שרירים על עקבים אדומים

ליצירתה החדשה של הרקדנית והכוריאוגרפית שרון איל קוראים "מקארובה קֲבִּיסה". על פי מיטב המסורת של להקת המחול "בת שבע", שמות של עבודות הן כותרות אבסטרקטיות במהותן, אבל במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול באולם החזרות של הלהקה, הפתיעה איל לא רק בהבזקים מסקרנים מתוך היצירה החדשה שתעלה בשבוע הבא על במת מרכז סוזן דלל בתל אביב, אלא גם בשבירת ההרגלים הישנים. "לקח לנו המון זמן למצוא שם לעבודה", היא אומרת ומגלה שמסע החיפושים אחר התיוג המדויק, הוליד דווקא שם אחר.

איל. לא נעים ממקארובה (צילום: מרב יודילוביץ')

"Makarova Is Dead", היתה ההחלטה המקורית שבסופו של דבר נגנזה מפאת כבודה של נטליה מקרובה, הפרימה בלרינה האגדית שערקה למערב מרוסיה אי שם בשנות השבעים ועדיין חיה ובועטת בגיל 68. "מקארובה היא רקדנית מאוד מנייריסטית שאני מעריצה", אומרת איל. "בגלל שהיא עדיין חיה, פשוט לא היה לי נעים".

קלאסי במובן התבניתי, הפורמאלי, הגראפי (צילום: מרב יודילוביץ')

איל, שצמחה מתוך שפת התנועה של אוהד נהרין, רחוקה לכאורה מרחק רב מעולם המחול הקלאסי והניאו-קלאסי. "אני מתחברת לקלאסי מתוך המקום התבניתי, הפורמאלי, מהצד הגראפי של העבודה", היא מסבירה, וכשמתבוננים בקטעים מתוך יצירתה הנוכחית שמכילים תבניות ושבירת תבניות, סכמות מדויקות וכאוס מאורגן, אפשר להבין היטב על מה היא מדברת. משמעת היא חלק בלתי נפרד מעולמו של רקדן והיצירה "מקארובה קֲבִּיסה", כך נדמה, לוקחת את המושג הזה די רחוק.

גברים על עקב (צילום: מרב יודילוביץ')

אצל איל כמו אצל איל אפשר למצוא תמיד יצר מתפרץ, כוח והומור מתוחכם שמציב למשל ארבעה בחורים עם מסת שרירים מבורכת על נעלי עקב מסמריות בצבע אדום בוהק, ונותן להם להתפרע. "לא יכולה להסביר למה נעלי עקב, אבל זה פשוט צף יום אחד כשעשיתי טיפול פלדנקרייז. ניסינו את זה בסטודיו וזה עבד", היא אומרת. "ככה זה בדרך כלל, רעיונות פשוט עולים לי בתמונות, לא תמיד אני מבינה אותם". שבירת מוסכמות, בלבול ג'נדר, טשטוש גבולות, תקראו לזה איך שתרצו, יש בזה משהו מסקרן, מושך, מציצני.

"בתוך כל המיקסים יש משהו מאוד נקי" (צילום: מרב יודילוביץ')

גם בחיבור בין שמה של מקארובה למילה "קֲבִּיסה" - שמשמעותה לדברי איל חוזק, עצמה והרמוניה בניב אפריקני - קשה שלא למצוא הומור. שרון איל מכניסה את התנועה, את המוזיקה ואת שם העבודה לבלנדר, ובחיוך רחב לוחצת על הכפתור ונותנת לך לדפוק את הראש עם התוצאה.

"בתוך כל המיקסים והמערבולות יש משהו מאוד נקי ומאוד אחיד", היא מתייחסת לפס הקול של העבודה שרקחה במשותף עם DJ אורי ליכטיק, שותפה גם ליצירת פס הקול לעבודה "ברתולינה". כמו השם שמחבר קצוות של קשת רחבה, כך גם פס הקול נזרק ממוזיקה אפריקנית, דרך הבזקים קלאסיים ועד טוקסידו מון. כמו ביצירות קודמות גם הפעם עושה הרושם שאיל מחברת קצוות – המושלם עם המוטציה שלו, האסתטיקה והדפורמציה, היפה והמכוער, היחיד והקבוצה. קחו את אפריקה, תערבבו עם רוסיה ותקבלו יצירה חדשה, מסונכרנת היטב ומעוררת תיאבון.

"מקארובה קֲבִּיסה" - 23, 25-28 בפברואר במרכז סוזן דלל; 4 במרץ בתיאטרון ירושלים; 6 במרץ בתיאטרון גבעתיים; 10-11 במרץ בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה