שתף קטע נבחר

 

ברלין 1936: היהודים באולימפיאדה הנאצית

13 יהודים זכו במדליות באולימפיאדה שתיזכר לדראון עולם. הגרמנייה היחידה ממוצא יהודי, הלנה מאייר, הצדיעה במועל יד, אבל עדיין נאלצה להסתתר במהלך המלחמה. האלוף האולימפי בסייף, ההונגרי קרולי קרפטי, צפה בחברו אטילה פטשאואר סובל מעינויים מחרידים במחנה העבודה באוקראינה. הסיפורים העצובים על גיבורי הספורט היהודים

שלוש שנים לפני פתיחת מלחמת העולם השנייה, וזמן רב לפני תחילת ההשמדה ההמונית, הצליחה גרמניה הנאצית לרשום את אחד מהישגי התעמולה הגדולים ביותר שלה. כמעט כל העולם הגיע ב-1936 לברלין, לאולימפיאדה ה-11. בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון השואה האמריקני תערוכה המתארת את האולימפיאדה הנאצית. כעת, ביום השואה, יש חשיבות מיוחדת לזיכרון של הספורטאים היהודים שהתחרו באותה אולימפיאדה ושחלקם לא שרד את השואה.

 

הוועד האולימפי של פלסטינה (ישראל קמה 12 שנים מאוחר יותר) קיבל הזמנה להשתתף במשחקים ודחה אותה, אבל לא מעט יהודים דווקא כן הגיעו לברלין. אף אחד מהם אמנם לא נשתמר בזיכרון הקולקטיבי כמו ג'סי אוונס, שזכה בארבע מדליות זהב באתלטיקה (ב-100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק ו-4X100 מ' שליחים) והביא לזעמו של אדולף היטלר בגלל ההצלחה של אפרו-אמריקני על אדמת גרמניה, אבל לא פחות מ-13 מהם זכו במדליות.


מבקר במוזיאון השואה האמריקני צופה בתמונת היטלר (צילום: AFP)

 

שישה הונגרים ממוצא יהודי זכו בזהב - גיורגי ברודי ומיקלוש סרקני עשו זאת עם נבחרת הכדורמים, קרולי קרפטי ניצח בהיאבקות חופשית, איבוליה צ'אק סיימה ראשונה בקפיצה לגובה, ואילונה שרירר-אלק (רומח) ואנדרה קאבוש (חרב) הוכתרו לאלופים אולימפיים בסייף. אבל אין זה אומר שדרכם לצמרת היתה קלה. הממשלה ההונגרית הפרו-נאצית והאנטישמית בזה ליהודים, ואפילו לאלופים כמו קאבוש.

 

מדליסט הזהב בסייף, שזכה בארבע מדליות אולימפיות (שתיים ב-1932 ושתיים ב-1936), נשלח למחנה עבודה בזמן המלחמה וב-1944 מצא את מותו בדנובה, בעץ פיצוץ גשר מרגיט שעל הנהר על ידי הצבא הגרמני.

 

גם אלוף ההיאבקות קרפטי נשלח למחנה עבודה, והוא גם היה עד להוצאתו להורג של סייף יהודי-הונגרי גדול אחר, אטילה פטשאואר. פטשאואר, שזכה במדליות זהב קבוצתיות בחרב באמסטרדם 1928 ובלוס אנג'לס 1932, ובכסף ביחידים ב-28', סיים רביעי ב-36'. שבע שנים אחר כך הוא נשלח למחנה עבודה באוקראינה ועונה על ידי הנאצים ועוזריהם.


ילדים גרמנים מצדיעים במועל יד, בצילומים מהתערוכה (צילום: AFP)

 

רייף פינס גילם את דמותו בסרט 'סאנשיין' ב-1999, קרפטי סיפר על המחזה

המחריד: "השומרים צעקו 'אתה, אלוף אולימפי בסייף, נראה אם אתה יכול לטפס על עצים'. זה היה אמצע החורף והקור היה מקפיא, אבל הם הורו לו להוריד את בגדיו ולעלות על העץ. השומרים הורו לו לקרקר כמו תרנגולת והתיזו עליו מים". במחנה עונה פטשאואר על ידי קלמן צ'ה, לשעבר אלוף אולימפי הונגרי בעצמו, ומת מספר ימים אחרי שחרורו על ידי הרוסים.

 

הספורטאית היחידה שנכללה במשלחת גרמניה והיתה ממוצא יהודי היתה הלנה מאייר. שבועיים לפני פתיחת האולימפיאדה סילקו הגרמנים את הקופצת לגובה גרטל ברגמן, אבל כדי לרצות את המערב הם איפשרו למאייר, חצי יהודיה, להתחרות בסייף. 


סמל האולימפיאדה ה-11. הישג תעמלותי למשטר הנאצי (צילום: AFP)

 

מאייר זכתה במקום השני, השלימה שלישייה יהודית על הפודיום (יחד עם שרירר-אלק ועם האוסטרית אלן פרייס), וכמו כמעט כל הספורטאים הגרמנים הצדיעה במועל יד בזמן שהדגל הנאצי עלה למעלה. למרות זאת, הגרמנים לא קיבלו אותה כאחת משלהם, ובמהלך המלחמה היא נאלצה להתחבא כדי שלא תיעצר ותישלח למחנות.

 

בהכנת הכתבה השתתף עדי סרדס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילונה שרירר-אלק. זהב ב-36'
צילום: Gettyimages Imagebank
אלן פרייס. שלישייה יהודית על הפודיום
צילום: Gettyimages Imagebank
אנדרה קאבוש. נשלח למחנה עבודה
צילום: Gettyimages Imagebank
מומלצים