שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    במה חדשה

    חוג חדש ללימודי תיאטרון עומד להיפתח במכללה למינהל בראשון לציון. צורך אמיתי או בריחת מוחות ומסמר נוסף בארון הקבורה של החוגים הקיימים? תלוי את מי שואלים

    לא בכל יום נולד בישראל חוג חדש ללימודי תיאטרון. אחרי ההכרזה הרשמית הבוקר (א') על הקמתו של חוג כזה במכללה למנהל בראשון לציון, נראה כי הדעות על היוזמה חלוקות. על רקע מצבם הקשה של החוגים האקדמיים לתיאטרון הקיימים באוניברסיטאות של תל אביב, חיפה, ירושלים וסמינר הקיבוצים, הקמת חוג חדש היא בגדר תקווה גדולה למרצים שנפלטו מהמסגרות הקיימות ולסטודנטים שמחפשים תדיר אלטרנטיבות, אך באותה נשימה גם איום פוטנציאלי על הקיים. כך לפחות נראה כשמסתכלים על רשימת המרצים המפוארת שהוגשה למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שאישרה לאחרונה את החוג.  


    מוני מושונוב. מהמרצים בחוג החדש במכללה למנהל

     

    בראש החוג תעמוד פרופסור אהובה בלקין, לשעבר ראש המגמה העיונית בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ונשיאת האגודה הישראלית לחקר התיאטרון. את צוות ההקמה, שנמשך כשלוש שנים, ריכז פרופסור אבי עוז, המלמד כיום בין היתר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. "אין היום שום מוסד אקדמי בארץ שנותן באופן גורף תעודת BA בכל המסלולים של היצירה והאמנות של התיאטרון ולכן, במובן זה, אנחנו לא דומים לשום מוסד קיים אחר", אומרת בלקין, "אנחנו לא פותחים עוד בית ספר למשחק דוגמת ניסן נתיב, בית צבי או יורם לוינשטיין. זו תהיה ישות הרבה יותר מורכבת שתאפשר לסטודנטים להתנסות בכל תחומי היצירה הבימתית. גם על המפה האקדמית, אין אח ורע למודל שבנינו.

     

    "בתל אביב היה בית ספר מפואר לתיאטרון עם כל המסלולים – עיצוב, בימוי, משחק – אבל סגרו אותו באופן שרירותי מטעמים כלכליים. החוג בתל אביב הוציא יוצרים מהשורה הראשונה, אבל אחרי 60 שנה שהוא קיים היתה בו הנטייה להתאבן והוא הלך בנתיבים סלולים במקום להתחדש. בירושלים קיים חוג לתולדות התיאטרון שמכוון ללימודים תיאורטיים בלבד ולצדן כמה סדנאות שוליות ובחיפה יש חוק מקרטע שאין בו את כל המסלולים. אנחנו שמחים שיש לנו אפשרות לפתוח חוג שמהווה אלטרנטיבה".

     

    גם פרופסור עוז, שירכז את החוג, מדבר על אלטרנטיבה לצד מה שהם מגדירים כחידושים – שיעורי תיאטרון תנועה, תיאטרון חברתי, משחק מול מצלמה ומיפוי של ההצגות הרצות כעת בישראל – גם אפשרות ל-Cross Training שמשלב בין כל הדיסציפלינות. "אנחנו מציעים מגוון שהיום, למרבה הצער, אי אפשר לקבל בחוגים הקיימים בגלל הבעיות התקציביות. יש לנו מרחב פעולה תקציבי שמאפשר להביא את המרצים הטובים ביותר ולהתנסות", אומר פרופסור עוז ומוסיף, "אנחנו מאמינים שאנשי תיאטרון צריכים להיות אנשי רנסנס שיש ביכולתם לחבר בין תחומי היצירה השונים וההיצע הוא רחב ועשיר מאוד".

     

    לימודי התואר המעשיים והפקותיו יערכו בהיכל התרבות בראשל"צ, הלימודים העיוניים יתקיימו במתחם המכללה. בין עשרות המרצים ששמותיהם מפורסמים בניירות הרשמיים של המכללה: הבמאי ומנהלו האמנותי של תיאטרון החאן מיקי גורביץ', הבמאי ומנהלו האמנותי של תיאטרון הקאמרי עמרי ניצן, הבימאית ומנהלת אנסמבל תיאטרון הרצליה אופירה הניג והשחקנים סנדרה שדה, מוני מושונוב ויורם חטב.

     

    אבל למה להשמיץ

    שלא לייחוס אומרים היום ל-ynet גורמים בכירים בפקולטות השונות: "הקמת החוג החדש בראשון לציון הוא תקיעת מסמר נוסף בארון הקבורה של החוגים הקיימים". לדבריהם צריכה היתה המועצה להשכלה גבוהה לרכז את המאמצים לשמירה על הקיים. "כיוון שהמחקר בתחום התיאטרון בארץ נמצא מזה שנים בבעיה קשה של הישרדות, לשמור רמה אקדמית גבוהה יהיה קשה עד בלתי אפשרי", הם אומרים ומוסיפים, "מעבר לכך, לא בטוח שיש הצדקה לחוג נוסף בישראל באופן כללי ובמתחם של מרכז הארץ באופן ספציפי".


    עמרי ניצן. גם הוא בצוות המורים (צילום: מאיר פרטוש) 

     

    פרופסור שמעון לוי, שעמד בראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, מבטל את הטענות על סטגנציה בחוגים הקיימים. "זה קשקוש של יחסי ציבור שמבקש להציג את החוג של המכללה כחדשני ולמשוך אליו תלמידים", הוא אומר, "להפוך את זה לשיקול אידיאולוגי, נראה לי מגוחך בטח ובטח כשמהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב יצאו 90% מהתפאורנים, הבימאים ושאר העושים במלאכת התיאטרון בישראל. אין צורך להשמיץ את הקיים בכדי להקים משהו חדש".

     

    לוי סקפטי בכל הנוגע לצורך בבית ספר נוסף לתיאטרון בישראל, אבל מעדיף לתת לזמן ולכוחות השוק לקבוע את גורלה של היוזמה. "מבחינה אידיאולוגית, אם אני הייתי זה שמחליט על מדיניות התרבות בישראל, הייתי מבקש להשקיע אמצעים וכוחות בתשתיות המבוססות הקיימות ולמנוע את בריחת המוחות האדירה שנובעת מהגירעונות האיומים של האוניברסיטאות", הוא אומר ומדגיש, "המבחן של הפודינג הזה הוא בכמות התלמידים שיבואו ובתוצאות שירשום בעוד נגיד עשר שנים".

     

    לוי גם אינו מתרגש ממושגים כמו Cross Over ולדבריו אין בכך שום חידוש. "בכל אוניברסיטה שמלמדת תיאטרון דו-חוגי מזמינים אנשים מדיסציפלינות שונות על מנת לייצר הפריה הדדית", הוא אומר, "במכללה למנהל יתמקדו בתקשורת ועיצוב כללי וזה מעניין, אבל אין בזה חדש".

     

    טוב שיש לאן לברוח

    דיתי רונן, יועצת ומרצה בתחום מדיניות התרבות ומי שעמדה עד לאחרונה בראש מחלקת התיאטרון במנהל תרבות, תומכת בהקמת הפקולטה החדשה. "גם לפני שהחלו הקיצוצים החמורים באוניברסיטאות שהיו קטלניים במיוחד לחוגים לתיאטרון, היה מקום להקמת בית ספר אקדמי חדש ללימודי תיאטרון", היא אומרת, "תחום התיאטרון, לצערי הרב, עדיין נתפס כחלק מלימודי הרוח מה שמקשה מאוד ליישם בו את העקרונות של מחקר מעשי יישומי.


    הפגנת סטודנטים. האקדמיה שוקע (צילום: ניב קלדרון)

     

    "אוניברסיטת תל אביב הובילה את הפוטנציאל לשינוי הגישה ולמרות היעדר תקציבים או גמישות מחשבתית אקדמית, הכניסה לכתליה מחקר מעבדתי ועבודה מעשית. אחרי הקיצוצים, עם פיטוריהם של טובי הכוחות מהמערך המצומצם מלכתחילה, החוג נשאר ללא מעבדות מעשיות. בריחת המוחות, זה כנראה מה שהאקדמיה רוצה. הם מדללים במו ידיהם את השורות ולכן, הביאו את זה על עצמם. טוב, לפחות, שיש לאן לברוח. אני מברכת על כך וחושבת שזה נחוץ ולו רק בכדי לבקע את האטימות האקדמית הקיימת".

     

    לדברי מבקר התיאטרון של "ידיעות אחרונות", שי בר יעקב, המסגרת שמספקת כיום אלטרנטיבה ברורה לחוג של אוניברסיטת תל אביב שנמצא בתהליך התרסקות, היא מכללת סמינר הקיבוצים. "בשנים האחרונות התחילו בסמינר למלא את החלל שנפער עם מחלקה שהולכת ומתפתחת ומגיעה להישגים יפים תחת ניהולו של איציק ויינגרטן", הוא אומר ומתנבא, "התחרות של החוג החדש תהיה בעיקר אוניברסיטת תל אביב והסמינר שמציע גם מחול ותיאטרון תנועה לצד בימוי ועיצוב".

     

    בתחרות כמו בתחרות מבקשים במכללה למנהל שבוע לפני תחילת

    ההרשמה לשנת הלימודים החדשה להוציא את התותחים הגדולים. לצד השמות המפוצצים מהם מורכבת רשימת המרצים, יארח החוג לתיאטרון שבחיתוליו כבר השבוע את הבמאי האמריקני הנודע גורדון דוידסון, שחתום בין היתר על הפקות תיאטרוניות בפרופיל גבוה כמו "מלאכים באמריקה" ו"פרסטרויקה" של טוני קושניר או "ילדים חורגים לאלוהים", שזיכתה אותו בפרס הטוני.

     

    דוידסון, שניהל במשך כמעט ארבעה עשורים את קומפלקס התיאטראות "מארק טייפר" בלוס אנג'לס, ישמש כיועץ לחוג החדש ויגיע לישראל לרגל השקתו. דוידסון, 75, ביקר בישראל פעמיים קודם לכן. ביקורו הראשון היה בשנות השישים כמנהל הצגה של מרתה גראהם. הפעם השנייה היתה ב-1976 אז ליווה את מאסטרו זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית בהפקה מבוימת של אותלו. במהלך ביקורו הנוכחי בארץ עתיד דוידסון להיפגש עם מנהלי מוסדות ואנשי תרבות על מנת ללמוד את סצנת התיאטרון הישראלית.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים