שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פרופ' שטרנהל: חוקר צריך לבקר את החברה
    בטקס חלוקת פרסי ישראל, אמר חתן הפרס למדעי המדינה: "אני מותח ביקורת על מה שצריך למתוח ביקורת, על החברה. זו המשמעות של חוקר טוב". במקבלי הפרס גם ניסן נתיב ז"ל, הסוכנות היהודית, עזר מציון, נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה

    פרס ישראל לשנת תשס"ח הוענק הערב (ג'), מוצאי יום העצמאות ה-60 למדינה, ל-14 אישים - ולקבוצות ותאגידים בתחומים שונים בהוויית העשייה והיצירה בישראל.

     

    הזוכים השנה בתחומים השונים הם: חקר התלמוד - פרופ' דוד הלבני, חקר היסטוריה יהודית - פרופ' אניטה שפירא, חקר היסטוריה כללית - פרופ' בנימין איזק, חקר הסוציולוגיה - פרופ' סמי סמוחה, חקר מדע המדינה - פרופ' זאב שטרנהל, חקר הביוכימיה - פרופ' משה אורן, חקר המתמטיקה - פרופ' נוגה אלון, חקר מדעי המחשב - פרופ' עדי שמיר, ציור - פרופ' פנחס כהן גן, תיאטרון - פרופ' רנה ירושלמי וכמו-כן לניסן נתיב ז"ל שהלך לעולמו לפני כשבועיים, בתחום הסיפורת - אידה פינק, שירה - פרופ' טוביה ריבנר, תרגום לעברית - נילי מירסקי.

     

    בתחום מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה זכו הגופים הבאים: הסוכנות היהודית, התאחדות התעשיינים, מועצת תנועות הנוער בישראל, עזר מציון, פר"ח – פרויקט חונכות, ושלוש תנועות הנשים בישראל, נעמ"ת, ויצ"ו ואמונה.

     

    פרופ' שטרנהל אמר בטקס: "אני מותח ביקורת על מה שצריך למתוח ביקורת על החברה. להגיד את האמת גם כשהיא לא מוצאת חן בעיניה. זו המשמעות של חוקר טוב בעיני".

     

    זוכה פרס ישראל בתחום חקר הביוכימיה, פרופ' משה אורן, מבכירי החוקרים בביולוגיה מולקולרית בארץ ובעולם אמר "מדען טוב חייב להיות ילד שלא התבגר אף פעם. תמיד לחקור, להיות סקרן ולשאול שאלות כל הזמן".

     

    השרה תמיר: כותבים את ספר המדינה כל יום

    שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר נשאה אף היא דברים בטקס: "הקמנו מדינה, יותר לא נוכל עוד להקים מדינה. רגע הקמת המדינה הוא רגע של גלוי ותחושת החמצה בצידו. יותר לא נוכל עוד להקים מדינה, יותר לא נחוש את תחושת השחרור של הרוח היודעת כי נפתח בפניה שערו של עולם חדש ומבעד לשער היא חשה, בפעם הראשונה, את תחושת החרות המלאה ללא מעצורים".

     

    היא הקריאה קטע מהכרזת המדינה: "באוזנינו מהדהדות עדיין המילים הראשונות של ספר המדינה: 'התכנסנו כאן, חברי מועצת העם, על מנת להקים בארץ ישראל, מדינה יהודית, היא מדינת ישראל'. אנחנו כותבים את הספר הזה מידי יום, מנסים להקנות משמעות למילים שכוננו אותנו. איך בונים מדינה? משפט אחר משפט, כמו משחק ילדים בו כל אחד משלים חלק מהמשפט, שם את המילה שכתב בכובע, מישהו מערבב, מישהו אחר שולף, מחבר ומנסה ליצור רצף של הגיון. לפעמים הרצף יוצר אמירה חדשה ומרתקת, לפעמים אמירה חסרת שחר, לפעמים הרצף נישבר, לפעמים אין יותר מה לומר.

     

    "שישים שנה אנו בונים רצפים של מילים, מדי פעם המועקה גורמת לנו לערוג אל הדף הלבן, החלק, המסמן התחלה חדשה שנדמת תמיד מבטיחה כל-כך. התחלה המזמנת משהו טהור, נקי מאימת העתיד ומזיכרונות העבר. הדף חדש עד שנכתבת בו האות הראשונה ואז הפלא ופלא הוא הופך דומה לקודמיו. קצת ישן, קצת חדש, חציו ירושלים חציו תל-אביב, ושוב העתיד המבטיח מתרפק על העבר ולו רק בזכות זרם המילים המוכר כל-כך: שאו שלום, תודה וברכה, וחן וחסד ורחמים, מה עוד אפשר לומר. לקשט בקצת שיבולים, לתרגם לרוסית, לאמהרית או לערבית. אפשר לזמזמם או לשיר או להתפלל חרישית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' שטרנהל. פרס במדע המדינה
    צילום: גיא אסיאג
    ניסן נתיב ז"ל. פרס אחרי מותו
    צילום: תומריקו
    צילום: אביגיל עוזי
    פרופ' סמי סמוחה. פרס בחקר הסוציולגיה
    צילום: אביגיל עוזי
    מומלצים