שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האב, הבן ורוברט פרקר: סקירת יינות יתיר וכרמל

    הציונים הגבוהים שקיבלו יינות יקב יתיר בפרסום דו"ח הטעימה של רוברט פרקר, הפכו אותם למצרך מבוקש ומחירם עולה בהתמדה. שגיא קופר סוקר את יינות יקב הבוטיק, וגם את יינות היקב הגדול שעומד מאחוריו - כרמל

    יקב יתיר, של היינן ערן גולדווסר, עשה השנה כותרות בקרב חובבי היין, עם פרסום דו"ח הטעימה של רוברט פרקר (או מארק סקוויארס, תלוי את מי שואלים). היקב קיבל ציונים של 93 ו- 90 ל"יער יתיר" ול"יתיר", בהתאמה. מה שאני קורא לו "מדד פרקר", כבר הספיק לעשות הרבה טוב ליקב הקטן שבדרום ומנכ"ל היקב, יעקב בן דור, מחייך עכשיו ביתר קלות כשהוא צריך לדבר על מכירות ויצוא.

     

    אנשי השיווק של "כרמל", שמבצעים עבור היקב את השיווק, נאלצים להגביל מכירות ולשמור כמויות שונות של יין ביקב, כדי להבטיח שיהיה מספיק להתיישנות ולמסעדות שברשימתן נמצאים היינות. מחוץ ליקב ממשיכים מחירי היין לעלות בהתמדה ומי שמחזיק בו מוכר - וברווח.

     

    בן דור מספר על קבוצות מבקרים ותיירים שמתקשרים ליקב לקבוע ביקור, חלקם כשהם נוחתים כאן, וחלקם כשהם עדיין רק בשלב תכנון הטיול. למתעניינים המקומיים אזכיר רק שהיקב סגור בשבתות, ושבכל מקרה יש לתאם ביקור מראש.

     

    השבוע הוציא היקב חמישה יינות חדשים – חלקם חדשים ממש, וזאת הזדמנות טובה לעשות את הסקירה הכמעט שגרתית-שנתית שלי.

     

    יתיר מרלו שיראז קברנה (פרנק) ופטיט ורדו - ובקיצור "מש"ק" 2005

    זהו הבלנד ה"בסיסי" של היקב: מרלו (37%), שיראז (36%), קברנה פרנק (15%) ופטיט וורדו (12%) מכרמי יער יתיר (בגובה 650 עד 900 מטר).  "יער יתיר" הוא התווית הראשונה. לפני כשנה טעמתי אותו ביקב, ועדיין יש בו את אותם אלמנטים של תבלינים ועשבי תיבול. הבלנד הוא של יינות מהחלקות השונות שהתבגרו בנפרד במשך שנה בחביות. לאחר הביקבוק היין הושאר ביקב במשך שנה להתיישנות נוספת. מלבד עשבי תיבול, אפשר למצוא בו גוונים יפים של פירות יער וליקוריץ. (16/20). 102 שקלים.

     

    יתיר קברנה סוביניון 2005

    בלנד של 85% קברנה סוביניון ויתרה של שיראז. זהו יין בעל פוטנציאל מצוין ומפגין עכשיו עושר של טעמים ומורכבות שמקורה בשילוב של פרי ועץ. יין כהה, עם ארומות של פירות יער מצד אחד ומשהו משל קופסת סיגרים וטבק, מצד שני. אפשר לחוש בגוונים של השיראז – אנימליות טובה – מציצים מבעד. יופי של יין. (16/20).  119 שקלים.

     

    יתיר שיראז 2005

    לא פחות מ- 50 דונם של שיראז יש ליקב ביער יתיר עצמו – האיזור הגבוה בו נטועים כרמי היקב. היין הזה מגיע משתי חלקות ביער, כשגם כאן, הודות למבנה של היקב, היין מתיישן בנפרד עד ליצירת הבלנד הסופי. יין עשיר, מוצק ושרירי. בועט, מאוד אנימלי (פסטרמה) ומרתק, סיומת מצוינת - יבשה. כדי להוציא את כל העושר הזה חובה לתת לו זמן: או להתישן ולהתבגר, או הרבה זמן בכוס. בסך הכל הכללי זהו יין עגול ומאוזן. (17/20). 128 שקלים.

     

    שני היינות הלבנים של בציר 2007 עומדים גם הם בסטנדרטים של היקב.

     

    ויונייה 2007

    יין זני לחלוטין – כולו ויונייה – שנבצר בשני מועדים: מחצית מוקדם ומחצית מאוחר יותר (15.5 בומה). גולדווסר, בניגוד לייננים אחרים, לא משתמש כאן בכלל בעץ, אלא משאיר את היין להתישן במכלי נירוסטה בלבד. בגלל זה ובגלל חלק הבציר המוקדם יותר, התוצאה היא יין שהוא יותר חומצי וירקרק מאשר יינות אחרים בשוק מאותו הזן (רובם נוטים לצד המשמשי-כתום-צהוב). הייתה לי כאן קצת תחושה של לייט הרבסט על יין יבש – תערובת של ארומות מאוד מעניינת באף, עם פה ש"מכה" בך באופן לא צפוי, מפתיע ומעניין (לא בלתי מאוזן). בגוונים הירוקים היה לי מפתיע לחוש במשהו כשותי, שהיה מלווה בשמריות, שמסתבר שמקורה כנראה בכך שהיין הושאר תקופה ארוכה יחסית על השמרים, ללא הצללה. היין מצוין,  מאוזן, מרענן ושונה. אני הייתי שותה עכשיו, לא מקורר מדי, כדי לנצל את כל הגוונים הקלים יותר של היין, אבל הוא בודאי יתבגר יפה. (16.5/20). 76 שקלים.

     

    סוביניון בלאן 2007

    השנה עם עוד פחות עץ: חצי נירוסטה וחצי עץ משומש. לאור הצלחת היין והיקב בשנים האחרונות, יקבי כרמל כבר לא לוקחים יותר מענבי הסוביניון בלאן של רמת ערד למוצרים שלהם, אלא משאירים את מלוא הענבים לשימוש ב"יתיר". ליאור לקסר, היינן הראשי של כרמל, אומר שזה טוב, כיוון שזה משאיר את ה"טרואר" היתירי בידיים מסוימות ומונע בלבול בקרב הצרכנים. חשיבה נכונה בהחלט.

     

    הסוביניון בלאן 2007 של יתיר הוא בעל גוון זהב ירקרק חיוור. באף, לצד לימוניות מבושמת, נעימה, יש ליין הזה גם צד טרופי קל, של אננס. בפה הוא ממשיך את האף, אך מחזק את הצד החומצי שלו עם משהו משל סוכריות חמוצות. סיומת קצרה ונעימה. יין טוב, בגוונים קצת שונים מאלה שאולי התרגלנו אליהם ב"יתיר". לשתות לצד מאכלי ים, סלטים או אספרגוס. 65 שקלים. (15.5/20).

     

    לפני כחודש ביקרתי ביקב יתיר ויחד עם ערן גולדווסר, היינן, ערכתי טעימת חביות:

     

    יתיר סוביניון בלאן 2006

    זהו יין שהיה כולו בעץ משומש. נמצא עכשיו בשיאו ומפגין פרי טרופי לצד שמריות. סיומת לימונית-שמנונית, מינראלית מעט, ארוכה ומעט טאנית. היין לשתיה עכשיו, כאמור, מאוד מאוזן ומהנה.

     

    היינות הבאים אינם עדיין מוכנים, והם רק להתרשמות לגבי השנים הבאות. ככלל, נראה שבציר 2006 הולך להיות טוב מאוד, והיינות של 2007 לא נפלו מהסטנדרט. מבציר זה אהבתי את המרלו 2007, את הקברנה פרנק, שהיה מאוד אלגנטי בטעימת חבית, ואת השיראז 2007, שלי היה יותר סירה משיראז באף, אבל מתגלה כמפולפל למדי בפה. מעניין מאוד:

     

    קברנה סוביניון 2006

    סגול-שחור. באף היין כבד ועשיר, מלא דובדבנים שחורים. אלה ממשיכים גם בפה. בעל פרי כהה, שזיפים וטאנינים רכים. היין מתעתע במקצת, ושולף לפתע ארומות צעירות של תות. הסיומת ארוכה, מאוזנת ועדינה. זה יהיה יין זני ונראה שיהיה טוב מאוד.

     

    שיראז 2006

    היין שהה כשנה בחביות ישנות - בנות ארבע וחמש שנים. צבעו כהה, כמעט אטום. באף יש הרבה מהעץ דווקא – קפה, אפר, חבית דגים – ואז יוצא פרי שחור כהה. זהו לא יין פרחוני. בפה יש תחושת מתיקות קלה, מלווה במעט מרירות. טאנינים שעדיין זקוקים להתרככות, מן הסתם. סיומת טובה, אבל לא ארוכה מאוד. מכיל 15% מלבק.

     

    מלבק 2006

    זוהי שנה ראשונה לניבה בכרם, ומהיין הזה טעמתי גם את 2007. שני היינות מזכירים מאוד אחד את השני: אף מתקתק, פרחים, פירות וגרגירי יער. ב- 2007 אפשר לחוש בארומות קלייה – חלה. בפה שני הבצירים חלקים, נעימים ובעלי טאניניות עדינה. בשני המקרים לא מדובר כנראה ביינות שיבוקבקו כיינות זניים, אלא ייכנסו לבלנד – יתיר.

     

    פטיט ורדו 2006

    זה ילך ליער יתיר של בציר 2006, כך שעוד נכון לו זמן לא מועט לפני הבלנד והביקבוק. בכל אופן הוא בעל צבע סגול עמוק. אנימלי מעט באף ובפה, עם מימד של אפר ואולי גרפיט. טאני ובעל סיומת קצרה במקצת. המקביל שלו מ- 2007 מגלה יותר פרחוניות, עם מעט שוקולד וזיתים. עגול וטאני.

      

    כרמל – יינות חדשים לפסח

    היקב הגדול במדינה הוציא בימים אלה סדרה שלמה של יינות לבנים. חלק מהיינות האלה הם בצירים חדשים של יינות קיימים, וחלק הם יינות כמותם לא עשה היקב עד היום. ליאור לקסר – היינן הראשי של היקב – וסם סורוקה, הם הייננים האחראיים לסדרת היינות הזאת. מי יותר ומי פחות, כל היינות מוצלחים והשאלה היא בעיקר שאלה של טעם.

     

    אחד החידושים האחרים של היקב הוא השיבה למיכלי בטון לשם עשיית יין. השנה עומדים בכרמל לחדש כמה ממיכלי הבטון הגדולים שבמרתפי היקב בזיכרון יעקב כדי להשתמש בהם לייצור יינות בסדרות הנמוכות ובסדרות הביניים שלהם. השימוש במיכלים אלה נהוג עד היום ביקבים רבים בצרפת ובאיטליה, משם גם יגיע הצוות שיעבוד על חידושם.

    כל היינות ממותגים תחת הסדרה האזורית של היקב ובסיום הרשימה – מציאה אמיתית.

     

    סוביניון בלאן 2007

    ענבים מכרם בן זמרה, חלקם מכרם מבוגר למדי, בן יותר מ- 22 שנה. 7% מהיין התיישן בחביות צרפתיות חדשות. מעניין לראות שבעוד "יתיר" מוותרים על העץ בסוביניון בלאן שלהם, דווקא בכרמל הולכים בכיוון זה, אם גם בצורה מאוד מצומצמת. היין בעל צבע זהב חיוור ומבריק. אף פירותי, נעים מאוד וכמעט טרופי. פה עדין וקל, מעט רזה. סיומת קצרה ולא חדה. יין יבש ואפילו מעט טאני, טיפה פטרולי-מינרלי בסיומת. 13% אלכוהול. (14.5/20). 55 שקלים.

     

    יוהנסבורג ריזלינג קאיומי 2007

    יין חצי יבש, או יותר נכון off dry, כלומר בעל רמת סוכר שארי נמוכה ביותר מעל לדרגת היין היבש (7 גרם, במקרה הזה). נבצר בשבוע השני של אוקטובר, משהו כמו חודש לפני תום עונת הבציר כולה, בכרמל, עם 11.5% אלכוהול בלבד.

    רק 6600 בקבוקים יש מהיין שהוא בעל צבע זהוב מעט ירקרק, בעל אף שיש בו ליים, פרחוני, פירותי ונעים. הפה מעט קל יחסית לאף, והסיומת קצרה. יין מאוד נעים, כשהמתיקות היא אכן עדינה מאוד ומאוזנת על ידי החומציות. נחמד ומרענן. (14/20). 62 שקלים.

     

    פה המקום לציין לשבח את היוהנסבורג ריזלינג 2005 של היקב: בקבוק שנפתח מול מהדורת 2007 היה מעניין מאוד, בעל אף מאוד פטרולי–קלאסי של יינות מבוגרים הרבה יותר, מלווה בגווני לימונית. בצבע הוא היה זהב חיוור ממש ובפה יבש מאוד, עגול אך לא כבד. מזכיר דווקא ריזלינג אוסטרלי ולא גרמני או אלזסי (במיוחד שהיין עדיין "רק" בן שלוש). אם כך יתפתח גם ה- 2007, הוא יהיה מאוד מוצלח.

     

    גווירצטרמינר גליל עליון 2007

    עוד יין "כיבש" (off dry), כשהפעם הענבים מקורם בשני כרמים: בקאיומי ובשעל, במקום ממנו לוקחים כרמל את הענבים ליין הקינוח שלהם, בסדרת "כרם". 1/4 מהענבים שהולכים לרוב ל"שעל" הלכו הפעם למוצר הזה. חלק מהתירוש ליין הושאר על הזגים וחלק נסחט ישירות, ושני החלקים הותססו בנפרד ואוחדו אחרי התסיסה. ליין, בעל 14% אלכוהול, אף עתיר פירות טרופיים, פפאיה, שסק וליצ'י וגם עלי ורדים. הפה מאוד "ליצ'י", והסיומת מתובלת עם חומציות טובה. זהו יין שממש מבקש אוכל, ובמקרה שלו משהו מהמטבח האתני-אסיאתי. למרות שהוא קצת חלש במרכזו בפה, זהו יין נחמד וטעים. (14/20). 62 שקלים.

     

    ויונייה גליל עליון 2007

    למעשה היין הזה הוא "סינגל ויניארד" מכרם שנקרא (על שם עץ גדול שנמצא בו מקדמת דנא) "עץ הזית". הענבים נבצרו מוקדם – פוטנציאל אלכוהול של 13.5% (ויונייה הוא ענב שיכול להגיע לאלכוהול של 15.5% ויותר). התסיסה הייתה קרה מאוד, כאשר חלק הלך לתסיסה בחביות מעורבות – חדשות ומשומשות – ונשאר בעץ למשך ארבעה חודשים, לפני שאוחד עם יתר היין. לטעמי הוא פחות מעניין מכל הארבעה. קצת רזה וסגור, למרות שאפשר להבחין בפירותיות ובמשהו מעושן.  (13.5/20). 62 שקלים.

     

    בין היינות האדומים של היקב, אציין שניים-שלושה מבציר 2005

     

    מרלו גליל עליון 2005 (תווית עם גמל)

    פחות מ- 15% קברנה פרנק יש ביין הזה (מעט), והוא באמת טיפה ירקרק, אבל על הצד החיובי והטוב. יוצאים פה הרבה גווני אוכמניות, טיפה שזיפים. הפה יותר רחב, יש לו טאנינים טובים ומורגשים, אבל לא מעיקים או קשים מדי. חומציות טובה, מעט תיבול בסיומת ובהחלט יין מהנה. בציר 2006 יצא לקראת ראש השנה. (14.5/20). 75 שקלים.

     

    קריניאן זיכרון יעקב (גפנים מבוגרות) 2005

    הרבה מאוד מילים כבר נכתבו על היין הזה, שיש בו מעט פטיט ורדו וחלק ממנו (20%) היה בעץ חדש. ארבעה או חמישה כורמים משתתפים בעשייתו – דרך הענבים שלהם, והכבוד ב"כרמל" כנראה גדול. היין בעל צבע אדום, מצוין, אטום וצעיר. באף יש לו דובדבנים, פרי יער כהה ומשהו של חבית דגים מלוחים (דבר שיינות שמתיישנים בעץ יכולים להפגין לעיתים) לצד שוקולד. יופי של יין, שיורד ומחליק היטב בגרון, בעל סיומת קצת טאנית וטיפה מרירה-קלה. 70 שקלים. (15.5/20).

     

    מציאה אמיתית

    פטיט סירה הרי יהודה 2005

    יין מאוד מאוד מרשים, שמגיע מכרם ותיק בהרי יהודה (בן 30–35 שנה), שמניב מעט מאוד יבול (ב- 2007 הוא הניב 300 ק"ג ענבים לדונם, ובשנה המדוברת - 2005 - יוצרו ממנו 9700 בקבוקים בלבד). היין בעל צבע כהה מאוד, סמיך, מראה לא מסונן לחלוטין. אף מאוד פירותי ומאוד אלגנטי, פצצת ארומות ממש, אבל בעדינות ומורכבות. טאני ועשיר בפה, בעל גוף בינוני וגם כן אלגנטי. סיומת מתובלת שמזכירה פלפל שחור, מאוזנת וטובה. מפתיע, מהנה ושווה כל גרוש. 14.5% אלכוהול. (16/20). 75 שקלים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים