לבוא טאבולה ראסה

בתזמורת הקאמרית הקיבוצית לא קופאים על השמרים. כששם המשחק הוא להמציא את עצמך בכל יום מחדש, בשעה שקהל אולמות הקונצרטים הולך ומצטמצם, מבקשת התזמורת לפצח את הקוד שיאפשר לה לקרב קהלים חדשים ובו בזמן לשמר איכויות ולבדל את עצמה מתזמורות קיימות.

הערב יעלה בבכורה האירוע המוזיקאלי-המְחוֹלִי, "צליל דרמה ומחול", שמבקש לעשות בדיוק את זה. הפרויקט, פרי שיתוף פעולה שני של התזמורת עם הרקדנית טליה פז, מחזיר לישראל את הרקדנים רפי סעדי ואיתן סיבק, שמתגוררים בשבדיה ושרקדו עם פז בלהקת הבלט קולברג לאורך שנים ארוכות. יחד עם מדליין לינד, רקדנית נוספת בבלט קולברג, יציגו שתי בכורות שנוצרו בהשראת המוזיקה של המלחין האסטוני ארוו פרט.

מפגש משותף של טליה פז, רפי סעדי ואיתן סיבק (צילום: הוקן לארסן)

"Fratres" של איתן סיבק, הוא תולדה של חוויות וזיכרונות פרטיים של היוצר. "הבסיס ליצירה, שנובע מתוך שמה, הוא החיבור הראשוני והחזק במערכות היחסים שבין אחים", אומר סיבק שהקדיש את העבודה לאחיו הבכור, "הרבדים השונים והמורכבות ומעל לכל האהבה הגדולה, הם חלק מהיצירה", הוא אומר.

הפניה מטליה פז ליצור ולרקוד בישראל ריגשה את סיבק. "אני מכיר את טליה מגיל 15 ועם רפי סעדי רקדתי בקורסי הקיץ בבת דור כשהייתי בן 16", הוא אומר, "החיים הובילו אותנו לחלוק דרך ארוכה ומשותפת. בחיבור הנוכחי לעבודה עם תזמורת ישראלית בארץ, יש משהו מרגש".

אחרי שנים בשבדיה הוא מרשה לעצמו לדבר על חסך. "במשך כל השנים האלה החסר הורגש. כשאתה מופיע בפני כל כך הרבה אנשים, בכל כך הרבה מדינות ועושה כל כך הרבה יצירות, המחשבות על כמה מעט מהחוויה הזו אתה חולק עם אנשים שקרובים אליך ומכירים אותך צצות", הוא אומר, "הרבה פעמים עמדתי על הבמה ואמרתי לעצמי – היום אני מקדיש את הריקוד לאדם קרוב כזה או אחר שאיננו איתי. החסך לא מוריד מערך הסיפוק, אבל המחשבות עלו לעתים קרובות לכן אני שמח מאד על ההזדמנות לרקוד בארץ".

מתוך "טבולה ראסה" עבודה מאת הכוריאוגרף ג'וזף סטרדי (צילום: הוקן לארסן)

יוצרי המחול התבקשו מהתזמורת הקאמרית הקיבוצית ליצור בהשראת יצירותיו של המלחין ארוו פרט, מקור השראה לכוריאוגרפים רבים בהם אוהד נהרין. "המוזיקה של ארוו פרט מלאה באנרגיה מיסטית מהפנטת", אומר סיבק, "יש בו משהו מרגש, מתמטי מאד ובאותה מידה יצרי וסוחף. הוא מעביר את המאזין מסע ונוגע בנימים הקטנים של הנפש מבלי לעשות מזה טררם גדול. זה כאילו מישהו מדבר איתך במילים הכי פשוטות ונוגע דרכן במקום הכי נכון, איפה שמתחברים כל הדברים".

סיבק: "החסך והחסר קיים" (צילום: הוקן לארסן)

העבודה השניה בערב "טבולה ראסה" מבוססת על הלחן של המלחין האסטוני שמזוהה במיוחד עם הכוריאוגרפיה עוצרת הנשימה של אוהד נהרין. טליה פז, איתן סיבק ורפי סעדי, שביצעו את יצירתו של נהרין פעמים רבות לאורך השנים החליטו להציב את האתגר להתמודדות מחודשת עם המוזיקה בפני יוצר שמגיע אליה טבולה ראסה.

"אני לא הייתי יוצר למוזיקה של 'טבולה ראסה' בגלל הזיהוי הישיר עם אוהד נהרין", אומר סיבק, "לאורך כל השנים שרקדנו בקולברג באופן מוזר מעולם לא עשינו דואט משותף, טליה ואני, עד שנהרין הגיע והעלה אצלנו את 'טבולה ראסה' ואנחנו התבקשנו לרקוד את הדואט מתוך היצירה. זה אחד הדואטים היפים זו יצירה נהדרת. כשאתה כל כך מחובר ליצירה מסוימת, קשה לך להתנתק ממנה. זו בדיוק הסיבה שהחלטנו לפנות לג'וזף סטרדי על מנת שייקח את המוזיקה למקום אחר, שילך עם הפנטזיה, שיבוא אליה נקי".

המונח טבולה ראסה, שמשמעו לוח חלק, מתייחס ביצירה מתוך השקט שלפני בריאת העולם. ליצירתו של ארוו פרט שני חלקים בעל אופי מנוגד והיא כתובה להרכב של שני כינורות בליווי תזמורת כלי קשת ופסנתר שצליליו עוותו על ידי הנחת ברגים וחלקי מתכת על מיתריו.

"המוזיקה של ארוו פרט מינימליסטית, מעגלית ומיסטית", אומר ירון גוטפריד, המנצח ומנהלה המוזיקאי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית שיזם את הפרויקט. גוטפריד אומר שבחירת היצירות המוזיקאליות לפרויקט נובע מתוך רצון ליצירת דיאלוג אמיתי בין האמנויות והמבצעים.

"בדרך כלל אני משתדל לבחור יצירות שמזמינות את שיתוף הפעולה ויכולות להשאיר מקום לחוויה אמנותית נוספת", הוא אומר, "מצד אחד פרט ומצד שני, בחלקו השני של הערב, ננגן את הסימפוניה החמישית של בטהובן. דווקא בגלל הקיצוניות, חשבתי שזה יהיה מיוחד".

"מול המדיטציה ההיפנוטית של פרט, נזעזע קצת עם הצלילים הבועטים של בטהובן ביצירה שגם מי שאינו חובב הז'אנר מכיר ושיש בה משהו פראי, אותנטי, כמעט מטורף שמעיד על נצחון הרוח. זה ללא ספק ערב שמציע חוויה לא שגרתית".

ההפקה מתוכננת להציג במהלך השבועיים הקרובים בגבעת ברנר, עין השופט, אשקלון, היכל התרבות בכרמיאל ובבית שאן ותסיים את סדרת המופעים באירוע חגיגי שייערך ביום ג', 26 במרץ במוזיאון תל אביב לאמנות.