מעל דפי ההיסטוריה - אלפרד נובל

כולכם ודאי שמעתם על פרס נוֹבֶּל, נכון? פרס נוֹבֶּל הוא פרס יְקַר עֵרֶךְ הניתן לאנשים או לארגונים שתרמו תרומה חשובה ויוצאת דופן לַחֶבְרָה. למעשה, כל מדען צעיר שׁוֹאֵף לקבל את הפרס, המוענק בתחומים פִיזִיקָה, כִימְיָה, רְפוּאָה, סִפְרוּת, כַּלְכָּלָה ושלום. על שם מי נקרא פרס נוֹבֶּל? אתם מוזמנים להכיר את הַכִימַאי המפורסם אָלְפְרֶד נוֹבֶּל.

עוברים דירה

אָלְפְרֶד בּרנהרד נוֹבֶּל נולד בעיר שְׂטוֹקְהוֹלְם שֶׁבִּשְׁבֶדְיָה בשנת 1833. אביו היה מְהַנְדֵּס וממציא ועסק בתכנון גשרים ובניינים, ואמו היתה אף היא מְהַנְדֶּסֶת מוכשרת. אָלְפְרֶד הקטן הלך בעקבות הוריו וכבר בגיל צעיר גילה התעניינות רבה בכִימְיָה וְבפִיזִיקָה.

כשהיה בן תשע בלבד עברה משפחתו להתגורר בעיר הגדולה סֶנְט פֶּטֶרְסְבּוּרְג שֶׁבְּרוּסְיָה. בני המשפחה עבדו בְּמִפְעַל הַתַּחְמושֶׁת שאבי המשפחה הקים במקום החדש. בתחילה הם סבלו ממצוקה כספית, אך כעבור מספר שנים הֵחֵל המפעל לְשַׂגְשֵׂג.

כל אותו זמן אָלְפְרֶד הצעיר לא הזניח את לימודיו. הוריו שָׂכְרוּ עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר אֶחָיו מורים פרטיים שדאגו להעשיר את רמת הידיעות שלהם במגוון רחב של מקצועות. בבגרותו כבר ידע אָלְפְרֶד מספר רב של שפות והתעניין במגוון תחומים, בעיקר בכִימְיָה וְבפִיזִיקָה. 

אלפרד נובל (צילום: גטי אימאג'בנק) 

תאונת עבודה קשה

כשהיה בן 17 נשלח אָלְפְרֶד להשלים את הַשְׂכָּלָתוֹ בְּפָּרִיס, שֶׁבְּצָרְפַת, ולאחר מכן בִּנְיוּ יוֹרְק, אַרְצוֹת הַבְּרִית. במסגרת נסיעת הלימודים שלו פגש נוֹבֶּל מַמְצִיאִים וְכִימָאִים מפורסמים, עבד עם חלקם וְהֵחֵל להכיר חומרים כִימִיִּים שלא הכיר בעבר. התחום שעניין את אָלְפְרֶד יותר מכל היה חומְרֵי נֶפֶץ, התחום בו הִתְמַחָה המפעל של אביו.

לאחר שנים של לימודים ומחקר, חזר אָלְפְרֶד למפעל הַמִּשְׁפַּחְתִּי כדי לעזור לבני משפחתו לְפַתֵּחַ חומְרֵי נֶפֶץ חַדְשָׁנִיִּים. מאוחר יותר מצבה הכלכלי של המשפחה התדרדר ורוב המשפחה שבה לשבדיה על מנת לפתוח מפעל חדש לחומרי נפץ. באותן השנים נִסְלְלוּ מְסִילּוֹת בַּרְזֶל רחבות וְרַכָּבוֹת מְשׁוכְלָלוֹת החלו לנוע ברחבי המדינות.

כדי לסלול את כל אותן דרכים חדשות היה צורֶךְ לְהֵיעָזֵר בחומרי נפץ על מנת לְפַלֵּס דרך בין הסלעים. אולם, חומרי הנפץ של אותה תקופה היו מסוכנים לשימוש וגרמו לאסונות רבים. וכך, אָלְפְרֶד נוֹבֶּל מצא עצמו יושב שעות ארוכות בניסיון לְפַתֵּחַ חומרים יעילים וּבְטִיחוּתִיִּים כאחד. אחד החומרים איתם עבד היה נִּיטְרוֹגְלִיצֶרִין, חומר יעיל אך מסוכן.

ואכן, כשמתעסקים עם חומרי נפץ מסוכנים עלולות להתרחש תאונות. אחת מאותן תאונות קשות התרחשה במפעל של משפחת נוֹבֶּל בשנת 1864. בוקר אחד, בשעה שנוֹבֶּל ערך את אחד מִנִּיסּוּיוֹ הרבים במפעל, אירע פיצוץ עז שגרם למותם של מספר פועלים ובהם גם אחיו הצעיר של אָלְפְרֶד, אֶמִיל.

המצאת הַדִּינָמִיט

בעקבות התאונה הקשה אסרה ממשלת שְׁבֶדְיָה על קיום ניסויים במפעל המשפחתי. למרות שאיבד את אחיו, אָלְפְרֶד לא הניח לָאֵירוּעַ הַטְּרָגִי לגרום לו לסטות מדרכו, והמשיך לפתח חומרי נפץ על סירה בנהר אֵלְבָּה.

בשנת 1866, לאחר ניסויים רבים, גילה, כי אם יערבב את הַנִּיטְרוֹגְלִיצֶרִין עם סלע משקע הקרוי אֲדָמָה דִּיאָטוֹמִית או קִיזֶלְגּוּר יוכל לייצר חומר בְּטִיחוּתִי לשימוש, כך נולד הַדִּינָמִיט. להמצאה זו היתה השפעת מַכְרַעַת על התפתחות כְּלֵי הַנֶּשֶׁק וְחומְרֵי הַתַּחְמושֶׁת בעולם כולו. נוֹבֶּל עצמו האמין, כי המצאתו נועדה לְשָׁרֵת אֶת הָאֱנוֹשׁוּת ולא לפגוע בה.

אָלְפְרֶד נוֹבֶּל ובני משפחתו צברו הון גדול מייצור חומרי הנפץ ושמו של הממציא הלך לפניו בכל העולם.

פרס נוֹבֶּל

למרות שהיה גאה מאוד בהמצאתו, אָלְפְרֶד נוֹבֶּל חש צער על כך שלא השתמשו בה לְטוֹבַת הַכְּלָל, אלא דווקא לְצורְכֵי מִלְחָמָה. הדבר הציק לו במשך כל חייו, ומכיוון שלא היו לו ילדים, החליט להוריש את כל הוֹנוֹ לטובת קרן מיוחדת שֶׁתִּקָּרֵא על שמו. את הכסף שהצטבר בקרן הקדיש לממציאים ומדענים הפועלים למען הָאֱנוֹשׁוּת.

ב-10 בְּדֶצֶמְבֶּר 1896, והוא בן 63, הלך אָלְפְרֶד נוֹבֶּל לעולמו. בשנת 1901 ניתן לראשונה פרס נוֹבֶּל. מאז ועד היום מוענק הפרס, בדיוק ב-10 בְּדֶצֶמְבֶּר, לאנשים ולארגונים שהופכים את העולם שלנו לעולם טוב יותר. בנוסף לפרס הכספי הנכבד (יותר ממיליון דולר) מקבלים הזוכים גם תעודות ומדליות וכמובן גם פרסום עולמי.

בין מקבלי הפרסים היו יהודים וישראלים רבים, בהם הסופר ש"י עגנון שזכה בפרס נוֹבֶּל לספרות, ראש הממשלה מנחם בגין שחתם על הסכם השלום עם מצרים, ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ בממשלתו שמעון פרס, שקיבלו את פרס נוֹבֶּל לשלום, דניאל כהנמן שקיבל את פרס נוֹבֶּל לכלכלה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר שקיבלו פרס נוֹבֶּל לכימיה, ובאחרונה גם פרופסור ישראל אומן, שקיבל פרס נוֹבֶּל לכלכלה על מחקריו בתחום תורת המשחקים.  

רוצים לדעת עוד?

לאתר הרשמי של פרס נובל: http://nobelprize.org

המדור מתפרסם בגיליון אפריל של "גליליאו צעיר – הירחון לילדים סקרנים"