שראפובה' ייעלמו מזכרוננו, אז רגע לפני שטניסאיות רוסיה וישראל ממריאות וחוזרות להתרכז בפן האישי בסבב המקצועני, הנה גיליון הציונים לסיכום השבוע החולף.

10. מריה שראפובה

מה לא נאמר, נכתב ובעיקר צולם בשבוע האחרון סביב מריה? אמרו שהחברות בנבחרת לא סובלות אותה, שהיא סנובית קרה ולא נחמדה ושהגיעה למפגש הנוכחי רק כדי לדפוק כרטיס בדרך להופעה באולימפיאדה.

אבל למרות המרדף התקשורתי המוגזם והבלתי נסבל אחריה, שראפובה הופיעה במסיבות העיתונאים והשיבה לכל שאלה שנשאלה, לא פעם בהומור ובציניות המתחייבים, בהתאם לרמת השאלות שנשאלה. על המגרש היא עשתה את העבודה והעלתה את רוסיה לחצי הגמר ומחוצה לו ניהלה כמו שצריך את משחק החוץ הלא פשוט הזה של מחזיקת הגביע.

ברמת השרון שראפובה נתנה הצגות מרשימות, הביסה את שחר פאר וציפי אובזילר והראתה לא רק למה לקחה את אליפות אוסטרליה בקלות מרשימה ערב הגעתה, אלא מדוע היא המועמדת העיקרית לחזור בקרוב לפסגת הדירוג העולמי. ומחוץ למגרש, היא השיבה כמו שצריך להתנהגות המכוערת של הקהל הישראלי כלפיה.

גם 5,500 ביציע לא עצרו את שראפובה (צילום: ניר 'שוקו' כהן)

אחרי החיקויים המכוערים של הגניחות שלה, אמרה שראפובה כמה הקהל הישראלי מדהים והיא אוהבת אותו. לאחר שסיימה את העבודה וניצחה גם את פאר, היא סימנה לו לשתוק על המגרש.

אם כל זה לא מספיק, אז גם במסיבות העיתונאים שראפובה הראתה שהיא בליגה אחרת, עם תשובות הומוריסטיות לשאלות כמו האם תראי את קלטת המשחק בין פאר לסאפינה ("לא, יש לי דברים חשובים יותר לעשות") או האם הרעש מסביב והמוזיקה בין הנקודות מפריעים לך ("זה מזכיר לי את שיעורי ההיפ הופ שלי ובא לי לרקוד"). לסיכום, מלכה על המגרש ומחוצה לו, לא נותר אלא להוריד את הכובע.

9. הקהל

פרט לקומץ הטיפוסי, שדאג להבהיר כי גם לרמת השרון הגיע "הישראלי המכוער" ואליו עוד נגיע בהמשך, הרוב המכריע של האוהדים במרכז הטניס היה נהדר והעניק בסוף השבוע האחרון אווירת טניס שלא זכורה במחוזותינו. אם עמוס מנסדורף אומר ש"לא זכור לי טירוף כזה", כנראה שיש דברים בגו.

שחר פאר וציפי אובזילר לא מגזימות כשהן אומרות שאפילו בתסריט הכי ורוד הן לא דמיינו אווירה כזו ובאמת שהיה תענוג להיות חלק מאירוע כזה. שירי "ישראל עולה" ו"אל אל ישראל" ריגשו את כל יושבי איצטדיון קנדה ואילולא היה את אלה שתמיד דואגים להרוס את החגיגה, היינו אומרים פשוט שהיה קהל עשר.

8. שחר פאר וציפי אובזילר

שתי הטניסאיות שהביאו את נבחרת הנשים עד הלום (יחד עם אנה סמאשנובה שפרשה) ראויות גם הן להורדת הכובע והכרת תודה. כמו שהן התרגשו מהמעמד ומהקהל, כך אנחנו התרגשנו מהאירוע עצמו, אליו הגענו בזכותן. העבר (ציפי) והעתיד (שחר) של הטניס הישראלי הוכיחו שיש גם הווה, והווה מצוין, שמסוגל לתת פייט גם למעצמת טניס כמו רוסיה.

ציפי אובזילר. גרמה לשחקניות טובות וצעירות ממנה להזיע (צילום: AFP)

פאר הביאה את הנקודה הדרושה מול סאפינה ונתנה לשראפובה פייט גדול יותר ממה שמראה התוצאה, אובזילר נתנה את הנשמה וגרמה גם לשחקניות טופ 10 טובות וצעירות ממנה בהרבה, כמו שראפובה וצ'קווטאדזה, להזיע לא מעט לפני שחגגו ניצחונות עליה.

7. ספסלי הנבחרות

בצד הישראלי, יוליה גלושקו וקרן שלמה לא הפסיקו לעודד ולדחוף במשחקים של פאר ואובזילר, ויחד עם המאמן ליאור מור יצרו סוג של יציע כחול-לבן על המגרש, מאחורי הקפטן עודד יעקב. מהצד השני, צ'קווטאדזה ואלנה וסנינה סיפקו לא מעט חיוכים ומקוריות עם התיפופים על השלטים במאמצי העידוד ושראפובה רקדה לצלילי המוזיקה ועודדה בטירוף את צ'אקי.

ואי אפשר שלא להזכיר את חברתו של טארפישב ג'וניור (בנו של הקפטן הרוסי), שגרמה לא רק למבול מבטים לכיוון הספסל הרוסי, אלא גם לזום בלתי פוסק מצידו של הבמאי של ערוץ 5.

6. אנה צ'קווטאדזה

המדורגת 7 בעולם הרגיזה ביום הנעילה את הקהל הישראלי, אבל מגיעות לה מחמאות על התנהלותה. למרות הדיבורים על כך שסירבה לשחק ביום הפתיחה במסגרת 'חרם שראפובה', לפני שעזבה היה לה את האומץ להודות כי פשוט לא רצתה להתמודד מול שחר פאר והקהל הישראלי במשחק הפתיחה.

צ'אקי. תסכים לחזור לכאן אחרי הטראומה? (צילום: אלי אלגרט)

במשחק מול אובזילר, אחרי שפתחה באלגנטיות ובשקט פנימי מעורר הערכה, היא איבדה את העשתונות מול ההפרעות של הקהל ושאגה את עצמה לדעת עם צרחות שנשמעו עד מוסקבה. צ'אקי, שסבלה מטראומת שוד מזוין שלה ושל משפחתה ברוסיה בתחילת השנה, כנראה לא תרצה לחזור לארץ אחרי הטראומה שלה מהקהל, אבל אנחנו תמיד נרצה לראות וליהנות משחקנית כל כך מוכשרת ונערה נחמדה בת 20.

5. שמיל טארפישב

עודד יעקב, הקפטן הישראלי, לא מפסיק לעודד את שחקניותיו, למחוא כפיים, לקום, לחלק הוראות, לשבת, שוב לעודד וכו' וכו'. ומה קורה בכסא המקביל? שקט, יושבים.

טארפישב, אגדה בפני עצמה והאיש החזק בטניס הרוסי, מעניק מחזה הזוי במהלך המשחק. הוא לא זז, קם פעם בשנה, יושב רגל על רגל ובקושי מניד עפעף. מזל שהוא מזיז את ראשו מצד לצד, כרגיל במשחק טניס, בסימני חיים מרגיעים מצד אדם שנראה קפוא כמו פסל במהלך משחק. אנטי-קפטן בהתגלמותו, אבל עדיין אחד שמוליך את נבחרות הגברים והנשים של רוסיה לתארים שנה אחרי שנה.

החברה של טארפישב ג'וניור גנבה למריה את ההצגה (ניר 'שוקו' כהן)

4. דינארה סאפינה

עשתה כבוד לגנים במשפחה. אחותו של מראט סאפין לא רק הולכת ומבצעת לא מעט תנועות כמוהו, אלא גם מאבדת את הראש בדיוק כמו האח הגדול. את המשחק מול פאר היא פתחה מצוין, לפני שנעלמה מהמגרש והחלה לקלל את עצמה לדעת בדרך להפסד. נגד שחר היא אפילו שברה מחבט שהטיחה בזעם ואחרי משחק הזוגות לפרוטוקול, למרות שניצחה, פרצה בבכי שהראה באיזה לחץ היתה ביומיים האלה. אכן, סאפינה אמיתית.

3. ארגון

עכשיו, בדיעבד, כולנו מברכים על חגיגת טניס יוצאת מהכלל ממנה נהנינו כולנו. אבל גם אם הוא עבד, אסור לחגוג על הימור מסוכן ולא הכי אחראי. רק בגלל שהיושב במרומים כנראה בצד שלנו, מבחינת מזג האוויר לפחות, רצה הגורל שנהנה מימים אביביים בסוף השבוע ברמת השרון. אבל תארו לעצמכם מה היה קורה אם היה יורד גשם כמו ברוב שבוע ההכנה למפגש?

פאר מסתכלת לשמש בעיניים. ואם היה יורד גשם? (צילום: אלי אלגרט)

כולנו היינו מדרימים עם הנבחרות למרכז הטניס בבאר שבע - למשחק לעיני 200 צופים, אם בכלל - ולא רק שהיינו מפנטזים על היכל נוקיה (וזועקים "איך לא חשבנו על זה קודם"), אלא גם מתגעגעים לנסיעות לאימונים בקיבוץ חצור. וכל זה, בלי לדבר על הליכה של 1.6 ק"מ למגרש של הצופים במשחקים. למה? כי עדיין לא מצאו פתרון חניה בסמוך לאיצטדיון קנדה.

2. תקשורת

כבר ביום הנחיתה של שראפובה, עברו הצלמים והעיתונאים את גבולות הטעם הטוב, דפקו על דלת חדרה של מריה במלון בהרצליה וגרמו להחלטה לאסור את כניסת העיתונאים למלון. זה הרגיע את הרוחות? רחוק מזה. אפילו היום, שבוע אחרי נחיתתה, ראינו בעיתונים כפולות עמודים על מה עשתה ואכלה בסוף השבוע, או מה חושבת החדרנית שלה במלון. מוגזם ומיותר.

גרנט וגלעדי ביציע. למצולמים אין קשר לגניחות (צילום: ניר 'שוקו' כהן)

1. הקומץ

בין 6,000 הצופים שהגיעו לכל אחד מימי המשחקים ברמה"ש, היו גם לא מעט נציגים של אסכולת 'הישראלי המכוער'. בשבת, לקראת סוף המשחק בין אובזילר לשראפובה, לא מעט אוהדים ביציעים החלו לגנוח ולחקות את הקול שמשמיעה הרוסייה בעת שהיא חובטת. בהתחלה זה היה חכמולוג אחד או שניים, בהמשך כבר הצטרפו לא מעטים, בעוד רגע מביך לספורט הישראלי ולתדמית שלנו.