פארקר בין ה-12 שהשפיעו על היורוליג וה-NBA
באתר ESPN האמריקני לקחו חלק בחגיגות ה-50 של היורוליג, ודירגו את הגדולים ביותר מהזווית שלהם. כוכב מכבי ת"א לשעבר בפנים, גם סבוניס, ג'ינובילי וקוקוץ'
ביורוליג חוגגים בסוף השבוע 50 שנות פעילות עם לא מעט טקסים שמתקיימים במהלך אירועי הפיינל פור במדריד. בעקבות הצלחתם של לא מעט שחקנים אירופים ב-NBA מעורר האירוע עניין גם בארה"ב, כשלא מעט סקאוטים אמריקנים, וסתם עכברי כדורסל, מתעדכנים בנעשה.
אבל האמריקנים, כמו האמריקנים, מסתכלים על היורוליג מהזווית שלהם, ובאתר ESPN החליטו להכין את רשימת 12 השחקנים הטובים ביותר ששיחקו בליגה האירופית וב-NBA. מדובר בשחקנים שעשו בהצלחה את המעבר מהיורוליג לליגה הטובה בעולם ולהיפך. מבט מהיר לרשימה, מגלה כמה שחקנים ענקיים.
פארקר במדי מכבי ת"א, ביחד עם סקולה, גם הוא ברשימה (צילום:יועד כהן)
השם שהכי מוכר לנו הוא כמובן אנתוני פארקר, שהגיע ליורוליג כשחקן אלמוני יחסית וזכה עם מכבי ת"א בשלוש אליפויות אירופה (2001, 2004 ו-2005), לפני שחזר ל-NBA והפך לשחקן משמעותי במדי טורונטו ראפטורס. עמנואל ג'ינובילי למשל, השלים זכייה בכל התארים כבר עד גיל 27, כשהספיק לזכות במדים השחורים-לבנים של קינדר בולוניה בגביע אירופה, ובהמשך באותם הצבעים, רק של סן אנטוניו ספרס, הוא הוסיף שתי אליפויות NBA, ועל הדרך הוא גם זכה במדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארגנטינה במשחקים האולימפיים של 2004.
דראזן פטרוביץ' נמצא גם הוא ברשימה, אחרי שזכה עם ציבונה בשתי אליפויות אירופה רצופות ב-1985 ו-1986. אחר כך הוא עבר לפורטלנד טרייל בלייזרס ולניו ג'רזי נטס מה-NBA ומוגדר על ידי רבים, כשחקן האירופי הטוב ביותר בכל הזמנים. הכוכב הקרואטי, שזכה גם באליפות העולם ובאליפות אירופה עם נבחרת יוגוסלביה, כולל שתי מדליות כסף אולימפיות, נהרג בתאונת דרכים קטלנית בגרמניה ב-1993.
ג'ינובילי בפוזה מוכרת (צילום: רויטרס)
שניים ששיחקו באותה קבוצה, טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה, מופיעים גם הם ברשימה. קוקוץ' היה השחק המוביל בקבוצה האגדית של יוגופלסטיקה ספליט, שזכתה בשלושה תארים אירופיים רצופים בין השנים 1989-91. אחר כך הוא גם זכה בשלושה תארי NBA עם שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן בין השנים 1996-1998. ראדג'ה, שלקח גם הוא חלק בקבוצה הגדולה של ספליט וזכה עימה בשני הגביעים הראשונים, רשם קריירה יפה בבוסטון סלטיקס, לפני שחזר לאירופה, שם הוא הוביל את רומה לזכיה בגביע קוראץ' (1992).
עוד ברשימה: בוב מקאדו האגדי ששיחק בבפאלו וחטף למכבי ת"א שתי אליפויות אירופה עם מילאנו. ולאדה דיוואץ, אותו דווקא ניצחו הצהובים כשזה שיחק במדי פרטיזן בלגראד בחצי הגמר ב-1988. דומיניק ווילקינס, אולי הכוכב האמריקני הנוצץ ביותר שהגיע אי פעם לאירופה וגם זכה עם פאו באליפות אירופה ב-1996. הצעיר בחבורה הוא לואיס סקולה, שנתן השנה עונת רוקי מצויינת במדי יוסטון אחרי שכיכב בטאו.
סיפורו של בוב בראדלי, כוכב הניו יורק ניקס בשנות ה-70 וסנטור בהווה, הוא יוצא דופן במקצת, משום שבראדלי שיחק במילאנו (וגם זכה עימה באליפות אירופה היסטורית ב-66') עוד לפני שהחל בקריירת ה-NBA המוצלחת שלו (לקח חלק בשתי האליפויות היחידות של הניקס עד היום). שם נוסף ברשימה הוא משפחת שצ'רביאק. וולטר, האב, זכה בשלושה גביעי אירופה עם ריאל מדריד (1974, 1978 ו-1980), והבן, וולי, שעושה קריירה יפה ב-NBA, ואף השתתף באולסטאר ב-2002.
השם ה-12 ברשימה, שאינה קובעת בהכרח את הדירוג של השחקנים לפי רמתם, הוא ארווידס סבוניס שעשה קריירה יפה באירופה עם ז'לגיריס קובנה וריאל מדריד, לפני שעבר,
כשהוא כבר לא צעיר (בגיל 31) לפורטלנד. באתר נשאלת השאלה עד כמה טוב הוא יכול היה להיות, אם היה עובר מוקדם יותר ל-NBA ולא היה משלם את מחיר הפציעות התכופות וההתנצחויות הפוליטיות שבצדי המלחמה הקרה.
סבוניס זכה להגיע לגמר האירופי עם קובנה ב-1986, שם הפסיד לקבוצה הכשרונית של זאגרב ונבחר על ידי פורטלנד במקום ה-24 בדראפט. השלטון הסובייטי לא הרשה לו לצאת לארה"ב, ופציעות השאירו אותו באירופה עד גיל מאוחר, כשרק ב-1995 הוא זכה ביורוליג, כששיחק לצידו של ג'ו ארלאוקאס בריאל מדריד. זה לא הפריע לו לנפק 7 שנים מוצלחות ב-NBA במדי הבלייזרס, כשהוא נחשב לאחד הסנטרים הדומיננטיים בתקופתו. עם שובו לאירופה ב-2005, קיווה הליטאי לפרוש עם תואר אירופה אחרון, אך דריק שארפ מנע ממנו את החלום בשלשה בלתי נשכחת.
לפנייה לכתב/ת 
