מבשלים החלמה - טיפול בבישול
אילת ברק התחילה לבשל כתחביב, ואז עלה בה רעיון: לטפל באנשים באמצעות בישול. היא התחילה מעיוורים ")הם בנו מנות יפהפיות,(" המשיכה לפגועי נפש ומדוכאים, והגיעה לבסוף לטיפול בחולי סרטן. "אוכל הוא אמצעי טיפולי מדהים. ההתעסקות בו מלאה במטענים רגשיים, בשליטה, בגבולות." מבוא לרפואה מבושלת
שמונה נשים מקציפות ביצים בחדר קטן בבית האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים. חלקן קירחות, אחרות חלשות מטיפולים, אבל הבעת פניהן משועשעת. מולן עומדת שפית צעירה ויפה, אילת ברק, שמגלה להן את נפלאותיהם של מוס שוקולד ופנה קוטה בגרסתם הבריאה. הקינוחים המושחתים, אימתם של שומרי המשקל, הופכים תחת ידיה של ברק למנות בריאות עם דבש ויוגורט, שכל דיאטנית תרווה מהן נחת.
ברק (31) היא מטפלת בבישול. שיטת הטיפול הייחודית שפיתחה בשנים האחרונות זוכה בימים אלה להכרה גם ברחבי עולם. בחודש שעבר הוזמנה להרצות עליה בכנס בוושינגטון. אירים, יפנים, אמריקאים ופיליפינים שמעו איך אפשר להפוך את הבישול לכלי טיפולי בחולים, עיוורים, ילדים ופגועי נפש, ושאלו את עצמם איך לא חשבו על זה קודם.
איבדו את הבושה
ברק בכלל למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה, אבל לא מצאה את עצמה במקצוע. במקביל, ולשם התחביב, למדה בישול בתדמור. "זה היה השלב שבו פתאום הבנתי שבישול יכול להיות אמצעי טיפולי מדהים," היא מספרת. "כל התאוריות המקובלות מדברות על כך שהקשר הראשוני בין התינוק לאמו נוצר באמצעות האכלה. תינוק בן יומו חש מצוקה גדולה כשהוא רעב, וכשהאם מאכילה אותו היא מפרקת את המצוקה, עוזרת לו ופותרת את הבעיה. כך בעצם נוצר אצל התינוק אמון בבני אדם. האוכל אינו רק עניין פיזי, אלא אמצעי שבזכותו נוצר קשר חזק בין האם לתינוקה.
"בשלב מסוים הבנתי שבישול הוא דרך מצוינת ליצור קשר בין בני אדם. ההתעסקות באוכל מלאה במטענים רגשיים, בשליטה, בגבולות. ככה החלטתי ללמוד טיפול באמצעות בישול."
ברק היא בחורה רצינית ויסודית. היא סרקה את האינטרנט במטרה לגלות קורסים בנושא, ולהפתעתה לא מצאה דבר בארץ. היא הייתה מוכנה ללמוד גם בחו"ל, אבל מאמצי החיפוש העלו חרס. "מוזר שאף אחד לא חשב על משהו כל כך בסיסי," היא מחייכת, "אבל זאת עובדה. ככל שהפכתי בנושא, הגעתי למסקנה שחייבים לפתח את השיטה."
ברק החליטה שאם אין לימודי טיפול בבישול, אפשר ללמוד נושא דומה ולתרגם את השיטות לעולם הקולינרי. תוך כדי עבודה במסעדת ארטישוק פנתה ללימודי טיפול באמנות באוניברסיטת בר אילן, ובד בבד בנתה קבוצה של עיוורים והחלה לטפל בה בהתנדבות.
"ניסיתי לחשוב מה עובר על אדם שאיבד את מאור עיניו. מה נפגע בתחושות שלו, איפה משתבשות מערכות היחסים שלו. בסך הכל התעוורות היא תהליך מאוד מבהיל. אנשים מאבדים את כל הביטחון העצמי שלהם. הם הופכים להיות חרדים ותלותיים במסגרת המשפחתית. מכינים להם ועושים למענם כל היום, והתפקוד היומיומי שלהם נפגע מאוד."
העיוורים סיפרו לה שבני משפחתם מסרבים לתת להם לחתוך ירקות מפחד שייחתכו. ברק לא עשתה להם הנחות. "מה זאת אומרת לא יכולים"? שאלה אותם, "ברור שאתם יכולים. זה אולי קצת יותר קשה ממה שהיה פעם, אבל זה לגמרי אפשרי." היא התחילה מדברים פשוטים והתקדמה להכנת קישים ומאפים מתוחכמים, ממש כמו במסעדה שבה עבדה. לתדהמתם של העיוורים, התוצאות היו מרשימות.
"בהתחלה הם פחדו שהמנות שהם יכינו ייראו כמו שליכטות של אוכל שמגישים בבתי הכלא," היא צוחקת, "אבל גם לזה מצאתי פתרונות. הבאתי להם מהמסעדה פורמות - תבניות עגולות, שבאמצעותן מסדרים על הצלחת טרטר טונה, אורז או פירה. הם בנו כך מנות יפהפיות, ואנשים לא האמינו שעיוורים הכינו אותן.
"לא ריחמתי עליהם. הם ניקו דגים והוציאו להם את העצמות בפינצטה, הכל באמצעות חוש המישוש. הכנו מרקים, גלידות, גלילות ממולאות של קדאיף - כל מה שעלה בדעתי. אין מנה שניסיתי ללמד אותם להכין והם לא הצליחו בסוף. במסעדה שבה עבדתי היה קינוח של אגסים ביין, שקולפו בצורה מאוד מיוחדת. עבדתי עם העיוורים על הקילוף בסדנה, ולהפתעתי הם הכינו את זה אפילו יותר מהר ממני. אחרי הכל, חוש המישוש שלהם הרבה יותר מפותח משלי."
מה שאמור היה להיות מספר מצומצם של פגישות, התארך לשנתיים של מפגשים. העיוורים רכשו ביטחון לא רק בעבודה במטבח, אלא גם העזו לצאת למסעדות ולבתי קפה. "אנשים שבעבר היו מאוד מוטרדים מהאופן שבו הם אוכלים בציבור, פתאום העזו להזמין מקום במסעדה. לא היה אכפת להם יותר מה יגידו עליהם כשנשפך להם קצת אוכל. תחושת הערך העצמי שלהם התעצמה, והם הפכו להיות פחות תלותיים ויותר בטוחים בעצמם."
שיטה שמדברת לכולם. אילת בפעולה (צילום: שאול גולן)
סבלנות, מלפפונים
אחת היוזמות היותר ברוכות של ברק היא טיפול בילדים עם הפרעות נפשיות קשות, שלומדים בבית הספר המיוחד נתיב בתל אביב. פגישה חד-פעמית שלה עם נערות מבית הספר ואמהותיהן הולידה תוכנית לימודים שלמה, המסייעת לילדים ולבני נוער הסובלים מפסיכוזות קשות ומדיכאון עמוק. "לפני שלוש שנים העברתי שם סדנה חד-פעמית ופשוט התאהבתי," מספרת ברק. "הכנו יחד פונדנט שוקולד בצורת לבבות, ובתוכם שתלנו שוקולד לבן. ביקשתי מכל אחת לשתול מחשבה לבנה, חיובית, ולספר עליה. יצאו דברים כל כך מקסימים, שהחלטתי שאני נשארת לעבוד שם.
"אחת הלקויות המרכזיות של הילדים והנערים האלה היא היכולת ליצור קשר, והטיפול שלי הרי נועד כולו ליצירת קשר בין אנשים. אלה ילדים עם רמת רגישות אדירה. אני מדמה את זה להיעדר עור שיחצוץ בין העולם לבין קצות העצבים שלהם. אין להם הפרדה בין הפנים והחוץ. אני עובדת איתם על זה באמצעות בישול. "אנחנו מכינים פרלין, שהוא שוקולד ממולא, או רביולי בעזרת מכונת פסטה. קודם עובדים על הבצק, אחר כך על המילוי, ובסוף גם על הרוטב שמקיף אותו. זו מטאפורה שמקבלת משמעות בהדרגה. קל יותר לדבר על האוכל במקום לדבר על עצמך. לאט לאט אני עוזרת להם לתרגם את המטאפורה ולעשות את הקישור בין הפנים לחוץ, בין הסביבה למה שקורה בתוך הנפש. ככה הם גם מבינים משהו על גבולות. זה לוקח המון זמן, אבל זה נפלא."
מנהל בית הספר נתיב, רוני פינצ'בסקי, מלא שבחים על שיטת הטיפול הייחודית של ברק".לומדים אצלנו ילדים בני שש עד .21 השיטה של אילת מוצלחת כי היא מדברת לגדולים ולקטנים. יש פה ילדים כל כך חולים, שעצם העובדה שהיא הצליחה להכניס אותם בכלל למסגרת טיפולית זה כבר הישג עצום. כשאילת נעדרה פעם בגלל מחלה, הילדים היו שרויים בצער גדול. הם מחכים לה בכליון עיניים, והיא מוציאה מהם דברים מדהימים. היא מגיעה איתם לעומק טיפולי אדיר. כשהיא רוצה ללמד אותם משהו על סבלנות, לדוגמה, היא כובשת יחד איתם מלפפונים. לא יעזור כלום, מלפפונים חייבים זמן עד שהם משנים את צבעם וטעמם, והילדים חייבים לחכות כדי לראות את זה קורה. הטיפול הזה מקסים ומאוד ייחודי, והקשר שנוצר בינה לבין הילדים גם נגזר מהאישיות המאוד מיוחדת שלה."
שיחות אינטימיות
בעבודה עם חולי סרטן מנסה ברק להחזיר לחולים, ולו במעט, את השליטה בחייהם, במציאות של טיפולים קשים, רופאים ובתי חולים. תזונתם של חולי סרטן היא עניין מורכב מאוד, וברק מודעת לרגישות הזאת. כבר שנתיים וחצי, יחד עם דיאטנית, היא מעבירה סדנה שבועית שבמהלכה היא מלמדת חולים להכין מנות בריאות שיסייעו להם לקחת את השליטה על מה שנכנס לתוך גופם.
"לחולי סרטן יש תחושה קשה של היעדר שליטה על גופם," היא מסבירה. "הסדנה היא דרך להחזיר להם מעט את השליטה הזאת. פתאום יש להם חלק פעיל בהחלמה. באקטיביות הזאת יש משהו מחזק ומעצים. זאת לא קבוצת תמיכה. אני קוראת לזה קבוצת שינוי. אנחנו מסייעים להם לעשות שינוי לא רק במה שהם אוכלים, אלא גם במה שהם מאכילים את ילדיהם ואת בני משפחתם, במה שהם קונים לבסוף בסופר. הכל מתנהל בחדר מאוד קטן, ובין אפיית לחם להכנת קינוחים מתפתחות שיחות אינטימיות: על מערכת היחסים עם הרופא, היחס של הצוות הרפואי, תגובת המשפחות. אני מעודדת אותם להעלות נושאים. הכנו למשל דפי אורז ממולאים בירקות. הדפים האלה שקופים אחרי שמרטיבים אותם, וכך יצא שדיברנו על איך זה להיות שקוף וחשוף כשמישהו רואה כל מה שקורה בגוף שלנו."
ענת טפר (50) מחולון היא חולת סרטן שד המשתתפת בסדנה. "אני יוצאת מהפגישות האלה עם חיוך גדול , היא אומרת. אני נמצאת עכשיו בעיצומם של טיפולים כימותרפיים לא קלים, ובתוך כל הקושי הפגישות האלה הן דרך נהדרת להתנתק קצת מהסבל, לפרוק את מר לבבנו וגם ללמוד כמה דברים מועילים. זאת הזדמנות נדירה לעשות משהו כיפי ואפילו משעשע בתקופה הקשה הזאת."
בימים אלה, ובעקבות הכנס בוושינגטון, עורכת ברק מיני-מחקר על השינוי שחל באיכות חייהם של החולים. בנוסף לכך חזרה לאוניברסיטה, והיא טורחת על עבודת תזה העוסקת בהשפעת הטיפול בבישול על ילדים עם תחלואה נפשית. לא מכבר גם התחילה לכתוב ספר הדרכה להורים של ילדים עם קשיי קשב וריכוז ובעיות רגשיות. "אני נותנת להם כלים מאוד מעשיים לעשות את השינוי. דיבורים באוויר זה ממש לא מספיק".
פנקוטת יוגורט אקטיבית במרק יערים
קינוח מושחת וידוע לשמצה, שעובר תהליך הבראה. אלגוריה למצבים נוספים בחיינו, שנראים חסרי יכולת שינוי.
המרכיבים (ל-6 מנות של חצי כוס):
למרק פירות יער:
2 כוסות מים
2 כוסות מיץ חמוציות
3 כפות סוכר חום כהה
1/2 כוס יין אדום
2 מקלות קינמון
2 כוכבי אניס
3 תרמילי הל
1/2 1 כוסות פירות יער קפואים (פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות, דובדבנים)
גרידת לימון
לפנקוטה:
1 כוסות חלב 3%) שומן, לא פחות)
2 כפיות ג'לטין
1/3 כוס דבש
2 גביעי יוגורט ביו (לפחות 3% שומן)
תמצית וניל איכותית (או גרגירים ממקל וניל שיבושל עם החלב)
אופן ההכנה:
- מבשלים יחד את כל חומרי המרק עד לרתיחה ומצמצמים עד קבלת צבע עמוק. מצננים במקרר עד ההגשה.
- שופכים את החלב הקר לסיר ומערבבים עם הג'לטין. מערבבים היטב כמה דקות ועדיין לא מחממים.
- לאחר שרוב גושי הג'לטין נמסו, מחממים את החלב על אש קטנה תוך כדי בחישה מתמדת ולא נותנים לו לרתוח. כשכל הג'לטין נמס, מורידים מהאש.
- מערבבים יחד את היוגורט, הדבש והווניל עד קבלת תערובת אחידה, ומוסיפים לה את החלב החם. שוב מערבבים היטב, עד שהתערובת אחידה וחלקה.
- יוצקים את התערובת לתבנית שקעים מסיליקון או לקעריות קטנות ומצננים במקרר כמה שעות.
- להגשה: יוצקים מעט מרק יערים לצלוחית, ומניחים במרכזה את הפנקוטה (הופכים את הקערית.( מקשטים בכמה פירות יער.
לפנייה לכתב/ת 
