מהומות בעיר הקודש
ירושלים סערה בקיץ 1963: צעירים דתיים רגמו באבנים כלי רכב שנסעו במהלך השבת, ועוררו את חמתם של המשטרה והממשל. ראשי הישיבות ומנהיגי הסיעות הדתיות מיהרו לגנות - אך המהומות השבועיות לא חדלו. תיעוד מתוך "יומני גבע-כרמל"
בקיץ 1963 הגיעה המתיחות בירושלים לשיאה, כשלאורך שבועות רבים נרשמו תקריות אלימות בהן היו מעורבים צעירים חרדים. הקורבנות, על-פי רוב, היו תיירים. באותה שבת המוזכרת בקטע זה מ"יומני גבע-כרמל", החלו המהומות כבר בשעות הבוקר המוקדמות, כשחבורה של צעירים חרדים רגמו באבנים אוטובוס תיירים וניפצו את שמשתו הקדמית. מאוחר יותר התחדשו המהומות, כשהפעם מכוניות פרטיות ספגו את מטר האבנים.
על-פי דיווחי העיתונים בבוקר שלמחרת, האלימות הגיעה לשיאה בשעות הערב: גבר נכה, בעל קביים, נסע במכוניתו ונרגם על-ידי כמה תלמידי ישיבה. הוא עצר את מכוניתו ויצא ממנה על-מנת להראות להם את קביו - והוכה נמרצות על-ידי התלמידים.
המהומות עוררו דיונים סוערים בזירה התקשורתית ובזירה הפוליטית כאחד. במהלך השבועות הבאים, הובא הנושא לדיון בפני חברי הממשלה והכנסת, כשחלקם דרשו לנהוג ביד קשה כנגד המפגינים. גם מנהיגים דתיים - ביניהם ראשי ישיבות ומנהיגי הסיעות הדתיות - מיהרו לגנות את המעשים. אלא שהארועים המצערים לא פסקו, ובסוף אוקטובר של אותה השנה שוב פרצו תקריות אלימות בירושלים - הפעם תקפו הצעירים את בניין משרד החינוך והתרבות, וגרמו לנזק רב.
היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - פרויקט מיוחד
זירת המהומות. תקריות אלימות מדי שבוע
באדיבות אולפני הרצליה
מומלצים
