מותו של שומר הזיכרון

זאב רייכל, מייסד ומנהל ארכיון הקאמרי, הלך אמש לעולמו כשהוא בן 60. רייכל הקים בקאמרי מפעל יחיד במינו שקיבץ לתוכו את הטקסטים של כל המחזות שהועלו אי פעם על בימות התיאטרון בישראל. לארכיון נהרו מדי יום עשרות תלמידים, מורים לדרמה, שחקנים ובמאים שבאו לחפש חומרים לעבודת התיאטרון. ארונו של רייכל יוצב מחר, ו', באכסדרת התיאטרון הקאמרי בשעה 13:30 משם יצא מסע הלוויה לבית העלמין סגולה בפתח תקווה. ההלוויה תיערך בשעה 15:30.

רייכל סייע בידם באדיבות, ברצון טוב, בחיוך וכל זה תוך שימוש בידע נרחב למציאות החומרים המתאימים לכל אחד ואחד. "זאב היה איש אהוב במיוחד על הקולגות שלו ועל כל מי שעלה לרגל לארכיון שלו", אומרים היום בקאמרי.

שחקן התיאטרון רמי ברוך מספר: "רק לאחרונה כשחגגנו לזאב יום הולדת שישים, אמרתי כמה קל ופשוט לדבר על זאב. הוא כל כך אהב את התיאטרון, את השחקנים ואת התלמידים שהגיעו אליו לארכיון. תמיד היה נעים הליכות, התבדח, איש מחבק ואוהב. ידעת שאם זאב שם, אתה חוזר הביתה. זו היתה ההרגשה שהוא נתן, כמו אבא דואג ואכפתי שמחכה לך בבית עם מרק חם. זאב למעשה הציל את שביתת המורים כי כשבתי הספר שבתו, אצלו בארכיון היה תמיד מלא מפה עד אוזן. הוא הקים מפעל יוצא מהכלל, הוא היה איש יוצא מהכלל והוא יחסר מאד".

זאב רייכל נולד בברלין והגיע עם הוריו לארץ בהיותו בן שנה. הוא גדל בכפר-סבא ובגיל 13 עבר עם משפחתו לגור בפתח תקווה, שם הם מתגוררים עד היום. רייכל היה אספן נדיר של ספרי תיאטרון ותוכניות של הצגות שהוצגו בארץ משנות השלושים ועד היום. בתיאטרון הגדירו אותו "אנציקלופדיה מהלכת של התיאטרון". ארכיון הקאמרי היה מפעל חייו של רייכל ב-15 השנים האחרונות. בשנה שעברה הוענק לרייכל פרס ראש עיריית תל אביב-יפו ע"ש השחקן אברהם בן יוסף על עבודתו.

מבקר התיאטרון צבי גורן אמר היום: "בדור הזה שבו כל כך מעט יודעים על התיאטרון בארץ, האיש הזה הציל את התודעה והעניק לכל מי שהיה מעוניין עושר שאין דומה לו. מותו יורגש לאורך זמן רב ואני מקווה שישכילו להמשיך את מפעלו שהקים במו ידיו ובאהבה אינסופית. זאב בנה ארכיון מופתי לתפארת, עבודת יד שכל כולה הוא. הוא בנה, אסף וריכז ומעבר לכל ידע והבין את מהות התיאטרון ומרכיביו וגילה סקרנות להבין את המשכיות קו הרצף של התיאטרון הישראלי. מחזות, תרגומים, שחקנים, תפאורות, במאים – כל מה שרצית לדעת היה שם באיש המקסים והשקט הזה. הוא אחת התופעות המופלאות שיש בעולם התיאטרון, האמנות והתרבות בכלל כי הוא היה השומר של מה שנשאר. זו אבידה גדולה לתיאטרון הקאמרי ודאי, אבל לא פחות לכלל התיאטרון הישראלי".