הח"כיות בעטו במקום שהכי כואב לגברים

חברת הכנסת נדיה חילו מורידה את הז'קט. התוקף מתקרב לעברה ותופס אותה בידיו. היא לא מאבדת את העשתונות ושולחת בעיטה לאשכיו. ועוד בעיטה. התוקף לא מרפה, וחילו מעיפה את שורש כף ידה אל פניו. הוא מכסה את הפנים בידיים, אבל חילו משגרת עוד מכה, ועוד מכה. כשהוא כפוף ודואב, עוד ברך לפנים - והוא נופל. ח"כ חילו יצאה כשידה על העליונה.

התקיפה המדוברת אירעה הבוקר (יום ג') במסדרונות הכנסת, אבל למזלו הרב של התוקף - לא מדובר באירוע אמת. עמותת "אל הלב", שמפעילה סדנאות הגנה לנשים, הוזמנה לכנסת לרגל יום האישה כדי להעניק לח"כיות, העוזרות הפרלמנטריות ושאר העובדות במשכן שיעור בהתגוננות.

כשהן עומדות במעגל, השתתפו נשות הכנסת בשיעור ותירגלו סוגים שונים של תקיפה, כשהן מלוות כל מכה בצעקות "לא!" רמות. עם רגל שמאל לאחור, ברכיים מכופפות וידיים מונפות קדימה - הן מעיפות ברך לאוויר. המדריכה מסבירה: "בועטים למעלה, עד הראש - אבל דרך האשכים".

יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, הסבירה בשיחה עם ynet כי אישרה את עריכת הסדנה בכנסת כדי להעביר מסר: "הרבה פעמים נשים קופאות מול התוקף, כשלפעמים זה אפילו מתורגם לא נכון - 'היא לא אמרה כלום, היא שתקה'. תגובה לתקיפה יכולה לעשות את ההבדל".

לשאלת ynet האם עברה אי-פעם תקיפה או הטרדה מינית, אמרה ח"כ אסתרינה טרטמן כי לדעתה "כל מי ששירתה בצבא עברה בשלב מסוים אירוע שכיום מוגדר כהטרדה מינית, אלא שאז היא לא היתה מודעת לכך". לדבריה, לאסרטיביות שאשה מקרינה יש משקל והשפעה, אך זה לא מספיק. "הפעילות שנערכת כאן היא אמירה חשובה. לומר 'לא' זה מסר".

"לא קורבן, שורדת"

אחת ממייסדות עמותת "אל הלב" היא יהודית סידיקמן, שחוותה על בשרה אלימות מהי. אלא שסידיקמן מסרבת לכנות עצמה קורבן: "אני שורדת תקיפה, בשום פנים ואופן לא קורבן. אני לא מוכנה להגדרה הזו". היא מספרת שבמשך תשע

שנים בעלה היה נוהג בה באלימות, אם כי לא פיזית.