שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האנדרטה הישראלית: במותם ציוו את החיים
    כאלף אנדרטות לזכר הנופלים במערכות ישראל פזורות ברחבי הארץ. הן נבדלות זו מזו בסיבות שלשמן הוקמו ובצורה שקיבלו, אך הטקסים המתקיימים בהן מפיחים חיים באירועים. קווים לדמותם של המונומנטים היוצרים את מארג הזכרון בנוף הישראלי

    ברחבי הארץ פזורות כאלף אנדרטות לזכר הנופלים במערכות ישראל. אלף מונומנטים היוצרים את מארג הזיכרון בנוף הישראלי והן חלק בלתי נפרד מהפולחן הלאומי. אלף במספר. במגזין "אופקים חדשים" החליטו להקדיש לנושא פרויקט שלם.

     

    היוזמים להקמת אנדרטות לנופלים הם שונים ומגוונים - בני משפחה, חברים לנשק, בתי ספר, ישובים, רשויות מקומיות, משרד הביטחון, צה"ל ועוד. כך גם מעצבי האנדרטות, הם יכולים להיות אמנים, אדריכלים או אנשים מן השורה, הבאים מרקע מקצועי ברמות שונות, עם תפיסות אסתטיות וערכיות שונות.

     

    גם נסיבות הקמת האנדרטות אינן אחידות, הן יכולות להיות תוצאה של מתן תרומה, הן יכולות להיות ספונטנית, ולעתים הן מוקמות לאחר תכנון מוקדם. למרות כל זאת, אפשר להצביע על מרכיבים מאפיינים ישראליים, החוזרים באנדרטות רבות, ויוצרים בכך את טיפוס האנדרטה הישראלית.  


    בית העלמין הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה בהר הצופים ירושלים. במקום קבורים 2,539 חיילים מזוהים ואלמונים, עמיתים ויריבים זה לצד זה (צילומים: חן ליאופולד)

     

    המחשבה שמאחורי

    האנדרטה היא מערכת סמלים בעלי משמעות, המבוססים על אירוע היסטורי. ולכן, עיקר כוחה טמון בעצם קיבוע הזיכרון ההיסטורי. הטקס המתקיים לידה מחייה כל פעם מחדש את האירוע שלשמו היא עומדת, ובכך מבטיח את נצחיותו.

     

    המחשבה שמאחורי הקמת האנדרטה מציבה לה מטרה כפולה: זיכרון והנצחת העבר; בצד הצבת ערכים וקביעת משימות חברתיות קולקטיביות לעתיד.

     

    יש אנדרטות אישיות המנציחות בודדים ויש אנדרטות לקבוצת נופלים - בשני המקרים, האנדרטות המוקמות מהוות אמצעי העוזר לחברה ולשכולים בפרט, להשלים עם מות הנופלים ולקבלו כמוות בקרב למען המולדת.


    אנדרטה ואתר הנצחה שנפתחו בפברואר 2008 לזכר 73 חללי אסון המסוקים שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון בליל ה-4 בפברואר 1997. מיקום: זירת הנפילה, כביש 99 בין קבוץ דפנה לשאר ישוב

     

    אנדרטות לציון גבורת הלוחמים על המולדת החלו להופיע בנוף הארץ ישראלי עוד בזמן ה"מאורעות", כמו למשל  "האריה השואג" בתל חי, לזכר יוסף

    טרומפלדור וחבריו, שהקים אהרן מלניקוב בשנת 1934. אולם, ההנצחה המאורגנת והמוגדרת החלה עם מלחמת העצמאות, וביטאה את חידוש הקשר בין העם היהודי לבין הטריטוריה הלאומית שלו, והיא מתקיימת עד ימינו.

     

    כבר בשנת 1949, בד בבד עם הקמת האנדרטות הראשונות לזכר הנופלים במלחמת העצמאות, הוקם במשרד הביטחון המדור להנצחת החייל. אולם פעילותו הממשית בהנצחה החלה רק בשנת 1951, לאחר שדוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, מינה את המועצה הציבורית להנצחת החייל, בראשותו של יצחק בן-צבי, אשר ניסחה את המדיניות הרשמית בנוגע להקמת אנדרטות ממלכתיות.

     

    שישה טיפוסים

    ניתן לחלק את האנדרטות על פי צורתן לשישה טיפוסים אופייניים:

     

    1. גלעד: מספר לא מבוטל של אנדרטות, נראות כגל אבנים או עשויות מאבן או מסלע בודד, כרמז לגל אבנים. האסוציאציה המיידית קושרת אותן עם ה"גלעד" הידוע מן התורה, שהקים יעקב כעדות לברית בינו לבין לבן: "הגל הזה עד ביני ובינך" (בראשית ל"א: מ"ח). השימוש באבנים או בסלעים מעביר תחושה על קרבה לאדמה ומשמעות של הקבלה בין דממת החומר ודממת המתים. דוגמאות לכך הן: האנדרטות של דוד פיין בצומת גולני, ושל ברני פינק בגבעת חיים מאוחד, שתיהן משנת 1985. 


    גלעד אבנים לזכר בוגרי תיכון רמלה לוד שנפלו במערכות ישראל. מיקום: ממפעל הפוספטים בנחל צין באזור המכתש הגדול פונים לדרך פרטית העוברת בנחל צין וחוברת לכביש 227

     

    2. קיר זיכרון: אנדרטות רבות נבנו בצורת קיר ארוך או קיר המתנשא לגובה, ועליו שמות הנופלים, שורות שורות או טורים טורים, ולצדם כיתוב. הצבת השמות בצורה כזו על הלוח, מעצימה את גודל הקרבן של הנופלים למען הכלל, ורישום השמות על פי סדר האלף בית, ללא ציון דרגתם של הנופלים, מדגיש את שוויון הקרבן. הופעת שמו המלא, לפעמים בתוספת כינוי החיבה, של כל נופל, מעביר מסר שכל אחד מהנופלים מייצג עולם ומלואו. באנדרטה מסוג זה מתאפשרת בו-זמנית התייחדות פרטית, אפשר לקרוא בקול את השם, להביט, לגעת ולהוקיר, לצד הנצחה קולקטיבית. דוגמא לכך הוא קיר הזיכרון שהוקם ב-1995 באתר חיל השריון בלטרון, וחקוקים עליו שמותיהם של למעלה מ-4,800 חללים.

     

    3. עמוד זיכרון: קיימות אנדרטות שצורתן עמוד הצומח מן הקרקע, וכאלה שבהן העמוד יוצא מתוך גל אבנים או עומד על בסיס. בכל המקרים העמוד המזדקר מסמל כוח פורץ ועוצמה של גבורת הנופלים. למשל, באנדרטות של יצחק שמואלי, בצומת גלילות 1986 ושל יוסף אסא, בקמפוס האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים, 1988. 


    אנדרטת אוגדת הפלדה לזכרם של לוחמי האוגדה בפיקודו של האלוף ישראל טל שכבשה את פתחת רפיח במלחמת ששת הימים. האנדרטה תוכננה ע"י האדריכל ישראל גודוביץ, הוקמה ב-1977 בעיר ימית. בעקבות הסכם השלום עם מצרים ופינוי סיני נבנתה מחדש בפתחת שלום

     

    4. שרידי מלחמה: ישנן אנדרטות שהורכבו באופן סמלי משרידי קרב וכלי לחימה שתפקודם שונה, והם הועמדו כעדות אילמת לקרב שהתנהל ולגבורת הלוחמים. כמו מגדלי המים של נגבה, יד מרדכי או הטנק בדגניה ושלדי המשוריינים בצד הדרך העולה לירושלים, כולם ספוגים בזיכרונות האירועים. לפעמים נאספו שרידי נשק, חלקי כלי לחימה או שריד של בטון ביצורים והוצבו בארגון מחודש, כדי שיהיו תזכורת לדרך שבה קיפחו החיילים את חייהם, כמו באנדרטה שהקים יגאל תומרקין בבקעת הירדן, 1972.

     

    5. אתר הנצחה: אלו הן אנדרטות בעלות מרחב הנצחה גדול, המשמשות כמקום הנצחה לקבוצה גדולה של לוחמים ובתחומן נערכות עצרות התייחדות כלליות וטקסי השבעה. בדרך כלל אלו אנדרטות שרק על ידי כניסה לתוכן יכול המבקר לחוש ולחוות את עוצמת האווירה והמסר המועברים באתר. ברוב המקרים יש במקום גם חדר זיכרון ו/או מוזיאון צנוע המוקדש לסיפור הקרב במקום. דוגמאות לכך הן: אנדרטת פלמ"ח נגב – באר שבע, שהקים דני קרוון, 1968, האנדרטה לחטיבת גולני, שהקים יוסף אסא, 1982 ואתר ההנצחה לצנחנים בגבעת התחמושת, בירושלים שנחנך ב-1975.

     

    אתר הקרב לזכר הקרבות בקיבוץ יד מרדכי בשנת 1948, בהם הגנו 130 חברי קיבוץ ו-20 לוחמי פלמ"ח על היישוב מול 2000 חיילים מצרים בערב היום השישי החליטו לסגת

     

    6. אלמנט פיסולי: ישנן אנדרטות שבהן ייצוג הנופלים הוא באמצעות אלמנט פיסולי, מופשט או צורני, בתוספת כיתוב. בין האנדרטות הצורניות, אפשר למצוא סמלים אוניברסליים, כמו הציפור הפצועה שפיסל יונה פלומבו לזכר חללי הצנחנים, בירושלים, או דמויות אדם, באנדרטה שהקים אהרון פריבר בתל-יוסף, 1952, וסמלים לאומיים, כמו מגן דוד, המסמל את העם היהודי, ביד לבנים שהקים אשר בר-אמת בעברון, 1982.

     

    זיכרון המתים ממשיך לפעום

    על כל טיפוסי האנדרטות יש כיתוב כלשהו, הלקוח מאחד המקורות הבאים: התנ"ך, השירה והפרוזה העברית או דברי שבח והלל. שימוש בפסוקים מן התנ"ך מצביע על ייחוס קדושה לנופלים ולמקום הנצחתם, ובנוסף, משמש גם הצדקה היסטורית-לאומית לקשר עם הארץ ועם גיבוריה הקדומים. כמו למשל, שתי כתובות שגורות מאז תש"ח ועד היום, ולקוחות מקינת דוד על שאול ויהונתן: "מנשרים קלו מאריות גברו" (שמואל ב, א: כ"ג), ו"הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים" (שמואל ב, א: י"ט), או פסוק כמו: "תדרכי נפשי עוז" (שופטים, ה: כ"א), "וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות" (ישעיהו, ב: ד) או "כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד" (ירמיהו, ל"א: כ) ועוד.


    אנדרטה לחללי פיגוע ההתאבדות הכפול בטרמפיאדת צומת בית ליד ב-22 בינואר 1995. האנדרטה הוקמה בשנת 2006 על ידי האמנית שרה קונפורטי. מיקום: חצי ק"מ מזרחית לצומת השרון במפגש בין כביש 4 לכביש 57

     

    קטעי השירה או הפרוזה של יוצרים ארץ-ישראליים משייכים את הנופלים אל ההוויה התרבותית-חברתית הישראלית. כמו למשל הציטוט מהשיר "עץ" של לאה גולדברג המופיע באנדרטה ברחבת הכנסת: "הנה יצאו בנינו הקטנים / הקביל האור ולראותו פנים, / לבם לא חת ומבטם פקוח, / ובדמם הבקר יעלה / כמיץ זורם משרש לעלה / וברך תלתליהם ישקוט הרוח".

     

    דוגמה אחרת היא האנדרטה שהקים גרשון קניספל באחוזה, חיפה, בשנת 1974 מיד לאחר מלחמת יום כיפור. בחזית הפסל נרשמו מילותיו של נתן אלתרמן: "דומיית לבבות אמיצים", ועל הקיר התוחם נרשמו שורות משיר של חיים גורי: "היללתי לעדה / שגדועה היא אך שלמה / בה המת אינו מת". 


    אנדרטת יד אנזק ממוקמת מול העיר עזה, לזכר חיילי יחידת אנזק שלחמו בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. האנדרטה הוקמה ע"י קהילות יהודיות מאוסטרליה וניו זילנד והקרן הקיימת לישראל בשנת 1967. מיקום: ליד קבוץ בארי

     

    גם דברי שבח והלל המופיעים על אנדרטות אחדות מאדירים את ההקרבה של הלוחמים למען הנותרים בחיים ולמען המולדת. כמו הכיתובים הבאים: "כבוד לחללינו במלחמת השחרור. זוהר גבורתם יעמוד לעד ותפארת חייהם תבהיק לדורות הבאים" (תל יוסף, 1952), או "כבוד לגיבורים אשר נפלו בהגינם על בקעת כנרות במלחמת השחרור תש"ח ובמותם נתנו את החיים ואת החרות לעמם ולארצם" (עמק הירדן, 1957) וגם "כבוד ותהילה לגיבורי עוצבת הפלדה אשר בדמם קדשו מולדת" (עמק דותן, 1968).

     

    לאנדרטות תפקיד חשוב בעיצוב והנחלת הזיכרון של הנופלים. האנדרטה היא מקום בו זיכרון המתים ממשיך להתקיים ולפעום. באמצעות האנדרטה מזכירים הנופלים לאלה שנותרו בחיים את גודלו וחשיבותו של הקרבן. האנדרטה הניצבת בנוף, מעידה על נאמנותם והקרבתם של הנופלים למען הערכים הקולקטיביים של העם והמולדת.

     

    • המאמר הוא חלק מהמגזין אופקים חדשים, קרן ברל כצנלסון, גליון 42 בנושא צבא וחברה בישראל. עורכת: איריס הרפז.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "האריה השואג", אנדרטה ואתר הנצחה שהוקמו ב-1934 לזכר טרומפלדור וחבריו שנפלו על הגנת תל חי ב-1920
    צילום: חן ליאופולד
    אנדרטה בנווה אטיב לזכרם של ארבעת לוחמי סיירת אגוז שנפלו ב-1969
    צילום: חן ליאופולד
    אנדרטה ליד חד נס לזכר חללי הקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים
    צילום: חן ליאופולד
    אנדרטה בצד כביש הערבה לזכרו של רס"ל לוטפי נסראלדין, שנפל בקרב התקלות עם מחבלים בשנת 1969
    צילום: חן ליאופולד
    אנדרטת זיכרון מברזל של הפסל משה ציפר, פסל מופשט, 1965, ליד בית ספר שדה עין גדי
    צילום: חן ליאופולד
    אנדרטת חיל ההנדסה במעלה עקרבים, לזכרם של 11 חללי פיגוע הירי נגד נוסעיו של אוטובוס ב-17 במרץ 1954
    צילום: חן ליאופולד
    אופקים חדשים, קרן ברל כצנלסון
    מומלצים