מגריידי, שאקיל ונוביצקי. שלושה שחייבים להוכיח את עצמם בפלייאוף

בזמן שאתם תתמודדו עם המצות ועם הקניידעלך, בליגה הטובה ביותר בעולם תתחיל העונה השניה. העונה שלוקחת אולסטארים והופכת אותם לווינרים. או ללוזרים. השנה שלושה שחקנים יעמדו מתחת לזכוכית מגדלת מדוייקת במיוחד ויצטרכו לספק תשובות לשאלה מה נשתנה?

טרייסי מגריידי

איך יודעים שהאביב כבר כאן? המוני בית ישראל יוצאים לטייל בחול המועד, הציפורים מצייצות וטרייסי מגריידי עף בסיבוב הראשון של הפלייאוף. טי-מק, 7 פעמים אולסטאר, מעולם לא עבר את הסיבוב ההתחלתי. כבר 6 פעמים הוא ניסה -  בטורונטו, באורלנדו ועכשיו ביוסטון - תמיד זה נגמר במפח נפש. אי אפשר לתלות את האשמה במספרים שלו, עם יותר מ-6 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-28.8 נקודות למשחק.

אין לא את ה'קילר אינסטינקט'? טרייסי מגריידי (צילום: איי פי)

עיקר הביקורת על מגריידי היא שהוא לא רוצה מספיק, שחסר לו ה'קילר-אנסטיקט' בעיניים. תדמית הלוזר החלה להיבנות בפלייאוף 2002-2003, אז אורלנדו, עם טי-מק, הובילה 1:3 בסידרה מול דטרויט. רק 5 קבוצות חזרו מפיגור כזה בסדרה וטרייסי כבר החל לעשות תוכניות לסיבוב השני, תוך כדי זה שהוא יוצא בהצהרות על כך שהסדרה גמורה. לבוכנות היו תוכניות משלהם וההצהרות השחצניות של טי-מאק לא תאמו אותם. ההמשך ידוע, דטרויט ניצחה שלושה משחקים רצופים עברה הלאה לסיבוב השני וטרייסי? הוא עבר ליוסטון.

ארבע שנים מאוחר יותר, יוסטון מגיעה עם יאו מינג ומגריידי למשחק שביעי מכריע בבית מול יוטה. טי-מאק לוקח אחריות ומצהיר לפני המשחק, "הפעם זה עלי". למרות משחק טוב של השניים ויתרון לאורך רוב שלבי המשחק, ברבע האחרון ראו בעיקר את דרון ויליאמס וקרלוס בוזר משתלטים על העניינים ונאבקים על כל כדור. מגריידי ירד מהמגרש אבל וחפוי ראש, אחרי עוד אכזבה בסיבוב הראשון.

דווקא השנה יש לו תירוץ. טי-מאק ויאו מינג הפצוע (צילום: איי פי)

השנה שמענו ניגון קצת שונה. "הפעם זה עלינו, אי אפשר להאשים רק אותי בהפסדים בפלייאוף כל הזמן. בסופו של דבר מדובר בספורט קבוצתי". להגנתו יש לומר, שלא תמיד הגיע לפלייאוף עם צוות מסייע מתאים, והשנה מול אותה יוטה, מגיע טי-מאק בלי יאו. ובכל זאת, אם הוא באמת רוצה להיפטר מהתדמית המציקה, צריך מגריידי לזכור משפט אחד: 'אין לא יכול, יש לא רוצה'. בעצם, הוא בטח לא עשה טירונות צה"לית.

דירק נוביצקי

אם היו בוחרים את תואר השחקן המצטיין בליגה אחרי הסיבוב הראשון של הפלייאוף, לא בטוח שנוביצקי היה זוכה בו בכל כך קלות בעונה שעברה (וזה בלשון המעטה). אחרי שהנהיג את דאלאס לעונה הטובה ביותר בתולדותיה עם 67 נצחונות, הגיע הענק הגרמני למפגש בסיבוב הראשון מול גולדן סטייט, לסדרה שהיתה אמורה להיות לפרוטוקול בלבד. בסופה, הפרוטוקל הצביע על 4 נצחונות לגולדן סטייט לעומת 2 בלבד לדאלאס.

פוחד לקחת אחריות ברגעי האמת. דירק נוביצקי (צילום: רויטרס)

המספרים של נוביצקי הצביעו על 38% מהשדה (48% בעונה הרגילה), 21% מהשלוש ( 36% בעונה) וגם הנקודות צנחו מ- 24.6 ל-19.7. בסוף הסדרה נוביצקי ארז את הפקלאות ונסע לחודשיים לטיול אופנועים בערבות אוסטרליה לנסות ולהבין איפה הכל השתבש. האמת, הוא לא היה צריך לטוס רחוק כל כך: מספיק לבדוק שנה אחורה בסדרת הגמר מול מיאמי.

משחק מספר 3, המאבס מובילים 0:2 בסדרה וב-13 הפרש בסוף הרבע השלישי, בדרך ל-0:3 ואולי לסוויפ בסדרה, אלא שאז מיאמי עושה קולות של חזרה והתחילה לצמצם את הפער. ברבע הרביעי דירק העדיף להיפטר מאחריות ומסר את תפוח האדמה הלוהט לג'ייסון טרי וג'וש הווארד. דאלאס כמובן הפסידה לא רק את המשחק, אלא את המומנטום ואת הסדרה כולה. הענק הגרמני הודה שפחד לקחת את המשחק עליו ושברגעי ההכרעה הוא איבד את הבטחון משום מה.

צריך לעזור לענק הגרמני. ג'ייסון קיד (צילום: איי אף פי)

השנה, נוביצקי קיבל את מבוקשו בדמות ג'ייסון קיד שעושה סדר על המגרש ונותן לו לקבל את הכדורים בדיוק איפה ומתי שהוא אוהב. עם צוות מסייע כמו שיש לו בדאלאס ועם שעון חול שמתקתק, לנוביצקי נגמרים התירוצים.

שאקיל אוניל

כשהג'נרל מנג'ר של פיניקס, סטיב קר, הציג את שאק במסיבת עיתונאים נוצצת לפני מספר חודשים, היו לא מעט פרשנים שהרימו יותר משתי גבות. אחרי הכל מה הטעם להביא סנטר פצוע מזדקן, בשביל פורוורד אתלטי שמזוהה עם העיר, כמו שון מריון, ועוד בקבוצת 'ראן אנד גאן' כמו פניקס. שאקיל שמע את הביקורת שהגיעה לידי שריקות בוז, מחלק מהאוהדים ואנשי התקשורת שנכחו, והניף לעברם אצבע. לא האצבע שאתם חושבים אלא האצבע היחידה בכף היד שלו בלי טבעת אליפות.

רוצה טבעת. שאקיל מסמן לקהל בפיניקס עם הגעתו (צילום: איי פי)

הדיזל לא הגיע לפיניקס כדי לשחק גולף עם צ'ארלס בארקלי. הוא רוצה אליפות, נקודה. במהלך העונה הוא הצהיר שהוא יהפוך את אמארה סטודמאייר לשחקן הכדורסל הכי טוב בעולם, שהוא ירוץ במתפרצות ושהוא הסנטר בן ה-36 הכי טוב שהעולם אי פעם ראה (קצת שכח את קארים עבדול ג'באר, לא?).

אוניל אף פעם לא היה ידוע בתור אדם צנוע או ביישן, אבל כל האמירות שלו יעמדו למבחן כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. כשסטיב קר הביא אותו הוא חשב על הסדרה מול סן אנטוניו. אותה סן אנטוניו שהעיפה בעונה שעברה את פיניקס בסדרה פיזית, שגם לוותה בשערוריית שיפוט.

סטודמאייר, למרות האתלטיות, לא הצליח להתמודד עם הכח, החכמה והיעילות של דאנקן. פה נכנס שאקיל לתמונה. בסדרה הזאת ישחקו אולסטארים נוספים כמו סטיב נאש, טוני פארקר ומאנו גינובילי (שלא נבחר, אבל נחשב לכזה), אבל הסדרה תקום ותיפול על המצ'-אפ הכי מותח של הסיבוב הראשון - שאקיל מול דאנקן. מצ'-אפ שיקבע אם סטיב קר הוא טיפש או גאון.